וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הדו"ח השנתי: שוק הבנקים עדיין ריכוזי

סיון איזסקו

7.8.2011 / 12:56

על פי הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות שלושת הבנקים הגדולים (לאומי פועלים ודיסקונט) מחזיקים ב-72.9% מהשוק

המפקח על הבנקים דודו זקן כינס הבוקר מסיבת עיתונאים לרגל פרסום הסקירה השנתית אודות מערכת הבנקאות הישראלית לשנת 2010. בבנק ישראל ממשיכים להביע חשש מהאשראי לתחום הנדל"ן (בינוי ונדל"ן ומשכנתאות), כאשר בסקירה צוין כי "בסוף 2010 היוותה החשיפה של הבנקים לענפים אלו שליש מסך תיק האשראי".

בסקירה מציין המפקח על הבנקים, כי ההיסטוריה מלמדת כי לבנקאים קשה מאוד לחזות משבר נדל"ן, וכי הם נוטים לשגות בהערכת הסיכון של האשראי לתחום הנדל"ן. "הספרות המקצועית מלמדת כי התפתחות משברים במערכת הבנקאית היא פעמים רבות תוצאה של חשיפת התאגידים הבנקאיים לענף הבינוי והנדל"ן ולאשראי לדיור. חשיפה זו משמעותית יותר על רקע גידול היקפי ההלוואות בניתנות כאשראי לדיור, וכן על רקע קבלת בטוחות בצורה של נכסי נדל"ן למימון הלוואות שאינן דווקא הלוואות למטרת מגורים".

"נוסף על כך עולה מהניסיון הבינלאומי, כי התאגידים הבנקאיים נוטים להעריך שלא כראוי את הסיכונים הגלומים בחשיפתם לענף הבינוי והנדל"ן", מוסיף המפקח, "וזאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, מפני היסטוריית החזרים טובה יחסית, כתוצאה ממיעוט משברים בשוק הנדל"ן, אשר מובילה לניהול סיכונים המושתת על התנהגות בעבר ואינה צופה לעתיד; שנית, בשל הערכת חסר של הסיכון הגלום בחשיפה לריכוזיות הגבוהה של האשראי לענף הבינוי והנדל"ן, הנובעת מחוסר בנתונים ובמידע, כגון עומק הנתונים שאינו מספק ונתוני כשל מועטים שאין בהם די לביצוע תרחישי קיצון. על רקע זה פעל הפיקוח למיתון התפתחויות בלתי רצויות בשוק הנדל"ן במערכת הפיננסית".

לאחרונה פורסם ב-TheMarker כי המפקח פנה להנהלת בנק לאומי בבקשה לקבל מידע נוסף מהבנק ביחס לחשיפת האשראי של הבנק לענף הבינוי והנדל"ן, לאחר שהבנק הגיע למגלת החשיפה הענפית -20% מהיקף האשראי של הבנק הופנה לענף הבינוי והנדל"ן.

?הורדת הדירוג - לא תרחיש קיצון; יש תרחישים גרועים מזה?

?הורדת הדירוג של ממשלת ארה?ב נכונה רק לדירוג החוב הארוך - דירוג החוב הקצר נשאר ללא שינוי. הפחתת הדירוג היה תרחיש אפשרי מאז שחברת הדירוג נתנה הזהרת דירוג. נערכנו לזה ולא מדובר תרחיש קיצון. יש תרחישים גרועים מהתרחיש הזה?.

?אתמול התקיימה ישיבה בין בנק ישראל, האוצר ורשות ני?ע. נמשיך לקיים התייעצויות ולעקוב אחר השווקים. צריך להכין רזרבות מתאימות. צריך להכין תוכניות מגירה?, אמר זקן. ?המערכת הבנקאיות לא תידרש לתוספת הון בגין משקל הסיכון באגח של ממשלת ארה?ב, שכן הכללים זהים לאגח המדורג כטריפל אי ודאבל אי?.

"הבנקים בישראל לא יידרשו להחזיק הון נוסף בעקבות הורדת הדירוג לממשלת ארה?ב", הבהיר זקן. "בפירוש אין סכנה למערכת הבנקאית. כספי המפקידים בטוח לגמרי. עם זאת, צפויה לנו ירידה בקצב הצמיחה?.

בהתייחסו למחאות מעמד הביניים, אמר זקן: ?כאזרח יש לי סיפטיה למחאה החברתית. עם זאת, כשאני מדבר כמפקח, אנחנו לא מקלים ראש בתרחיש שהמחאה תגלוש לתחום הבנקאות?.

מה על הממשלה לעשות כמענה למחאה החברתית?

?יש חשיבות על שמירה על משמעת תקציבית. משמעת תקציבית עמדה לזכונותנו במשבר הפיננסי?.

עוד ציין המפקח, כי טרם הוחלט קצב ההיישום של כללי באזל, 3 אולם ?דבר אחד ברור - הבנקים צריכים לחזק את הון הליבה, ויפה שעה אחת קודם. יש לצפות שיכולת הבנקים לחלק דיבידנדים תפחת?.

מקור התרחבות תיק האשראי: הרחבת המשכנתאות והאשראי לענף הבינוי והנדל"ן

בבנק ישראל מסבירים כי מקור עיקר התרחבות תיק האשראי ב-2010 הוא בהרחבת תיק האשראי לדיור (משכנתאות) והאשראי לענף הבינוי הנדל"ן, המאופיין במינוף גבוה. בבנק ישראל מציינים כי תיק האשראי של חמש הקבוצות הבנקאיות גדל ב-2010 ב-6% והסתכם ב-1158 מיליארד שקל, בדומה להיקף תיק האשראי ערב המשבר של 2008. היקף האשראי במערכת הבנקאית לענף הבינוי והנדל"ן הסתכם בסוף 2010 ב-187 מיליארד שקל (16% מהיקף האשראי הבנקאי), גידול של 6% לעומת 2009. מתוך סכום זה היקף האשראי הבנקאי לענף הבנייה, המאופיין בסיכון גבוה, הסתכם בסוף 2010 ב-120 מיליון שקל, גידול של 15% לעומת 2009. היקף המשכנתאות לדיור, המאופיין בסיכון אשראי נמוך יותר, הסתכם בסוף 2010 ב-195 מיליארד שקל (16.8% מתיק האשראי), גידול של 17% לעומת 2007.

בהתייחס לרמת סיכון האשראי במערכת הבנקאית, נכתב בסקירה כי "במהלך 2010 ירד סיכון האשראי של המערכת הבנקאית - ירידה שהתבטאה בהטבה ברוב המדדים לאיכות תיק האשראי; זאת הודות לשיפור שחל במצבם של הלווים, על רקע נתוני הצמיחה החיוביים, התרחבות הייצוא והמשך השיפור בשוק העבודה. על ההתפתחות החיובית באיכות האשראי, גדלה חשיפתם של הבנקים לאשראי מאזני לדיור בשיעור ניכר של 16%, בד בבד עם ההתפתחויות הבלתי רצויות בשוק הדיור, ובמקביל גדלה חשיפתם של הבנקים לענף הבינוי והנדל"ן. התפתחויות אלה, ועמן חשיפתם של הבנקים לאשראי ממונף אחר - אשראי למימון רכישת אמצעי שליטה - וריכוזיותו של תיק האשראי הבנקאי לפי גודל הלווה מעידות כי סיכון האשראי במערכת הבנקאית נותר גבוה. על רקע זה נקט הפיקוח על הבנקים לאחרונה מספר פעולות בתחום האשראי לדיור, וכן פעולות לצמצום הריכוזיות בתיק האשראי הבנקאי".

על רק העלייה בביקוש לאשראי במשק השתנה הרכב תיק הנכסים של חמשת הבנקים הגדולים, כאשר חלקו של האשראי לציבור המאופיין בסיכון גבוה עלה וחלקם נכסי הבנקים המאופיינים בסיכון נמוך - מזומנים ופיקדונות בבנקים אחרים ובבנק המרכזי - ירד. בבנק ישראל מציינים כי הרכב תיק הנכסים של הבנקים דמה בסוף 2010 להרכב הנכסים ערב המשבר הכלכלי. היחס שבין רכיבי הסיכון בבנקים לסך הנכסים הוא דומה היום ברוב הבנקים עם ממוצע של 0.664, כאשר בנק מזרחי בולט לטובה עם יחס נמוך של 0.587.

בהתייחס לחשיפת הבנקים הישראלים למשבר החוב במדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד) ציין המפקח כי אי הוודאות סביב משברי החוב הובילו את הבנקים הישראלים להקטין חשיפתם למדינות אלו, כך ששיעור החשיפה המאזנית למדינות אלו עמדה בסוף 2010 על 0.1% מסך הנכסים. עוד ציין המפקח כי "הבנקים המשיכו השנה לנקוט משנה מדיניות שמרנית בהשקעותיהם בתיק ני"ע - לצמצם את השקעותיהם באגרות חוב של מוסדות פיננסיים זרים ולרכוש אגרות חוב ממשלתיות".

בבחינת תיקי הנוסטרו של הבנקים, מציין בנק ישראל בסקירה כי קיימת שונות בולטת בתיאבון הסיכון של הבנקים השונים, כאשר "קבוצות מזרחי טפחות ובנק הפועלים מאופיינות בהיקף נמוך של תיק הנוסטרו ובמשקל גבוה של אגרות חוב ממשלתיות בהשוואה ליתר הקבוצות - דבר המבטא סיכון נמוך. הקבוצות לאומי והבינלאומי מאופיינות בחשיפה גבוה ל'איגרות חוב אחרות' הכוללת איגרות חוב של מוסדות פיננסיים זרים ואגרות חוב קונצרניות". נציין כי החשיפה של הבנק הבינלאומי לאג"ח אחרות היתה בסוף 2010 בשיעור של 76% מההון העצמי של הבנק והחשיפה של בנק לאומי היתה 59% מההון העצמי של הבנק. זאת בשעה בפועלים השיעור עמד על 24, ובדיסקונט ומזרחי עמד השיעור על 12%.

תחום נוסף שהמפקח מזהה בו סיכון גבוה הוא באשראי לרכישת אמצעי שליטה אשר הסתכם ב-2010 ב-26 מיליארד שקל, במדומה להיקף האשראי ב-2009 שעמד על 27 מיליארד שקל. בבנק ישראל מציינים כי מדובר באשראי שנחשב לאשראי בסיכון גבוה והוא בעל השלכות משמעותית על סיכון האשראי הכולל של הבנקים. 22% מהאשראי לרכישת אמצעי שליטה הינו לרכישת חברות בתחום התקשורת. "האשראי לענף התקשורת גדל ב-49% ויתרתו הסתכמה ב-4 מיליארד שקל, בעקבות מספר עסקאות ממונפות. הסיכון הגלום בחשיפה לענף התקשורת גבוה, בפרט מפני השינויים האחרונים ברגולציה בענף" צוין בסקירה של המפקח על הבנקים.

מסקירת המפקח על הבנקים עולה כי גם בשנת 2010 מערכת הבנקאות נשארה ריכוזית מאוד. שלושת הבנקים הגדולים (לאומי פועלים ודיסקונט) מחזיקים ב-72.9% מהשוק, לעומת 75.4% מהשוק בשנת 2000 ולעומת 80.3% בשנת 1992. על פי מדד הרפינדל הירשמן (מדד מקובל לבחינת רמת התחרות בענף) הריכוזיות במערכת הבנקאות בישראל בשנת 2010 היתה 0.20% בדומה לשנת 2009, ושיפור מזערי לעומת 0.22% בשנת 2000 ו-0.248% ב-1992. בסקירת בנק ישראל נכתב כי "הריכוזיות במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע בקבוצת ההתייחסות (הבינלאומית - ס"א)".

"אנחנו חושבים שצריך להקטין את ריכוזיות האשראי לקבוצות הלווים הגדולים, והחמרנו את המגבלות", אמר זקן. "ההנחיה החדשה היא הגבלת היקף האשראי ללווים הגדולים עד 120%, לעומת ההנחיה הקודמת שהגבילה את האשראי עד 135% מהון הבנק. אני מניח שלהוראה תהיה השפעה ב-2012?.

לסיכום אמר זקן כי ?המערכת הבנקאית יציבה וחשופה לסיכונים הגלובליים. הגדלת הרזרבות ההוניות חיונית ונדרשת היערכות מתאימה?.

דוברת הבנק הבינלאומי מסרה בתגובה לדו"ח, כי ?החשיפה מאז סוף 2010 ירדה ברבעון הראשון בלמעלה מחצי לכ-35%. לכן המצב כיום שונה לעין ערוך מהנאמר בסקירה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully