מנערים את האבק מהאופציות

מאת חיים ביאור



אופציות לרכישת מניות, שהיו עד לאחרונה הבסיס לחלום ההתעשרות המהירה של כל מתכנת שהבטיחה תעשיית ההיי-טק, איבדו מזוהרן עם המשבר בענף. ובכל זאת, חשיבות האופציות כמכשיר לתגמול עובדים נשמרה.



לפי סקר שערכה חברת MIT המתפרסם היום, בינואר 2002 ניכרה עלייה מתונה בביקוש לעובדי מחשבים תקשורת, זאת לאחר תקופה ארוכה של ירידה בביקוש. ממצאים אלה עשויים להצביע על תחילת מגמת התאוששות בענף, ואם אכן כך יקרה, האופציות שיצאו מהאופנה בשנה וחצי האחרונות, ישובו למוקד ההתעניינות של עובדי ההיי-טק.



לדברי עו"ד ניר הורנשטיין ממשרד אברהם אלתר, עובד המחזיק באופציה נושא בסיכון נמוך יותר מבעל מניה בחברה. זאת מכיוון שאם מצב החברה יורע הוא יוכל להימנע מלממש אותה, ולהסתכן רק בהפסד של הסכום ששילם, אם שילם, בעד כתב האופציה. בעל המניה, לעומת זאת, כבר השקיע בחברה והוא עלול לאבד את מלוא השקעתו אם החברה תגיע לחדלות פירעון או לפירוק.



לדבריו, מבחינת המעביד הענקת אופציות מהווה הטבת שכר לעובד שאינה דורשת הוצאת מזומנים מקופת החברה. באמצעות מנגנון הבשלת האופציות (Vesting), העובד מקבל עידוד להישאר בחברה לפרק זמן ארוך. לפי מנגנון זה, זכאות העובד לממש את האופציות שבידיו אינה מיידית, אלא נפרסת על פני תקופה. בנוסף, מכיוון שהעובד ירוויח ממימוש האופציות רק אם שער המניה יעלה, הרי שיש לו תמריץ אישי לפעול לשגשוג החברה.



מבחינת העובד, אומר הורנשטיין, אם החברה הצליחה, בין אם על ידי הנפקה ובין אם על ידי מכירתה, הדבר יניב, בדרך כלל, רווח גדול לעובד. "לא מעט עובדי היי-טק התעשרו בעקבות מימוש אופציות מוצלח", אומר הורנשטיין. "וכאשר חלק מהם נפגעו לאחר מכן בעקבות המשבר, הכספים שצברו סייעו להם להתקיים בתקופה הקשה עד שמצאו משרה אחרת".



הורנשטיין מציין שכאשר האופציות בשלות למימוש, החברות מגבילות את זכות העובד לממש אותן למשך תקופה נוספת, כל עוד הוא מוסיף להיות עובד החברה. במקרה של עזיבת העובד, מוענק לו פרק זמן מוגבל, לרוב עד שלושה חודשים, כדי לממש את האופציות. אם לא יעשה כן, תפקע זכותו לממש את האופציות שבידיו.