חוק הווד"לים: כל מה שרציתם לדעת והתביישתם לשאול

בשבועות האחרונים נראה שאי אפשר להימלט מחוק הוד"לים, שאמנם הוגדר כ"סופרטנקר של הנדל"ן", אך עורר התנגדות בקרב המוחים על מחירי הדיור. מה החוק כולל ומה הבעייתיות בו? המדריך המלא

ענת עובדיה
03/08/2011

"ניצור מסלול עוקף בירוקרטיה", כך אמר בגאווה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחודש מרץ האחרון, כאשר הפגנות המוניות ואוהלים עוד לא נראו באופק. חוק הוועדות לדיור לאומי, שכונה בקיצור חוק הוד"לים והפך לשנוי במחלוקת, ייעלה היום (רביעי) להצבעה הסופית במליאת הכנסת, וזה הזמן להזכיר מה הוא בעצם כולל, ומה טוענים המתנגדים לו.

עוד על המחלוקת בנושא חוק הווד"לים:
הלחץ עבד: ההצבעה על חוק הווד"לים נדחתה
סטודנטים התפרצו לועדת הכספים ומחו על חוק הדיור
דיור בר השגה בחוק הדיור: סעיף ריק מתוכן

טוב לדעת (מקודם)

מבצע מיוחד לגולשי וואלה על המזרונים הטובים בעולם

מוגש מטעם ד"ר קומפורט
מתחם האוהלים בשדרות רוטשילד(צילום: דניאל בוק)

מטרת החוק הינה "לשחרר" מיזמי בנייה מעוכבים, וכך להגדיל את היצע הדירות כאשר לפי התוכנית, 200 אלף יחידות דיור יזורזו וישווקו באופן מואץ. "זוגות צעירים גרים עם הוריהם, ועוד מעט נכדים יגורו עם הסבים והסבתות שלהם", אמר אז נתניהו על הצעת החוק. "אנחנו נאפשר לוועדה אחת, בתוך 18 חודשים, לשווק עשרות אלפי יחידות דיור".

על אף שלדברי הממשלה הוא נועד להעניק מענה למצוקת הדיור בקרב הצעירים, באופן אירוני דווקא הצעירים המוחים על מחירי הדיור הם אלה המנהלים נגדו מלחמה עיקשת, ואף הגדירו אותו כ"מסמך המרושע ביותר שקם מאז הספר הלבן". הצעירים מתנגדים משום שהחוק לא כולל סעיפים מעשיים לדיור מוזל ובר השגה, שיפתור את המצוקה. בנוסף, גם בקרב תנועות סביבתיות נרשמה התנגדות, משום שעיקר ההצעה מתייחסת לבנייה בשטחים פתוחים - בהם ניתן לבנות במהירות, אולם כך להרוס "ריאות ירוקות".

השם 'וד"ל' נגזר משם התוכנית שיזם אריאל שרון כשהיה שר הבינוי והשיכון, כאשר נדרשה בנייה מואצת עקב העלייה מחבר העמים בשנות ה-90, וגם אז הוקמו ועדות להאצה התהליכים. עיקר העניין בשתי התוכניות הוא עקיפת הרשויות המקומיות והוועדות המחוזיות, המעכבות בדרך כלל את המיזמים. פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים וראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון על שם קלצניק, חקרה את תוכנית החירום של שרון, וסבורה כי לתכנון הנוכחי ישנם יתרונות, אולם השאלה היא עד כמה יצליחו במסלול העקיפה.

מהם ההבדלים בין התוכנית של שנות ה-90 לבין החוק הנוכחי?

"התוכנית של שנות ה-90 הייתה קשוחה מאוד, וגם כאשר היה עניין או תשתית שהיו שנויים במחלוקת, אישרו אותם במהירות", הסבירה פרופ' אלתרמן. "ההבדל לעומת היום הוא, שבשנות ה-90 מדינת ישראל הייתה נתונה במשבר לאומי, כאשר ידעו שאם לא יבנו מהר, אלפי משפחות יגיעו לרחוב ויגורו באוהלים אמיתיים. בגלל האווירה הזאת, שהיוותה בעצם משבר שאף כלכלה מפותחת לא חוותה אלא בעתות מלחמה, היה אפשרי לעקוף את כל המתנגדים ולהוציא לפועל דיור מהיר".

"החוק בעיקרו מתייחס לבנייה בשטחים פתוחים, זאת אומרת שטחים שסווגו כקרקע חקלאית ולא שטחים באיזורים מיושבים, שבנייה בהם נעשית בקצב מהיר יותר", הסבירה עוד אלתרמן. "בעקבות כך, התנועות הסביבתיות מתנגדות מאוד למהלך, והן עלולות לסכל את ההחלטות האלה. יש להן הרבה יותר כוח מאשר בשנות ה-90, והן הצליחו לשנות סדרי עולם בעשור האחרון, גם אם בשבועות האחרונים הן הרכינו את הראש נוכח גל המחאה. בנוסף, הרשויות המקומיות כיום גם יותר חזקות משהיו".

"יחד עם זאת", מוסיפה אלתרמן, "לפני שלושה שבועות לא חשבתי שהעקיפה הזאת תוכל להצליח, ואילו עכשיו, עקב המחאה הציבורית, יכול מאוד להיות שאווירת המשבר תחזור בגלל שנוכחנו לדעת כמה המצוקה חמורה, וכך המתנגדים יתרככו והזירוז יצליח".

"מה שהמפגינים דורשים זה בעצם דיור בתמהיל חברתי". סטודנטים מתפרצים לוועדת הכלכלה בעת דיון על חוק הוד"לים(צילום: עומר מירון)

מה תהיה ההשפעה בפועל על שוק הנדל"ן?

"החוק לאו דווקא יוביל להגדלת ההיצע המיוחלת באיזורי המרכז, אלא יורגש יותר ברשויות החלשות באיזורי הפריפריה – מכיוון ששם סביר להניח שתיהיה פחות התנגדות בקרב השלטון המקומי, ויהיה קל יותר לבצע את מסלול העקיפה המהיר. תיהיה זרימה של בנייה, אולם אפשר לדמות אותה לזאת של ברז ביתי, ולא למוביל הארצי. לכן עשויה להיות השפעה על המחירים, אבל במידה מוגבלת".

עם זאת, פרופ' אלתרמן מדגישה כי החוק כולל גם סעיפים תקדימיים. "זו פעם ראשונה שחוק לתכנון ובנייה מתייחס לסוג התוצאה של הקניין – זאת אומרת מבדיל בין בעלות לשכירות. עוד מימי המנדט ישנה התנגדות מסורתית לכך ששכירות הינה חלק מחוקים הנוגעים לתכנון ובנייה. זו חדשנות שנכללה בחוק עוד לפני המחאה, כאשר בשנה האחרונה התעוררה מודעות למצוקת הדיור החמורה של צעירים".

"בנוסף", מסבירה אלתרמן. "עצם זה שהמילה' זכאים' נמצאת בנוסח של החוק זה דבר תקדימי. מעולם לא הייתה התייחסות לסוג האוכלוסייה הצרכני קודם. לכן יש כאן התייחסות מהפכנית הן לסוג הבעלות והן לסוג הצרכנים".

"עם זאת", ציינה אלתרמן, "החוק לא מגדיר קריטריונים ספציפיים לסוג הזכאים, וכדי להוציא אותו לפועל יהיה צורך לקבוע תקנות או מדיניות כלשהי לקביעתם".

ככל הנראה, האצת הבנייה תצליח בעיקר ברשויות המקומיות החלשות בפריפריה(צילום: שי מכלוף)

מדוע המוחים על מחירי הדיור טוענים שהוא לא יסייע לצעירים?

"דיור בר השגה, בהגדרה המדויקת שלו, הוא בעצם כל הכלים שמצליחים לעודד ולכניס לשוק דיור במחירים יותר נמוכים מהשוק הרגיל", הסבירה. "מה שתושבי האוהלים מבקשים בעצם זה דיור בתמהיל חברתי, שפירושו שיזמים פרטיים יבנו גם יחידות שיוגדרו כזולות יותר".

"חיוב היזמים זה הנושא שחסר בחוק, ומעורר את ההתנגדות. זהו עניין סבוך כי משרד המשפטים מתנגד לכך, מחשש שהדבר יוביל לשחיתויות".

אלתרמן אמרה לסיכום כי בעיניה, אין טעם לעצור את אישור החוק המתוכנן, כפי שדורשים מובילי המחאה. "הנושא החסר זה פרק שאפשר להוסיף אחר כך. החוק כמו שהוא בעצם לא יכול להזיק, מקסימום להשפיע במידה מועטה, ואין טעם להמתין איתו עד למושב הבא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully