מדד מחירי המזון לצרכן עלה משנת 2005 ועד לתקופה הנוכחית בכ-31%, בעוד שמדד מחירי המזון לצרכן ב-27 מדינות האיחוד האירופי עלה בתקופה המקבילה בכ-20%. כך עולה מהשוואה שערכה חברת המידע העסקי BDI COFACE, על ענף המזון ורשתות המזון בישראל.
מההשוואה בין שיעורי הרווח הגולמי מסך ההכנסות של רשתות שיווק המזון המובילות בארץ ובעולם עולה כי שיעור הרווח הגולמי ברשתות העולמיות שנבדקו נע בין 22% ל-28% מסך ההכנסות, ואילו שיעור הרווח הגולמי של הרשתות הישראליות המובילות נע בין 23% ל-30%.
אייל ינאי, מנכ"ל BDI, אמר כי הפער של 11% שנוצר בין עליית מדד המחירים באירופה לישראל משנת 2005 ועד עכשיו מתגלגל בסופו של דבר לצרכן. "שוק המזון בישראל מרוויח מיליארדי שקלים על גבו של הצרכן הפשוט. כולם מרוויחים יותר - המדינה, היצרניות ורשתות השיווק", אמר.
ינאי הוסיף כי על פי המחקר, רמת הרווח הגולמי של היצרניות והיבואניות הישראליות גבוהה בכ-2%-3% לעומת היצרניות האירופאיות, ואילו הרווח הגולמי של רשתות השיווק הישראליות גבוה ב-1%-2% מרשתות השיווק באירופה. "אמנם זה נשמע מעט, אבל בשוק של כ-100 מיליארד שקלים כל אחוז בודד הוא מחזור של כמיליארד שקלים", אמר.
עוד עולה מנתוני התפתחות מדד מחירי היבוא של מוצרי המזון הגולמיים, כי ברבעון הראשון של שנת 2011 חלה עלייה של כ-26% במחירי היבוא - שהיווה בשנת 2010 11.1% מהיקף פעילות ענף קמעונאות המזון בישראל, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. העלייה במחירי המזון העולמיים שנרשמה החל מהמחצית השנייה של שנת 2010 נובעת בעיקר מהעלייה במחיר הנפט, ממעבר של עיבוד שטחים לצורכי הפקת מזון לייצור מקורות אנרגיה, מגידול בביקוש עולמי למזון וממזג האוויר הקיצוני שגרם לשיטפונות, ובצורות ושריפות במדינות כגון אוסטרליה, רוסיה, סין וארה"ב, האחראיות על אחוז משמעותי מתפוקת המזון בעולם.
"רווחי המדינה, היצרניות ורשתות השיווק באים בעיקר מעליית מחירים שלא קשורה למחירי חומרי הגלם", אמר ינאי. "עלות חומרי הגלם של היצרניות באירופה זהה לעלות חומרי הגלם של יצרניות מישראל. נובע מכך, שעליית המחירים הדראסטית בשנים האחרונות בענף המזון בישראל אינה מותאמת לעליית מחירי חומרי הגלם, וזה מתבטא בעליית מדד המחירים הנמוך יחסית של מדינות אירופה שעומד על 20% משנת 2005 ועד עכשיו, לעומת 31% בישראל".
רשתות השיווק הפרטיות המשיכו להתחזק
הכנסותיהן של שתי החברות המובילות, "שופרסל" ו"הריבוע הכחול", הסתכמו בשנת 2010 בכ-17.97 מיליארדי שקלים - גידול של כ-1% ביחס לשנת 2009. אחת הסיבות לקיפאון בהכנסותיהן היא התחזקותן והתרחבותן של רשתות שיווק מזון פרטיות. בשנת 2010 רשתות שיווק המזון הפרטיות המשיכו להתחזק על חשבונם של רשתות השיווק הגדולות והמכולות והסופרמרקטים השכונתיים. ביטוי לכך ניתן לראות בהיקף ההכנסות של רשתות אלה, שגדל בשנת 2010 בכ-16% בהשוואה לשנה הקודמת, לעומת היקף ההכנסות של שופרסל והרבוע הכחול שרשם עלייה של כ-1%.
רשת "שופרסל" הינה רשת שיווק המזון הגדולה ביותר בישראל הן מבחינת מספר הסניפים והן מבחינת הכנסות. בשנת 2010 הכנסותיה של הרשת, מפעילות בתחום קמעונאות המזון, הסתכמו בכ-11.07 מיליארדי שקלים,. הכנסותיה של "הריבוע הכחול" בשנת 2010 עמד על 6.9 מיליארד שקלים. בשנת 2010 רשמה "שופרסל" גידול של 3%, ו"ריבוע כחול" רשמה גידול של 1% במספר הסניפים.
פדיון ענף המזון, המשקאות והטבק בישראל הסתכם בשנת 2010 בכ-57 מיליארדי שקלים - גידול של כ-5% ביחס לשנת 2009. כמו כן, מוערך כי היקף הכנסות ענף קמעונאות המזון הסתכמו בשנת 2010 בכ-49 מיליארדי שקלים, גידול של כ-5% ביחס לשנה הקודמת.
רמת הריכוזיות בישראל נמוכה מזו בבריטניה
בין הסיבות לעלייה בהכנסות הענף ניתן לציין את העלייה במחירי המזון שנרשמה בישראל בשנים האחרונות, ואת היציאה מהמשבר הכלכלי אשר תרמה לגידול בהוצאות הצרכנים על מוצרי מזון. בשנת 2010 הסתכמה ההוצאה לצריכה פרטית בישראל על מזון, משקאות וטבק בכ-88.3 מיליארדי שקלים - גידול של כ-8% ביחס לשנת 2009.
בהשוואה בין רמת הריכוזיות בענף רשתות שיווק מזון בישראל לבין מדינות נבחרות עולה כי רמת הריכוזיות בישראל גבוהה מבארה"ב, אך נמוכה מהרמה בבריטניה ובאוסטרליה. רמת הריכוזיות נמדדת על פי היחס בין הפדיון של ארבעת החברות המובילות לפדיון הענף. נדגיש כי, ריכוזיות הינה תנאי הכרחי אך לא מספיק להוכחת העדר תחרות בענף.
מניתוח נתוני ההגנה המכסית על מוצרי מזון וחקלאות בישראל ובאיחוד האירופי עולה כי בישראל קיימת הגנה מכסית גבוהה יחסית לאיחוד האירופי, ובעיקר במוצרי חלב, דגים ומוצרי דגים, פירות וירקות ומוצרים מבע"ח. לעומת זאת, באיחוד האירופי ההגנה המכסית גבוהה יותר בדגנים, סוכר וממתקים, משקאות וקפה ותה.
רמת ההגנה המכסית מבטאת את שיעור המכס הממוצע המוטל על יבוא מוצרי מזון בישראל בהשוואה לאיחוד האירופי. מלבד המכס, קיימות הגנות בלתי מכסיות כגון מכסות, תקנים, ודרישות פיטוסניטריות, כמו כן, בישראל דרישות הכשרות מהוות לעיתים הגנה מכסית בפועל.