במשרד האוצר חוששים כי במענה למחאת האוהלים, ראש הממשלה בנימין נתניהו יבחר לפרוץ את תקרת הגירעון. זאת מכיוון שפריצת הגירעון יכולה להיעשות בקלות רבה יחסית, ולאפשר הגדלה ניכרת של ההוצאה הממשלתית. באוצר חוששים כי החלטה כזו תסכן את היציבות הפיננסית של ישראל. גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, השמיע אתמול אזהרה דומה.
החשש באוצר הוא כי נתניהו ינסה לזכות בפופולריות ולהיענות למחאת האוהלים באמצעות הגדלה ניכרת של ההוצאה התקציבית. מכיוון שישראל עובדת לפי חוק תקציב דו-שנתי, עד לסוף 2012, הרי שכל שינוי בתקציב יחייב הגשת חוק תקציב חדש - הליך ארוך ומסורבל שמסכן את יציבות הממשלה (אי-אישור חוק התקציב משמעו שהממשלה נופלת). ההערכה לכן היא שנתניהו לא ייגע בחוק התקציב.
לעומת זאת, תקרת הגירעון נקבעת במסגרת חוק שונה, חוק הפחתת הגירעון, ששינויו אינו מהווה הצבעת אמון בממשלה. בנוסף, כל תוספת של אחוז גירעון משמעה הוצאה של 8.5 מיליארד שקל - ולכן הפיתוי לפרוץ את תקרת הגירעון בכדי להיענות לדרישות התקציביות של מאות אלפי המפגינים, הוא רב מאוד. העובדה שישראל קבעה לעצמה מתווה של גירעון יורד - 2% בשנה הבאה, 1.5% גירעון ב-2013 ו-1% גירעון בלבד מ-2014 ואילך - מגבירה עוד יותר את הפיתוי לפרוץ את תקרת הגירעון.
סכנה להישג הגדול שהביא לצליחת המשבר
באוצר חוששים מאד כי ראש הממשלה יבחר לשנות את חוק הפחתת הגירעון, כדי לפנות את המקורות הנדרשים להגדלת ההוצאה התקציבית. להערכתם מהלך כזה יסכן את ההישג הגדול ביותר של המדיניות הכלכלית של ישראל בעשור האחרון - ההגעה ליציבות פיננסית, שבזכותה צלחה ישראל את המשבר של 2008.
באוצר מזכירים כי ישראל נכנסה למשבר במצב של תקציב מאוזן (אפס גרעון), ותוך חצי שנה היא קפצה לגירעון של 5.2%. כלומר, ההידרדרות של ישראל לגירעון ממשלתי כבד יכולה לקרות בקלות רבה מאוד, ומכאן החשיבות הרבה של שמירה על תוואי גירעון יורד.
באוצר חוששים במיוחד לאור סימנים ראשונים להאטה בתקבולי המסים. תקבולי המסים העקיפים עומדים בדיוק בתחזית וזאת למרות שהצמיחה של המשק גבוהה מהתחזית, מכאן שקצב גביית המסים העקיפים הוא נמוך מכפי שנצפה. החשש הוא כי כלכלת ישראל מתחילה לשלם מחיר על ההאטה הנמשכת בעולם, ולפיכך כל פתיחה של הגירעון עלולה להידרדר במהירות, כפי שאירע ב-2008.
גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הצטרף אתמול לאזהרה של האוצר והתריע כי כל שינוי שייעשה במדיניות הממשלתית אסור שייעשה על חשבון הגדלת הגירעון. פישר הוסיף כי "כבר היו מקרים כאלה במדינה - ב-94-95 פרצו את תקרת הגירעון". פישר לא פירט, אבל צריך להזכיר כי פריצת התקציב של אמצע שנות ה-90 הסתיימה בשלוש שנים של האטה כלכלית חריפה שבאה בעקבותיה.