שבע סיבות לנפילה אפשרית בבורסה בישראל

אחרי הנפילות בבורסות העולם, נמצאת גם הבורסה הישראלית בסכנה. השפעה חיצונית, המחאה החברתית או הכרזה על מדינה פלסטינית - מה מסכן את הבורסה באחד העם?

עמי גינזבורג

שוקי המניות בעולם נכנסו בשבוע שעבר סחרור מסוכן ורשמו נפילות חדות. הסחרור התעצם דווקא לאחר שהסתיימה הדרמה סביב העלאת תקרת החוב של ארה"ב. הפשרה בין הדמוקרטים לרפובליקאים, שאיפשרה את העלאת התקרה, הפילה את האסימון אצל רבים מהמשקיעים - החוב של הממשל האמריקאי נותר גבוה כשהיה, והוא עוד עתיד להתרחב. הנתונים הכלכליים המאכזבים שפורסמו בארה"ב ובאירופה בהמשך השבוע ליבו את החששות, ובתוך ארבעה ימי מסחר איבדו שוקי המניות המובילים 7%-10% מערכם.

הבורסה הישראלית הצטרפה גם היא למגמה הגלובלית. בעשרת הימים האחרונים צלל מדד ת"א 100 ב-9%, ומאז סוף אפריל איבד כ-14% מערכו. המדד נמוך כעת בכ-16% מרמת השיא שקבע בינואר. התגובה של תל אביב לצלילה שרשמו שוקי המניות העולמיים בימים חמישי ושישי תגיע רק היום.

החל ביום שישי בלילה יש למשקיעים בתל אביב סיבה נוספת לדאגה: סוכנות דירוג האשראי S&P הפחיתה את דירוג האשראי של ארה"ב מ-AAA ל-AA פלוס. הסיכונים שמעיבים על שוק המניות הישראלי, ועל הכלכלה הישראלית בכלל, מגיעים כיום בעיקר מהעולם הגדול, אבל לא חסרים גם כמה סיכונים מבית. הנה הדברים העיקריים שמדאיגים את המשקיע הישראלי:

(תוכן מקודם)

לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

1. ארה"ב בדרך למיתון נוסף?

העלאת תקרת החוב של ארה"ב התקבלה אמנם באנחת רווחה על ידי הציבור האמריקאי, ובעיקר על ידי עובדי המדינה והפנסיונרים שלה, שחששו לעיכוב בתשלומים המגיעים להם, אבל אנחת הרווחה התחלפה במהרה בדאגה עמוקה.

העלאת תקרת החוב אושרה רק לאחר שהממשל התחייב לבצע קיצוצים עצומים בתקציב, שיבואו על חשבון צעדים לתמרוץ הכלכלה. המשמעות יכולה להיות אחת בלבד - האטה בקצב הצמיחה ואפשרות מוחשית של גלישה למיתון.

נתוני הצמיחה בארה"ב חלשים גם כך. בתחילת השנה, במהלך אופטימי ומפתיע, העלה הבנק הפדרלי של ארה"ב את תחזית הצמיחה ל-3.4%-3.9%, אבל התחזית היתה רחוקה מלהתממש, מה שנותן מושג כלשהו לערכן של תחזיות מצד מומחים למיניהם. נתוני הצמיחה במחצית הראשונה היו נמוכים אפילו מ-2%, ובבנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס מעריכים כיום כי הצמיחה ברבעון השלישי תסתכם ב-1.5% בלבד במונחים שנתיים. בהיעדר צמיחה קשה לייצר מקומות עבודה, ושיעור האבטלה בארה"ב עלה באחרונה לרמה של 9.2%. כששוק התעסוקה חלש, גם הצריכה הפרטית נפגעת.

ואם כל זה לא מספיק, באה ביום שישי הפחתת דירוג האשראי מצד S&P. לא בטוח שהפחתת הדירוג תשפיע באופן מיידי על האג"ח של ממשלת ארה"ב. משקיעי העולם, אולי מתוך הרגל, נסו בשבוע שעבר לאג"ח האמריקאיות, שבהן הם עדיין רואים נכס בטוח לעתות משבר. המנוסה גרמה לעלייה במחירן ולירידה חדה בתשואה עליהן. ב-12 ימי המסחר האחרונים צנחה התשואה על אג"ח אמריקאיות ל-10 שנים מ-3% ל-2.56% בלבד.

אמון העולם ביכולת הפירעון של ארה"ב תעמוד למבחן עם פתיחת המסחר בשוקי העולם מחר בבוקר. כך או כך, הפחתת הדירוג בוודאי אינה מבשרת טובות על כלכלת ארה"ב, וייתכן שהיא תתבטא בעלויות מימון גבוהות יותר לפירמות אמריקאיות.

מרבית מנועי הצמיחה של ארה"ב אינם פועלים כיום. הממשלה כבר לא יכולה לתמוך בכלכלה באמצעות תקציבים מיוחדים, הצריכה הפרטית מצויה בנסיגה, שוק הנדל"ן ממשיך לצנוח ולריבית הבנק הפדרלי, שנמצאת בשפל, כבר אין לאן לרדת. מנוע הצמיחה היחידי שעדיין פועל הוא היצוא התעשייתי, שנשען על הדולר הזול. עם זאת, מנוע כזה לבדו אינו מספיק, מה גם שהחברות חוששות לבצע השקעות חדשות באווירה כלכלית קודרת.

בארה"ב כבר מדברים בגלוי על סכנה מוחשית של כניסה למיתון נוסף, ארוך יותר ואולי אף עמוק יותר מהמיתון של 2009 - תרחיש שהשווקים הפיננסיים חוששים ממנו יותר מכל.

2. משבר החובות באירופה מעמיק

המצב של משקי מערב אירופה לא טוב בהרבה מזה של ארה"ב. למעשה, בחלקים מאירופה המצב אפילו חמור יותר. המצוקה הפיננסית של מדינות PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) היא הסימפטום הבולט ביותר לכך.

זה החל עם יוון, שתהליך ההבראה שלה לא צלח ונזקקה לסיוע פיננסי נוסף. בחודשיים האחרונים מתברר שגם הסיוע הנוסף לא יספיק לה והיא תזדקק לבצע סוג של הסדר נושים, מדיניות צנע כואבת וקיצוצי תקציב חריפים.

גם מצבן של אירלנד ופורטוגל מדאיג וגם הן כבר נזקקו לחילוץ פיננסי ויישום מדיניות צנע מכאיבה. אבל החשש הכבד ביותר מתמקד בשתי המדינות הגדולות בקבוצת PIIGS, איטליה וספרד - הכלכלות השלישית והרביעית בגודלן בגוש היורו. השתיים מתקשות מאוד לצמצם את חובותיהן. תשואות האג"ח ל-10 שנים שלהן זוחלות כלפי מעלה כבר תקופה ארוכה, ובשבוע שעבר הן טיפסו לרמה של כ-6.3% לפני שירדו מעט לגבול 6%. לשם השוואה, התשואה על אג"ח מקבילות של ממשלת גרמניה היא 2.4%.

כשאג"ח ממשלתיות נסחרות בתשואה גבוהה, המדינות נדרשות לשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות שהן מגייסות, מה שיקשה עליהן עוד יותר להקטין את נטל החוב בעתיד. החוב של איטליה, שמגיע כבר ל-120% מהתמ"ג, הוא השני בגודלו בגוש היורו אחרי יוון.

את ספרד ואיטליה גוש היורו לא יוכל לחלץ. הן צומחות בקצב אטי מאוד, %0-1% בשנה, וסובלות משיעור אבטלה גבוה, במיוחד בקרב צעירים. הידרדרות נוספת בתוואי החוב של איטליה וספרד תגביר עוד יותר את החשש מפני גלישה של מדינה אירופית נוספת לחדלות פירעון.

שוקי המניות של אירופה מגיבים בעצבנות גוברת להתפתחויות הללו. מדד בורסת מילאנו צלל בשלושת החודשים האחרונים בכ-28% ומדד יורוסטוקס 50 איבד באותו זמן כ-20% מערכו. אפילו בגרמניה, המדינה החזקה ביותר בגוש, נרשמו באחרונה נתונים תעשייתיים מאכזבים ומדד דקס הגרמני איבד 15% בתוך שבועיים.

3. חשש מהאטה בצמיחת מדינות מתפתחות

רבות מהמדינות המתפתחות המשיכו לצמוח בקצב נאה בשלוש השנים האחרונות, למרות המשבר הפיננסי. ואולם התלות שלהן במערב גבוהה וקשה להאמין שיוכלו להמשיך ולצמוח אם מדינות המערב ישקעו במיתון.

סין נשענת על יצוא של מוצרי צריכה למערב; רוסיה וברזיל נשענות על מכירה של חומרי גלם, סחורות ואנרגיה לסין, להודו ולשאר העולם. האטה כלכלית חריפה באירופה ובארה"ב תוביל לירידה בסחר העולמי ובביקוש למוצרים ולחומרי גלם - ותגבה מחיר מהכלכלות המתפתחות. חששות אלה תורגמו עד כה לירידה של כ-20% במדד המוביל של ברזיל מתחילת מאי.

4. האם המחאה החברתית מאותתת על משבר כלכלי מתקרב?

כותרות המדורים הכלכליים בישראל התמקדו באחרונה בעיקר במאבק החברתי, חרם הקוטג' ומחאת האוהלים. תוצאות המחאה עדיין לא ברורות, אבל לרבים ברור שעליות המחירים התכופות שהתרחשו בחודשים האחרונים לא יוכלו להימשך עוד. לציבור הישראלי פשוט נגמר הכסף והוא מתקשה לממן את הצריכה השוטפת שלו.

חברות העוסקות במוצרי צריכה מובהקים כמו מזון וביגוד מתחילות להתרגל למציאות עסקית שבה יתקשו לגלגל את העליות במחירים של חומרי הגלם למחיר המוצר הסופי. התוצאה תהיה ירידה ברווחיותן.

הציבור עצמו נמצא במצוקה בשל עליות המחירים, והסימנים לפגיעה בהיקף הצריכה הפרטית בישראל מתרבים והולכים. היבט נוסף שהמחאה חשפה הוא חולשת המנהיגות הכלכלית בישראל. השליפה של תוכניות כלכליות חצי מבושלות בלשכת ראש הממשלה הגבירה את החשש שמא מערכת השלטון בישראל כבר נערכת לתקופה של ערב בחירות.

5. פגיעה ביצוא מישראל לעולם

המשק הישראלי הקטן תלוי במידה רבה בסחר עם שוקי העולם. בשנים האחרונות גדל היצוא הישראלי במידה ניכרת וסייע לצמיחת המשק. ההאטה המסתמנת בכלכלות העולם תפגע מן הסתם גם ביצוא הישראלי.

סימנים ראשונים לכך נרשמו במאי ויוני, שבהם פחת היצוא מישראל לארה"ב בכ-9%. גם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר התייחס לירידה ביצוא כסממן מדאיג לקראת הבאות. ישראל אמנם נהנית מגידול מהיר ביצוא למדינות המתפתחות, אבל שותפות הסחר העיקריות שלה הן עדיין ארה"ב ואירופה. היצואנים הישראלים, שאולי התרגלו לפגיעה מהשקל החזק, עומדים בפני אתגרים לא פשוטים בתקופה הקרובה.

6. עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל עקב גל הסדרי החוב

עוד סממן מדאיג בבורסה הישראלית מגיע מכיוון גל הסדרי החוב החדש, שבמרכזו עומדות בינתיים חברות כמו טאו של אילן בן דב ודלק נדל"ן של יצחק תשובה. ככל שהאווירה הכלכלית משתנה לרעה, גובר הסיכוי שחברות נוספות שנשענות על מנופי אשראי גדולים ייקלעו לקשיי נזילות.

הסדרי החוב גורמים לעלייה בפרמיית הסיכון הנדרשת גם מחברות אחרות. כתוצאה מכך, הריבית שידרשו מעתה המשקיעים והבנקים מחברות עסקיות תעלה. עלייה בפרמיית הסיכון תוביל לעלויות מימון גבוהות יותר, רווחיות נמוכה יותר ופגיעה ביכולתן של הפירמות לבצע השקעות.

7. חשש לסנקציות כלכליות בעקבות ההכרזה על מדינה פלסטינית

המצב הגיאו-פוליטי של ישראל גם הוא אינו מעודד בשנה האחרונה. ספטמבר מתקרב ועמו שעת המבחן לכוונותיה של הרשות הפלסטינית לבקש מהאו"ם להכיר בה כמדינה. צעד זה, אם יתרחש, עלול לגרום לתגובת שרשרת מצד מדינות וארגונים שונים נגד ישראל ונגד חברות ישראליות.

קשה לנבא מה יהיה היקף הנזק לכלכלה הישראלית בעקבות ההכרזה על מדינה פלסטינית; קשה גם לדעת איזו תסיסה הוא ייצור ברחוב הפלסטיני. בינתיים, זהו מהלך מדיני שבעיקר מגביר את האי-ודאות במזרח התיכון. ואי-ודאות מכל סוג היא מזון שלא ערב לחיכם של משקיעים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully