על מה ויתר זאבי, מה קיבלו בן שאול ודותן

מאת סופי שולמן
חברת סימטרון , הפועלת בשוק תיב"מ (תכנון ייצור באמצעות מחשב), היתה ההשקעה הראשונה שאותה מימש איש העסקים גד זאבי בעקבות דרישת הבנקים להחזיר חלק מההלוואות שנטל בשנים האחרונות. לפני חודש מכרה זאבי מחשבים את מניות השליטה בסימטרון (64%) לקבוצה הכוללת את חברת ההשקעות קונרס מקבוצת פועלים השקעות , שמנהל רימון בן שאול, ואת חברת ההשקעות DBSI של יוסי בן שלום ובועז דותן. הבעלים החדשים שילמו תמורת השליטה בסימטרון 9.9 מיליון דולר, מחיר המשקף שווי של 15 מיליון דולר לחברה. כיום נסחרת סימטרון בשוק בשווי של 10 מיליון דולר.



מנכ"ל סימטרון, ניצן ספיר, אמר כי לא הופתע מכך שדווקא החברה שלהם היתה הראשונה שנבחרה למימוש והזרמת מזומנים מהירה לזאבי. "סימטרון היא חברה שקופה, ללא חובות; היא יכולה להיות רווחית ומהר", אומר ספיר. לדבריו, בימים אלה הוא עורך סיורים אצל לקוחות החברה, עם בעלי השליטה החדשים - בן שאול ודותן. "כעת הם לומדים את החברה, ואני מעריך כי התוכנית העיקרית היא לחזק את הצמיחה הפנימית ולבצע רכישות", אמר ספיר.



לדברי ספיר, בעוד כחצי שנה תצא סימטרון לרוד שואו כדי להיחשף בפני שוק ההון ולתקן טעויות שנעשו בעבר בנוגע למניה. סימטרון, שהוקמה ב-82' והונפקה ב-96', היא מהמניות הישראליות הוותיקות, אך המסחר בה דל ביותר, ונראה כי מנייתה שרויה בתרדמה בשלוש השנים האחרונות.



ההודעה על חילופי הבעלים בחברה הצליחה אמנם לעורר מעט את המניה, אך בשבועות האחרונים היא נסחרת שוב במחזורים זעומים סביב מחיר של 1.2 דולרים. שווי החברה דומה כיום לשווי המזומנים בקופתה.



ספיר סבור כי בעיית הסחירות של סימטרון נעוצה בכמות הקטנה של מניות צפות. שיעור המניות הסחירות של סימטרון מסתכם כיום ב-25% בלבד מהונה. "כדי להגביר את הסחירות יש צורך בעריכת כמה שינויים", אומר ספיר, "הראשון הוא שיפור בביצועי החברה, השני - שיפור במצבו של שוק ההון, וכמה מהלכים מול שוק ההון שסימטרון צריכה לבצע, כגון חשיפה בפני אנליסטים", הוא מסביר. "הבעלים החדשים הגיעו לסימטרון בעיתוי טוב, מכיוון שהטכנולוגיה שלנו מבשילה והחברה ממוצבת טוב שיווקית", אמר.



ספיר הגיע לסימטרון לפני שנתיים לאחר ששימש בתפקידים בכירים באמדוקס. שם גם הכיר את בועז דותן. ההיכרות הזו סייעה לסגירת העסקה עם הבעלים החדשים, אך לדברי ספיר כ-10 קבוצות נוספות התעניינו ברכישת הבעלות בחברה.



היעד: הכנסות של 50 מיליון דולר בשנה
סימטרון מעסיקה 130 עובדים במשרדיה בגבעת שמואל, רובם מהנדסים, ויש לה פרישה רחבה של סניפים בעולם. החברה מתמחה בפיתוח תוכנות תיב"מ, ובעשור הראשון לקיומה הצליחה לשווק תוכנה מבוססת על יוניקס לתכנון הייצור של חלקי רכבים, מוצרי פלסטיק ואלקטרוניקה שונים. ואולם ב-98' איבדה סימטרון את היתרון התחרותי שלה, כהגדרתו של ספיר, והכנסותיה החלו לצנוח. זאבי הביא את ספיר במטרה לחלץ את סימטרון מהמשבר.



בעקבות המשבר, החלה החברה לעבוד על מוצר חדש שפיתוחו הסתיים במחצית 2001. המוצר החדש פונה לנישה קטנה בשוק תיב"מ, שהיקפו הכולל נאמד ב-7 מיליארד דולר בשנה. שוק זה מתחלק לשני תת-שווקים, הראשון הוא השוק הכללי של תיב"מ, שבו פועלות ענקיות כגון דאסו הצרפתית, EDS וגם טקנומטיקס הישראלית, ואילו השני הוא שוק הכלים (tooling) שהיקפו 1.5 מיליארד דולר בשנה. שוק הכלים מתחלק אף הוא לשניים - מבלטים ותבניות - שהיקף כל אחד מהם 750 מיליון דולר.



סימטרון פועלת בעיקר בשוק התבניות, ומפתחת תוכנה המיועדת לתכנון הייצור של תבניות למוצרי פלסטיק, כגון מכשירי טלפון סלולריים, ציוד סקי וצעצועים. תבניות אלו דורשות דיוק רב שכן הן אמורות לאפשר ייצור המוני של המוצרים במשך תקופה ארוכה. התוכנה של סימטרון לומדת את המוצר אותו יש לייצר ונותנת הוראות למכונת הכרסום שמייצרת את תבנית המוצר. ספיר אומר שהתוכנה של סימטרון מצליחה להקטין את זמן הייצור של המוצרים ב-80%.



התוכנה של סימטרון פונה גם לשוק המבלטים, באמצעותם מיוצרים חלקי רכב שונים, אך לדברי ספיר, בשוק זה יש דרישות דיוק גבוהות במיוחד, והחברה עדיין עובדת על התאמת התוכנה שלה לדרישות אלה.



מרבית ההכנסות של סימטרון מגיעות כיום מאירופה, 21% מהמזרח הרחוק, בעיקר סין ויפאן, 16% מגיעים גם מהשוק הישראלי, ו-35% מהמכירות הן לתעשיית הרכב באירופה. לדברי ספיר, סימטרון היא החברה הרביעית בגודלה בשוק התבניות והמבלטים. להערכתו, היא תוכל להגדיל את נתח השוק בעיקר לאור העובדה שהשחקניות הגדולות כגון דאסו החליטו לא להשקיע משאבים בשוק זה, משום שהוא נחשב לקטן מדי.



יציאת הגדולות לא מדאיגה את ספיר: "שם המשחק עבורנו הוא לא פוטנציאל של מיליארדים", אמר, "אם אני אצליח להגיע למכירות של 50 מיליון דולר בשנה ללא הגדלת ההוצאות לא יהיה מאושר ממני. כל חברות הסטארט-אפ שהוקמו בשנים האחרונות ופונות לשווקים של מיליארדי דולרים לא מצליחות להתקרב היום להכנסות שנתיות של 50 מיליון דולר", הוא מוסיף.



ואולם, כיום רחוקה סימטרון ממחזור שנתי של 50 מיליון דולר והכנסותיה בשנים האחרונות היו 25-20 מיליון דולר. "עד היום היה לסימטרון חסם של 25 מיליון דולר במכירות שנבע מסיבות של שיווק לא נכון ומכך שהפתרון היה מצומצם למדי", הוא אומר, "כיום אנו מנסים לקצר את תהליך המכירה ולשנות את הפנייה לשוק".



לדבריו, בשוק של סימטרון יש מתחרים מועטים עקב חסמי כניסה טכנולוגיים גבוהים, ולכן חברות סטארט-אפ לא מגיעות אליו. עם המתחרות נמנות כמה חברות אירופיות, אך לדברי ספיר לכולן אותו סדר גודל של הכנסות. הוא מציין כי יש גם כמה חברות משפחתיות שהכנסותיהן לא עולות על 2 מיליון דולר.



גם השורה התחתונה של סימטרון צולעת, ובשנים האחרונות רשמה החברה הפסדים. ספיר טוען כי הסיבות לכך הן הוצאות פיתוח גבוהות, משום שהחברה מעסיקה בעיקר מהנדסי מכונות, מהנדסי מחשבים ומתמטיקאים שמפתחים אלגוריתמים; עיכוב בהוצאת המוצר החדש, כך שבמקביל לירידה בהכנסות, הוצאות התפעול היו גדולות.



סיבה נוס