על רקע המחאה: נתניהו מעביר סמכויות מהאוצר למשרדו

התסיסה הציבורית הגוברת, העלייה המואצת במספר המשתתפים בהפגנות האוהלים והאמהות וההזדהות הציבורית עם שביתת הרופאים, הביאו לתחושה כללית של אובדן שליטה במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר - ובעיקר תסכול וחוסר אונים בשל היעדר כל תוכניות מגירה להתמודדות עם הסערה הציבורית הגוברת.

הזעם בלשכת ראש הממשלה גבר לקראת סוף השבוע, נוכח חוסר האונים שמשדר האוצר. התחושה היא כי משרד האוצר מעדיף לשבת לנקוט בשיטת ה"שב ואל תעשה", מתוך הערכה שהסערה תסתיים קרוב.

למרבה הפלא, מאז החל משבר הקוטג' לא כינס שר האוצר ולו גם פעם אחת את המועצה המייעצת שלו, כדי לשמוע מחבריה - אנשי אקדמיה ואנשי ועסקים - כיצד נחלצים מהמצור.

ראש המועצה, ד"ר אבי שמחון, הפתיע ביום שישי בראיון לערוץ 1 ואמר כי המספר 60 מיליארד שקל, בו נקב האוצר ביום חמישי כעלות דרישות המפגינים, "מצוץ מהאצבע. בואו נרד מהמספר הזה. כשהדרישות הן אינסוף, המספרים יכולים להגיע לאינסוף". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתכוון להסיט כבר בשבוע הקרוב יותר סמכויות ניהול וביצוע מהאוצר למשרדו, למנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, ולראש המועצה הלאומית לכלכלה ולחברה במשרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל.

שר האוצר ובכירי האוצר התחילו להפנים בשבוע שעבר כי בסופו של יום הם יהיו אלו שיצטרכו לספק את התשובות לתסיסה הציבורית הגוברת של מעמד הביניים המקופח בישראל, ואת השתלטות התסיסה על סדר היום של המדינה.

באוצר מתחזקת הערכה כי לא מן הנמנע שהשר יובל שטייניץ יצטרך לשלם בראשו על חוסר האונים שמגלה משרדו בימים האחרונים. בשיחות באוצר התחזקה התחושה כי האוצר יצטרך להכין תקציב חדש ל-2012 כבר בשבועות הקרובים, כחלק מתשובת נתניהו למפגינים ולמוחים - תוך מתן תקציבים גדולים יותר לכל הנושאים החברתיים, בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות והשיכון.

מדובר בשינוי סדרי העדיפויות, ולא בשינויים קוסמטיים כפי שנעשו בתקציב הדו-שנתי ל-2011 ו-2012. נתניהו הבין רק באמצע השבוע שעבר את חומרת המצב, וביטל עקב כך נסיעה שנקבעה מזמן לפולין, בתוך יום אחד. ראש הממשלה גם שינה את לוח הזמנים שלו, לטובת הטיפול בתסיסה החברתית. הדרישה שלו מראשי האוצר להציע פתרונות "מחוץ לקופסה", נכשלה.

היעדרו של שר אוצר מנהיג הפך לשיחת היום במשרדי ראש הממשלה ובאוצר. ראש הממשלה התאכזב לראות כי התוכנית שהציג בשבוע שעבר בנושא פתרון מצוקת הדיור נדחתה על ידי המפגינים, הציבור והתקשורת. הוא סבור כי קיים מרכיב פוליטי לא מבוטל במחאה. כל ניסיונותיו לבלום את המחאה באמצעות אנשי ליכוד וימין שנשלחו לשטח - נכשלו.

לקראת סוף השבוע החליט נתניהו לרכז מאמץ ולהיות מעורב מאוד בפתרון התסיסה החברתית. הטקטיקה שלו היא לפתור ככל האפשר את הסכסוכים הקלים יותר, כדי שניתן יהיה להתרכז בסכסוך המרכזי - האוהלים והאמהות. מסיבה זו הורה נתניהו למנכ"ל משרדו גבאי לפתור את משבר הקוטג' עוד בסוף השבוע שעבר.

מחר ישתתף ראש הממשלה בישיבה שלא מן המניין של הוועדה הבין-משרדית לנושא הריכוזיות. בראש הוועדה עומדים גבאי ומנכ"ל האוצר שני. קרוב לוודאי שההצהרות שנתניהו ישחרר במפגש זה ידגישו כי הוא לא חבר של הטייקונים, אלא להיפך.

נתניהו החליט להתערב במשבר הרופאים בתחילת השבוע, במטרה לפתור אותו, גם במחיר ויתורים נוספים לרופאים, כדי לצמצם את גזרת ההתקפה החברתית על הממשלה. נתניהו מתכוון להוביל, בסיוע גבאי וקנדל, תוכנית חדשה, שתיגע בחלק מנקודות הליבה של ההפגנות - בעיקר מחאת האמהות, שנראית בעיניו צודקת, גם אם מדובר בעלות תקציבית לא מבוטלת, וגם אם האוצר יתנגד, כפי שהתנגד לחלק מהפתרונות שנתניהו הציע בשבוע שעבר למצוקת הדיור.

לדעת נתניהו, בנושאים בתחומים רבים שעליהם מתלוננים אנשי האוהלים והאמהות, קיים כשל שוק בשל היעדר תחרות - וייתכן שיהיה צורך בהתערבות של הממשלה או הרגולטורים כדי להתגבר על הבעיות, וכדי להביא לירידת מחירים.

באוצר יודעים כי חלק מרכזי בטענות של שובתי האוהלים, האמהות, הרופאים מוצדק, וכי בסופו של יום, תצטרך הממשלה להיענות לדרישות הציבור הרחב. עם זאת, באוצר חוזרים וטוענים כי בסדרי העדיפויות של הממשלה אין מקורות כספיים לדרישות המפגינים.

באוצר לא יודעים עד היום לתקצב את עלות התוכנית שהציגו השרים נתניהו, אטיאס ושטייניץ בשבוע שעבר בנושא השיכון. גם הצגת "מסמך ה-60 מיליארד שקל", שהתיימר לאמוד את עלות דרישות המפגינים, ביום חמישי האחרון, היתה חובבנית: ליד סעיפים רבים נכתב "מיליארדי שקלים", מבלי לציין בכמה מיליארדים מדובר.

הצורך בהרחבת תקציבי החינוך, הבריאות, הרווחה והשיכון בתקציב 2012-2011 בהיקף של מיליארדי שקלים ומבלי לפרוץ את מסגרת התקציב, מחייב את האוצר, ובראש ובראשונה את אגף התקציבים בעבודת מטה יסודית. אלא שהאגף נמצא עתה בתקופה של חילופי גברי, כאשר ראש האגף, אודי ניסן, ואחד מסגניו, רותם פלג, פורשים - ובמקומו של ניסן מתמנה גל הרשקוביץ האלמוני וחסר הניסיון. לא ידוע בינתיים מי יתמנה במקום פלג. ביצוע מהפך תקציבי-חברתי בתקציב המדינה לשנה הבאה מחייב שינוי דיסקט במשרד ראש הממשלה ובאוצר, וספק אם הצוות המוביל באוצר מסוגל לבצע שינוי כזה כזה לאחר שנים של הליכה בכיוון ההפוך.

שינוי כזה יחייב נסיגה מהתקציב הדו-שנתי של ישראל ל-2011 ו-2012. מהלך כזה לא יזכה לרוח גבית בלשכת שר האוצר, שכן שטייניץ רואה בתקציב הדו-שנתי את גולת הכותרת של הישגיו. הגדלת התקציבים החברתיים תחייב מקורות כספיים.

ההערכה כי הגדלת התקציב תוכל לצאת לפועל רק אם ראש הממשלה יצליח לשכנע את שר הביטחון לקיצוץ בתקציב משרד הביטחון. אלא שבינתיים, המגמה הפוכה. שר הביטחון אהוד ברק לוחץ לתוספת תקציב של 7-5 מיליארד שקל, בטענה שהכספים הובטחו לו על ידי ראש הממשלה. באחרונה, כאשר בכירים באוצר ביקשו לראות נתונים ממשרד הביטחון, בקשתם הושבה ריקם. בכיר באוצר אמר ל-TheMarker כי משרדו עומד בינתיים בפרץ של דרישות משרד הביטחון.

ברשות המסים ההערכה היא כי ב-2011 תעמוד המדינה ביעד גביית המסים הגבוה שנקבע לשנה זו, 213.5 מיליארד שקל - אך לא מעבר לכך, כפי שסברו ברשות ובאוצר. ברשות מעריכים כי האוצר יצטרך לסגת מכוונתו להעלות את הבלו על הדלק ב-20 אגורות לליטר בתחילת השנה. נסיגה זו תקטין את הכנסות המדינה מבלו ב-1.5 מיליארד שקל. ועדת הכספים של הכנסת הקפיאה, לפני מספר חודשים, את תוכנית נתניהו-שטייניץ להוריד ב-2012 את מס ההכנסה השולי מ-45% ל-44% ואת מס החברות מ-24% ל-23%.

עם זאת, ברשות המסים מעריכים כי התסיסה החברתית תביא לדרישות וללחצים להורדת המע"מ, לפחות מ-16.5% ל-16% - ולדרישות להקלת נטל המס הישיר על שכבות הביניים.

הקלות אלו עלולות לפגוע בהכנסות המדינה ממסים. יעד גביית המסים ל-2012 גבוה במיוחד - 232.3 מיליארד שקל. זאת מכיוון שבאוצר בנו על צמיחה ותעסוקה גבוהה ב-2011.

בעשר השנים גביית המסים היתה גדולה מהצפוי, בשל העלאת נטל המס. לפי הדוקטרינה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שהתקבלה על ידי צמרת האוצר, העודפים בגביית המסים לא הוחזרו אף פעם לציבור, אלא הועברו להורדת נטל חובות המדינה. כך למשל ב-2010 היו למדינה עודפי גביית מסים מעבר לתכנון המוקדם של יותר מ-13 מיליארד שקל.

במקום להחזיר חלק מעודפים אלו לציבור - למשל על ידי הורדת המע"מ, כפי שהובטח כמה פעמים על ידי שר האוצר או על ידי הורדת מס הקנייה הגבוה במיוחד בישראל על רכב חדש, או הבלו על דלק - הגדיל האוצר במהלך השנה עוד יותר את המס על סיגריות, עמד מאחורי העלאה חסרת התקדים של מחירי המים, ותיכנן וביצע העלאה של מחירי ליטר דלק ב-20 אגורות ב-1 בינואר - לחץ ציבורי הביא לביטול העלאה זו.