כמה אנשים השתתפו שלשום בהפגנה בתל אביב ומי הם היו? הדיווחים בעניין לא היו חד משמעיים. כלי התקשורת דיווחו על 300 אלף איש שהגיעו להפגנות בכל המדינה, אך בלשכת ראש הממשלה טענו כי המספרים היו נמוכים בהרבה. מי צודק?
ארז ויינרוט הסטארט-אפ הישראלי טרנדאיט (trendIT), שפיתח טכנולוגיה הנותנת נתוני דמוגרפיה בזמן אמת ומבוססת על שילוב של שיטות מדעיות ומודלים נומריים סטטיסטיים, סבור כי לא פחות מ-280 אלף איש הגיעו להפגנה בתל אביב. מדובר במספר שיא של מפגינים, לאחר שבהפגנה הקודמת הגיעו 105 אלף איש ובהפגנה הראשונה הגיעו 55 אלף איש.
הטכנולוגיה הייחודית של טרנדאיט מספקת פרטים נוספים על המפגינים, למשל הפילוח הסוציו-אקונומי של אלה שהגיעו להפגין בתל אביב. לפי טרנדאיט, רוב המפגינים שהגיעו להפגנה במוצאי שבת שייכים לשכבות מבוססות כלכלית. כמעט 70% מהמפגינים השתייכו לארבעת העשירונים העליונים. רבע מהמפגינים בתל אביב שייכים לעשירון התשיעי. 23% שייכים לעשירון השמיני ו-17% שייכים לעשירון השביעי.
שיעור המפגינים מהשכבות הנמוכות היה נמוך מאוד: 8% מהמפגינים שייכים לארבעת השכבות הנמוכות ביותר. במובן הזה מדובר בהפגנה של המעמד הבינוני-הגבוה והמעמד הגבוה.
בטרנדאיט הצליחו, בזכות הטכנולוגיה שפיתחו, לזהות מאילו ערים שייכים המפגינים שהגיעו שלשום לתל אביב. 39% היו תל אביבים ויתר המפגינים התפלגו משורה של רשויות מקומיות מבוססות, ובהן רמת גן (6%), גבעתיים (4%), ראשון לציון (3%) רעננה (2%), הרצליה (2%) ורחובות (2%).
הטכנולוגיה שפיתחה החברה משתמשת במדגם סטטיסטי של אותות סלולריים אנונימיים כדי לספק נתונים לגבי התנהלות האוכלוסייה במרחב, משך שהייה ממוצע, נוכחות חוזרת ומאפיינים דמוגרפיים.
טרנדאיט הוקמה על ידי היזם ד"ר ארז ויינרוט. בראיון ל-TheMarker מסביר ויינרוט כי שיעור הדיוק של הטכנולוגיה הוא יותר מ-85%. "אנחנו עובדים עם חלק מחברות הסלולר, ברשות מלאה, ומקבלים מהם מידע של אותות סלולריים הנמצאים באזור מסוים. לא מדובר בטריאנגולציה (תהליך חישוב קואורדינטות של נקודה במרחב; ג"ג).
"כשמשתמש במכשיר סלולר נמצא באזור מסוים, המכשיר שלו נמצא בקשר עם תחנת הסלולר, מה שמאפשר לחברת הסלולר לדעת מהו מיקומו. זה מתבצע לפי השיחות שהמשתמש מוציא והודעות הטקסט (SMS). וכשיש לך מדגם גדול מספיק, אתה יכול להסיק באחוזים גבוהים מאוד כמה אנשים נמצאים במיקום מסוים - לא רק כאלה שמחזיקים במכשיר סלולר."
"את החישוב אנחנו מבצעים על בסיס מידע נוסף שיש ברשותנו - לא רק זה המתקבל מהאותות הסלולריים. למשל מידע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על התפלגות האוכלוסייה בישראל לפי אזורים גיאוגרפיים. אנחנו מוצאים מתאם בין מספר האיתותים הסלולריים במקום מסוים ומודדים זאת ביחס לכמות האוכלוסייה. מהמודל הנומרי שפיתחנו אנחנו מצליחים לבצע את החישובים שלנו. מהתבשיל הזה אנחנו מייצרים תמונה דינמית של כמות האוכלוסייה שמגיעה לאזור מסוים".
יש לכם מקורות מידע נוספים שמשמשים אתכם כדי לדעת כמה אנשים נמצאים במיקום מסוים?
"חוץ מהאותות הסלולריים והנתונים מהלמ"ס, אנחנו מחשבים גם נתוני GPS. אנחנו נותנים לאנשים שעובדים אתנו מכשירי GPS. הם מסתובבים במרחב מסוים שאנחנו רוצים לבדוק - וכך אנחנו יודעים כמה אנשים יש במקום מסוים כנקודת מוצא, ומהו השינוי שחל במספר האנשים במיקום מסוים. זה עוזר להבין מהי נקודת הבסיס שלנו".
וינרוט אומר כי החברה לא פוגעת בפרטיות למרות המידע אודות המיקום שהיא מקבלת מהאותות הסלולריים. "המערכת שלנו לא יודעת לומר שהאדם הספציפי נמצא ברוטשילד 40, אלא כמה אנשים נמצאים באזור מסוים. חשוב לי להבהיר את זה כי אנחנו לא פוגעים בפרטיות".
איך אתם יודעים מאילו שכבות סוציו-אקונומיות השתתפו בהפגנה?
"בגדול, אנחנו יודעים לגבי כל עיר מה הפילוח הסוציו-אקונומי שלה וכמה אותות סלולריים משודרים מכל אזור מסוים. ברגע שחל שינוי, אנחנו יכולים בגדול לומר מאילו עשירונים נמצאים במקום מסוים".
פילוח אנשים בהפגנות הוא לא עסק הליבה של טרנדאיט. הטכנולוגיה של החברה מסוגלת לזהות שינויים בהתנהגות של אוכלוסייה כתוצאה מקמפיין פרסומי. ויינרוט מספר כי "מרכז קניות שיצא בקמפיין פרסומי יכול לראות מהיכן מגיעים הלקוחות שלו. למשל האם הגיעו משכונה א' או ב'. ובהתאם הוא יכול לשנות את הקמפיין הפרסומי. להשקיע בחלוקת פליירים מדלת לדלת בשכונה מסוימת. הטכנולוגיה שלנו בודקת עד כמה קמפיין פרסומי הוא אפקטיבי".
ויינרוט אומר כי החברה עובדת כיום עם עשרה לקוחות בישראל, אותם הוא מכנה "לקוחות אלפא", ובהם למשל: קניון דיזנגוף סנטר, מרכז G בכפר סבא, עיריית ירושלים ועוד". "עיריית ירושלים מבקשת לנתח את התנהגות האוכלוסייה כדי לדעת היכן לפתוח יותר קווי אוטובוס, אילו אזורי מסחר לפתח וכיצד לשלוט בשימושי קרקע בצורה מושכלת, כדי שהעירייה לשרת טוב יותר את תושבי העיר".
לדבריו, בשבועות הקרובים החברה תשיק פתרון שיאפשר גם לעסקים קטנים לקבל נתונים על הלקוחות שלהם. "זה יהיה פתרון במודל תוכנה כשירות (Software as a Service) שיעלה עשרות שקלים לחודש וחלק מהשירות יהיה אפילו חינמי".