אנרון הסתירה גם הלוואות בנקאיות

מאת דניאל אלטמן
קבוצת המסחר באנרגיה הכושלת אנרון, שהסתירה חובות מעיני משקיעים בשותפויות שהקימה, הצפינה גם את ההלוואות שנטלה מבנקים להשקעות. היא ניצלה את כללי החשבונאות הקיימים כדי לרשום הלוואות גדולות שנטלה מחברות בוול סטריט כגידור פיננסי, ולא כחובות, במאזניה, אמרו רואי חשבון ואנליסטים. כך הסוותה החברה את מצבה הפיננסי המידרדר.



מסמכים שבידי ארתור אנדרסן, חברת ראיית החשבון של אנרון לשעבר, ומקורבים לעסקות מצביעים על כך שאנרון קיבלה הלוואות כאלה בסך של 3.9 מיליארד דולר בין 1992 ל-2001, כולל לפחות 2.5 מיליארד דולר בשלוש השנים לפני שהחברה פנתה לבית משפט בבקשה להגנה מפני נושיה בדצמבר 2001. מעבר להלוואות האלה היו לאנרון חובות קצרי וארוכי טווח בסך של 10-8 מיליארד דולר שעליהם דיווחה החברה בדו"חות הפיננסיים שלה בשנים האלה.



אם אנרון היתה מדווחת על ההלוואות האלה, חברות דירוג האשראי, אנליסטים ומשקיעים היו יודעים מוקדם יותר כי השקעה בחברה מגלמת סיכון הרבה יותר גבוה מכפי שסברו.



בשל הדרך שבה נרשמו ההלוואות, דיווחה החברה על עלייה חדה בפעילות הגידור, באמצעות חוזים פיננסיים הידועים כנגזרות, בשנים החולפות. כנשאלו על כך על ידי אנליסטים ספקנים, אמרו בכירים באנרון כי הנתונים משקפים גידור של עסקות מסחר בסחורות, ולא מימון חדש, אמרו האנליסטים.



"הם אמרו לנו, 'אל תדאגו, זו רק פעילות גידור'", אמר ג'ון אולסון, מנהל המחקר בחברת ההשקעות סנדרס מוריס האריס, שהיה אחד האנליסטים הראשונים שהטיל ספק באנרון.



השיטות החשבונאיות של אנרון לא חרגו מאלה המומלצות על ידי מועצת התקינה החשבונאית (FASB), אמר טימותי לוקאס, מנהל המחקר והפעילות הטכנית במועצה. אך בקרוב תפרסם המועצה המלצות חדשות, אמר, שיחייבו חברות להתייחס לעסקות כאלה כהלוואות.



כדי לצמוח בקצב מהיר בשנים האחרונות, נזקקה אנרון למימון בשווי מיליארדי דולרים. אם היתה החברה מנפיקה אג"ח או נוטלת הלוואות בנקאיות רגילות, ייתכן שחברות דירוג האשראי היו מפחיתות את דירוגה ומייקרות את עלות האשראי שלה.



לכן ביצעה אנרון עסקות מתוחכמות עם ג'יי.פי מורגן צ'ייס, סיטיגרופ וקרדי סוויס פירסט בוסטון. העסקות היו חוזים פיננסיים שחיקו הלוואות. בג'יי.פי מורגן טופלה הפעילות הזו באמצעות חברת קש בשם מהוניה. הבנקים האחרים הלוו ישירות לאנרון.



מסוף 1999 ועד תחילת 2001 הלווה סיטיגרופ לאנרון 2.4 מיליארד דולר בסדרת עסקות הידועות בשם prepaid swaps, אמרו מקורבים לעסקות. בעסקת swap, מחליפים שני הצדדים לעסקה את התשואות העתידיות על השקעות לאורך תקופה מסוימת. לדוגמה, צד אחד משלם סכום קטן על קבלת שער ריבית קבוע על איגרת חוב של חברה מסוימת במקום תשואה לא ידועה על המניה של אותה חברה. הצד השני מקבל את התשלום ומחליף את התשואה על איגרת החוב בתשואה על המניה. אף צד אינו חייב להחזיק את נכס הבסיס כל עוד מתבצעים תשלומים.



באופן טיפוסי, אף צד לעסקת swap לא מקבל את כל התשלומים מראש. אך בעסקות של אנרון, שילם סיטיגרופ מראש את השווי ההוגן המשוער של חלקו בעסקות ה-swap - מאות מיליוני דולרים בכל עסקה. אנרון התחייבה להחזיר את הכספים על פני חמש שנים, וייתכן שהתשלומים השתנו בהתאם לתנאי השוק. על אף שהן היו עסקות swap באופן טכני, הן חיקו באופן מושלם הלוואות. סיטיגרופ לא הגיב לשאלות אם רשם את העסקות כהלוואות.



גם קרדי סוויס פירסט בוסטון הלווה לאנרון כספים באמצעות עסקות כאלה. ב-2000 הוא נתן לחברה 150 מיליון דולר, שאותם היתה אמורה להחזיר לאורך שנתיים. התשלומים השתנו בהתאם למחיר הנפט. באופן טכני העסקה היתה swap, אך מכיוון שקרדי סוויס פירסט בוסטון שילם לאנרון מראש, דמתה העסקה להלוואה, והבנק "רשם אותה כהלוואה", אמר דובר קרדי סוויס פירסט בוסטון, פן פנדלטון. "הלוואה בריבית משתנה", הוסיף.



המאזנים של אנרון סיפרו סיפור אחר. החברה רשמה את ההלוואות מהבנקים כ"נכסים מניהול סיכון מחירים", ובכמה מקרים, אם כי מעטים, כתקבולים עתידיים, אמר דובר אנרון, צ'רלי לאונרד. התשלומים שחבה אנרון לבנקים נרשמו כ"חבויות מניהול סיכון מחירים", ובכמה מקרים כחבויות עתידיות, אמר לאונרד. בין הרבעון הראשון של 1999 לרבעון הרביעי של 2001 גדל סעיף ניהול סיכון המחירים במאזנים של אנרון מ-5 מיליארד דולר ל-22 מיליארד דולר (בנכסים וחבויות).



סיטיגרופ הגן על עצמו מפני הפסדים אפשריים מהחשיפה שלו לאנרון, באמצעות עסקות נגזרות אחרות. סיטיגרופ הקים נאמנויות למכירת ניירות ערך בשם "חבויות קשורות באנרון" ו"שטרי חוב קשורים באשראי", שעליהם שילמו משקיעים 2.4 מיליארד דולר. שני ניירות הערך שילמו ריבית קבועה, אלא אם החמיצה אנרון תשלום לסיטיגרופ או פשטה רגל. במקרה כזה, נטלה סיטיגרופ את הקרן של המשקיעים והחליפה אותה בפרוסה מהחוב של אנרון באותו ערך נקוב. משקיע שהחזיק ניירות ערך כאלה בשווי 100 אלף דולר כשאנרון פנתה לבית משפט לפשיטות רגל, קיבל זכויות על אג"ח בערך נקוב של 100 אלף דולר שהנפיקה אנרון.



ייתכן שגם מתחרותיה של אנרון בתעשיית המסחר באנרגיה, כמו דינג'י וויליאמס, השתמשו בנגזרות למימון. שתי החברות רושמות נכסים וחבויות מניהול סיכונים במאזנים שלהן. בדינג'י גדל הסעיף הזה ממיליארד דולר בסוף 1999 ל-8 מיליארד דולר באמצע 2001. דובר החברה אמר כי "חלק ניכר" נובע מגידור של המסחר באנרגיה של החברה, אך הוסיף כי אינו ידוע את החלוקה המדויקת.