סעיף בחוזי שכירות: לא תהנו מפירות המחאה

בעלי הדירות מתחילים להתגונן משפטית: לידיעת TheMarker הגיעו שני מקרים של בעלי דירות שהכניסו לחוזה השכירות סעיף הקובע כי אם יהיו שינויים חוקיים או החלטות ממשלה בשל מחאת הדיור, הם לא יחולו על חוזי השכירות.

אחד הרעיונות העולים בימים אלה הוא הגבלת שכר הדירה או של שיעור העלייה השנתית שבעל דירה יוכל לדרוש בעת חידוש חוזה. עד היום הרעיונות נשמעו מופרכים, וגם הצעת חוק של כרמל שאמה הכהן ושלי יחימוביץ' לא התקדמה, אך באווירה הנוכחית של מחאת הדיור הם נראים כתרחיש אפשרי, ומעוררים חששות אצל בעלי הדירות.

כרמל פומרנץ, עורכת דין שעובדת במשרד פרטי בתל אביב ומתנדבת באוהל מידע משפטי בשדרות רוטשילד בתל אביב - יחד עם קבוצת עו"דים שמספקים מידע בנושאים הקשורים במחאה כמו חופש הביטוי ומעצרים בהפגנות - נתקלה בשני מקרים של שוכרים שהגיעו אליה עם חוזה שכירות ובו סעיף חדשני בעקבות מחאת הדיור.

"במקרה אחד היה מדובר בבחור ששהה בחו"ל, ואביו חתם בשמו על חוזה שכירות לדירה בתל אביב. בעל הדירה ביקש ממנו לחתום על חוזה חדש על שמו של השוכר ולא על שם אביו, והחוזה היה זהה למקור - למעט התניה שאומרת שאם יתקבלו החלטות ממשלה בעקבות מחאת הדיור, הן לא יחולו על החוזה".

במקרה שני, מספרת פומרנץ, היה מדובר בשוכר שחידש חוזה שכירות, ובעל הבית הודיע לו שהוא מוסיף סעיף הקובע כי החוזה לא ישתנה גם אם יהיו שינויים בחוק.

על השאלה אם הסעיפים חוקיים, ומה יגבר במקרה של התנגשות בין החלטות ממשלה וחוקים לבין חוזה השכירות, משיבה פומרנץ כי אין תשובה חד-משמעית, והדבר תלוי מאוד בניסוח המשפטי של החוזה ובניסוח של החלטת הממשלה או החוק. אם תהיה חקיקה שתגביל את דמי השכירות או את שיעור העלייה השנתית האפשרית, יצטרכו החוזים האלה לעמוד במבחן בית המשפט.

איריס בייר, מנכ"ל סניף תל אביב של עמותת ידיד, מסבירה: "מבחינה משפטית, אם יחקקו חקיקה קוגנטית שאינה ניתנת להתניה, אז החקיקה תגבר על החוזה, כלומר סעיף כזה לא יוכל לעמוד במבחן בית משפט. אם החקיקה תהיה ניתנת להתניה, כל בעל דירה יוכל להציב את תנאיו, ומובן שיהיו ניסיונות להילחם על זה. חקיקה כזו נותנת יותר מרחב אבל עדיין יש לה משמעות, וכוחו של השוכר גובר. היא ניתנת לפרשנות".