"יכולנו לגייס מעל 60 מיליון דולר, אבל הסתפקנו ב-56 מיליון דולר", כך אומר אייל וולדמן, מנכ"ל מייסד חברת הסטארט אפ מלנוקס בראיון ל-TheMarker. "אני אישית הייתי מעדיף לגייס עוד פחות מסכום זה ואני מקווה שזה יהיה הגיוס הפרטי האחרון שלנו".
כזכור, בתחילת השבוע שעבר השלימה מלנוקס גיוס של 56 מיליון דולר לפי שווי שהוערך בכ-190 מיליון דולר לפני הכסף. את הסבב הובילה קרן ההון סיכון האמריקאית בסמר והשתתפו בו בנק אוף אמריקה סקיורוטיס, בנק ההשקעות הסיני לפיתוח, יצרניות המחשבים דל וסאן מיקרוסיסטמס, יצרניות השבבים JNI ו-Quanta Computers. בין הענקיות שהשתתפו בסבב בלטו הקרנות הישראליות ג'רוזלם גלובל, ג'מיני ו-וולדן ישראל שבחרו להשקיע במלנוקס למרות השווי הגבוה.
למרות שמדובר בהשקעה "אופורטוניסטית", החורגת ממדיניות ההשקעות בשלבים מוקדמים של קרנות אלה, עדיין לא מדובר בהשקעה חריגה מבחינת היקפה. ג'רוזלם גלובל, ג'מיני ו-וולדן ישראל השקיעו יחד כ-10 מיליון דולר תמורת כ-1%-1.5% בחברה, כ"א. המשקיעים הישראלים מאמינים שמלנוקס, בזכות צוות ניהול מוכשר, תצמח למובילה עולמית בתחום האינפיניבנד ותגיע לשווי של מיליארדי דולרים.
וולדמן מסרב להתייחס לשווי המדויק לפיו נעשה הגיוס, אולם מודה שמדובר בשווי מכובד. "הרבה עבודה קשה והיגיון בריא עזרו לנו לשמור על השווי הגבוה של החברה, וגם יכולת ביצוע, פתרונות טובים וקשרים טובים עם ספקים ולקוחות".
וולדמן חיפש ייעוץ ומצא מלוכה
מלנוקס נוסדה ב-1999 על ידי תשעה יוצאי גלילאו ואינטל. את המהלך הוביל אייל וולדמן, לשעבר סמנכ"ל הנדסה בגלילאו ואחד ממייסדיה. וולדמן, שכבר "היה בסרט" שנקרא ייסוד חברות, התחיל דווקא מהסוף. הוא פנה לקרנות ההון סיכון USVP וסקויה קפיטל בעמק הסיליקון וביקש מהן לבדוק האם הרעיון שהחל להתגבש אצלו - חברה שתעסוק בארכיטקטורת NG I/O - ישים במציאות.
במה מדובר בעצם? בשיפור מהירות התגובה של מערכת הקלט/פלט (I/O) במערכות ממוחשבות. מערכת זו מפגרת משמעותית אחרי יכולות העיבוד המשתכלות של ה-CPU במחשבים ואחרי ערוצי התקשורת העובדים בפס רחב. הפער יצר צוואר בקבוק התובע מה-CPU כ-30% מכוח העיבוד שלו. כך נוצר פרוטוקול ה-Next Generation I/O על ידי אינטל, סאן ודל שנועד להתמודד עם הבעיה על ידי פתרון ברמת החומרה.
הזמנים היו שונים, המשקיעים היו אופטימיים בהרבה, והיזם היה המלך. וולדמן, שהסתובב עם התחייבויות להשקעה של 3 מיליון דולר מממשקיעים פרטיים, חיפש ייעוץ ומצא מלוכה. USVP וסקויה התלהבו מן הרעיון, והחליטו להשקיע בחברה כ-6 מיליון דולר במסגרת הסבב הראשון. בסופו של דבר השקיעו המשקיעים הפרטיים מעט יותר ממיליון דולר וכך נסגר הסבב על כ-7.6 מיליון דולר.
עם השלמת הגיוס התמקמם גרעין המייסדים בבניין באזור התעשייה ביקנעם במעין אופרציית גראז' והחל לבדוק את השוק. "לא היה לנו ריהוט, אז עשינו שולחנות מדלתות של חדרים", מספר וולדמן. בחוץ ניטשה מלחמה בין ענקיות המיחשוב - אינטל, דל וסאן צידדו ב-NG I/O, ומן העבר השני הציגו IBM, קומפאק ו-HP את Future I/O. בסופו של דבר אוחדו שני התקנים באוקטובר 1999 למה שקרוי היום אינפיניבנד.
וולדמן: דחיית השקת המוצר לעיצומה של תקופת המשבר בהיי-טק לא פגעה בחברה
במלנוקס החלו לשקוד על פיתוח פתרונות אינפיניבנד ליישומי שרתים, אחסנה ותקשורת, ותיכננו להציג מוצר ראשון במארס 2000, אולם המלחמות עיכבו השקת המוצר עד ינואר 2001. בין לבין הספיקה החברה לגייס 25.7 מיליון דולר ולהכניס כמשקיעים חדשים בחברה את קרנות ההון סיכון אינטל קפיטל וראזה מנג'מנט.
לדברי וולדמן, דחיית השקת המוצר לעיצומה של תקופת המשבר בהיי-טק לא פגעה בחברה. מלנוקס דיווחה כי מכרה במהלך 2001 למעלה מ-10 אלף התקני יציאות (Ports) אינפיניבנד מסוג InfiniBridge ו-InfiniScale וכן כרטיסי מחשב לכ-70 לקוחות. החברה נמנעה מלפרט מי לקוחותיה ובכמה הסתכמו המכירות, אולם על פי הערכות, מדובר ביצרני שרתים ופתרונות אחסון ובהם שמות מובילים כ-EMC, אינטל, סאן מיקרוסיסטמס ועוד.
החברה נמנעה מלנקוב בכמה הסתכמו המכירות. עם זאת, מפרסומי החברה עולה כי רכיבי ה-InfiniBridge מתומחרים בכ-200 דולר ליחידה, ורכיבי InfiniScale מתומחרים בהחל מ-458 דולר ליחידה. כמו כן, מוכרת החברה כרטיסים לשרתי בלייד (Blade Servers) שמחירם עשוי להגיע לעתים ל-5,000 דולר ליחידה.
מחירים אלה משקפים לחברה הכנסות של 2 מיליון דולר ב-2001 לכל הפחות. הערכות אופטימיות יותר מדברות על 10 מיליון דולר. מקורות המקורבים לחברה אמרו ל-TheMarker כי שהאמת נמצאת באמצע, בסביבות ה-5 מיליון דולר. בכל מקרה, ציינו, המכירות צפויות לצמוח משמעותית ב-2002.
קצב שריפת המזומנים של מלנוקס - כ-2 מיליון דולר בחודש
בידי עובדי החברה יש כיום קרוב ל-50% מן החברה - נתח נדיר עבור חברה שקיימת 3 שנים והשלימה סבב גיוס שלישי. עם כ-210 עובדים, מגיע קצב שריפת מזומנים של מלנוקס לכ-2 מיליון דולר בחודש. וולדמן אומר כי החברה צפויה להתרחב על סוף השנה ולהוסיף מעט אנשי מכירות ותמיכה. וולדמן צופה מעבר לרווחיות בסוף 2003-תחילת 2004, ובסמוך לכך - יציאה להנפקה ציבורית.
"יש לנו דירקטוריון מצוין, עם אנשים חכמים ומנוסים שמייעצים לנו ומכוונים אותנו לכיוונים הנכונים בעיניהם. בעיני, אם אני יוצא מרוצה מישיבת דירקטוריון בגלל שלא קיבלתי שום הערות, זה סימן לא טוב. עם זאת, הדירקטוריון משאיר לנו הרבה עצמאות בניהול החברה".
ומה בנוגע ל-M&A - היו הצעות לרכוש אתכם?
"היו גישושים לרכישת החברה, אבל הרעיון הזה לא הגיע רחוק. אנחנו מעדיפים להתמקד כיום בשוק ובלקוחות".
הוצע לכם לרכוש חברות?
"ארבע חברות הציעו לנו לרכוש אותן, רק אחת מהן בחנו ברצינות, אבל בסופו של דבר החלטנו לוותר על ההצעה".
אייל וולדמן: "היו גישושים לרכישת מלנוקס אבל הרעיון הזה לא הגיע רחוק"
צורי דאר
18.2.2002 / 13:16