מעמד הביניים חוסך - מצבו היחסי הורע

מבדיקת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מעמד הביניים דווקא מצליח "לסגור את החודש". עם זאת הנתונים לא כוללים את עליית מחירי הדיור

מירב ארלוזרוב

"אנו לא מצליחים לגמור את החודש" - תלונה זו נשמעת תדיר מפני בני מעמד הביניים בגל המחאה השוטף את ישראל. בדיקה של בנק ישראל, בהסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מעמידה בסימן שאלה את התלונה הזו.

מהבדיקה עולה כי מעמד הביניים חוסך, ובשיעור גדל. לפי הניתוח של בנק ישראל, שיעור החיסכון של חמשת העשירונים העליונים בישראל נמצא במגמת גידול.

הנתונים נכונים ל-2000-2009 (אין נתונים עדכניים יותר). בסוף 2009 היה שיעור החיסכון של העשירון השישי 12% מההכנסה נטו שלו, לעומת 8% ב-2000. כל שאר העשירונים הגדילו גם הם את שיעור החיסכון שלהם - העשירון השביעי חסך 15%, העשירון השמיני 23%, העשירון התשיעי 28% והעשירון העשירי (העליון) חסך 44%. מדובר בגידול של 4%-7% בשיעור החיסכון לעומת 2000.

העובדה שמעמד הביניים הגדיל את שיעור החיסכון שלו מלמדת שהיה לו כיצד "לגמור את החודש". עם זאת, יש לסייג את המסקנה הזו בשתי נקודות עיקריות: האחת - הנתונים מעודכנים עד סוף 2009, והם לא משקפים את עליית מחירי הדיור בשנה וחצי האחרונות. ייתכן כי העלייה במחיר הדיור, שהיתה אמורה לתת את ביטויה גם בהתייקרות הלוואות המשכנתא של הציבור, הרעה את תמונת החיסכון של מעמד הביניים - אלא שאין לנו עדיין נתונים על כך.

ההסתייגות הנוספת היא תמונת המבט היחסית. באופן אבסולוטי, מצבו של מעמד הביניים השתפר - והוא אף הגדיל את החיסכון שלו (לפחות עד 2009). באופן יחסי, עם זאת, מצבו הורע ביחס לזה של העשירון העליון. שיעור החיסכון של העשירון העליון בסוף 2009 היה, כאמור, 44% מההכנסה שלו - לעומת שיעור של 28% בעשירון התשיעי.

עוד בוואלה! NEWS

ביקשנו מחברי להקת "שלוה" לספר על עצמם. זה כנראה הסיפור הכי מרגש שתשמעו

בשיתוף מפעל הפיס
לכתבה המלאה

ההכנסה של מעמד הביניים כמעט לא צמחה

זאת ועוד, הניתוח של בנק ישראל העלה כי מעמד הביניים אכן ממעט לצמוח בכל הקשור להכנסתו ברוטו - בין 2000 ל-2009 ההכנסה ברוטו של מעמד הביניים צמחה בשיעורים ריאליים זניחים של 1%-2% בלבד. ההכנסה של העשירון התשיעי אף נשחקה ריאלית ב-0.7%.

מערכת המיסוי בישראל הצליחה לתקן מעט את היעדר הצמיחה בהכנסות ברוטו - וכתוצאה מכך נרשם גידול ריאלי של 9%-12% בהכנסה נטו של עשירוני הביניים. בנוסף, הצריכה של אותם עשירונים (העמדה כיום היא שהצריכה, ולא ההכנסה, משקפת במדויק יותר את רמת המחיה) צמחה בשיעור ריאלי של 2.3%-3.9%. מדובר בצמיחה ריאלית, אבל בשיעורים צנועים בלבד עבור תקופה של תשע שנים.

בכל הפרמטרים הללו מעמדו של העשירון העליון טוב לאין שיעור משל כל האחרים - ההכנסה ברוטו של העשירון העליון צמחה ב-3% ריאלי, ההכנסה נטו צמחה ב-17.8%, ההוצאה צמחה ב-4%. רק החיסכון של המעמד העליון צמח בשיעור דומה לזה של מעמד הביניים - צמיחה ריאלית של 7%.

העשירון העליון - הנהנה העיקרי מהפחתות המסים

מדוע זה קרה? לבנק ישראל אין ספקות לגבי התשובה: מערכת המס בישראל, שאיבדה חלק ניכר מהפרוגרסיביות שלה מאז 2003 בשל הפחתות המסים, הגדילה את האי שוויון בין העשירונים.

העשירון העליון היה הנהנה העיקרי מהפחתות המסים, ולכן פתח פער ניכר אל מול העשירונים שנמצאים מתחתיו. את החוסר שוויון הזה מציעים כעת בנק ישראל ובמשרד האוצר לתקן - באמצעות עצירת המשך הפחתות המסים, ואולי אף ביטול של הפחתות מסים שכבר נעשו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully