מנכ"ל מאקפל לביהמ"ש: תביעתו של אשר ספיר כנגד מאקפל מטרתה סחיטת כספים

אריה וולפסון, מנכ"ל ויו"ר מאקפל תעשיות ובעל המניות העיקרי בה, הגיש היום לביהמ"ש המחוזי בתל אביב את תגובתו לתביעה שהגיש בעל מניות בחברה, אשר ספיר, שדרש למנות לחברה מנהל מיוחד, לבחון עסקות שבהן היו מעורבים בעלי השליטה בחברה, ולקבוע כי ענייני החברה מתנהלים בדרך של קיפוח ועושק כלפיו.



ספיר, מנהל תיקים ובעל מניות בחברת הטקסטיל מאקפל תעשיות, טען בתביעתו ובבקשתו לסעדים זמניים, כי באחרונה בוצעו בחברה פעולות שונות שעוררו את חשדו כי החברה מנוהלת באופן המקפח את זכויותיו ומרוקן אותן מכל תוכן. לטענת ספיר, קיים חשד כי החברה נוהלה תוך מתן טובות הנאה ורווחים נאים לוולפסון וכן לאחרים - על חשבון הציבור.



ספיר טוען כי בחברה נעשות פעולות שיש בהן כדי לפגוע במצבה הכלכלי, לטובת בעלי עניין גלויים ומוסווים, העושים בחברה כבתוך שלהם בעסקות שונות ומשונות. כמו כן טוען ספיר כי בעלי המניות מן הציבור נופלים קורבן למערכת יחסים עכורה בהנהלה, הפוגעת בעסקי החברה ובניהולה התקין.



כאמור, היום הגיש וולפסון את תגובתו באמצעות עוה"ד דוד לשם ורון קובלסקי. בתגובה מציין וולפסון כי עניינה של תביעתו של ספיר היא בניסיון לסחוט כספים מהחברה וממנו, והוא אף העביר אליהם "בדרכים שונות ומשונות" מסרים בנוסח זה.



וולפסון מציין בראשית תגובתו כי ספיר טוען בתביעתו כי הוא מנהל תיקים וכי הוא מגיש את התביעה כבעל מניות בחברה המבקש להסיר את הקיפוח לגביו. לאור זאת טוען וולפסון כי ספיר עובר לכאורה עבירה פלילית, שכן למנהל תיקים, עפ"י חוק ניהול תיקי השקעות, אסור להחזיק במניות או לרכוש מניות ערך עבור עצמו, אלא אם אלה נרכשו עבורו ביד נאמן ומוחזקות ב"נאמנות עיוורת".



לכן, טוען וולפסון, במידה שהתביעה נובעת ממניות פרטיות שבידי ספיר, הרי שהוא עובר לכאורה עבירה פלילית ואל לו לבית המשפט להושיט לו את הסעד המבוקש, ולחילופין, במידה שמניותיו של ספיר מוחזקות ע"י נאמן, הרי שלספיר אין עילת תביעה אלא לנאמן.



עוד טוען וולפסון כי התביעה הוגשה בשיהוי רב וכי העובדות להן טוען ספיר מתייחסות לעסקות שנעשו לפני מספר שנים, אפילו בטרם ספיר הפך לבעל מניות בחברה.



יתרה מכך, טוען וולפסון, ספיר מבקש סעדים דרקוניים כמו מינוי מנהל מיוחד וחוקר מיוחד אך אינו מביא בפני ביהמ"ש ראיות מהימנות להוכחת טענותיו. "הראיות המרכזיות עליהן מתבסס המבקש הינן סדרה של שמועות (כביכול) שנמסרו לו לטענתו על ידי אדם שלישי, אשר שמע אותן מאנשים אחרים", טוען וולפסון, ומציין כי לראיות מעין אלה, המהוות עדות שמיעה, אין כל קבילות ומשקל בבית המשפט.



וולפסון מוסיף כי "חוסר תום לבו של ספיר זועק לשמיים. לא זו בלבד שהוא הסתיר מביהמ"ש עובדות מהותיות, אלא שלכל אורך בקשתו שזורות טענות עובדתיות בלתי נכונות, לעתים שקריות ממש".



לאור כל זאת מבקש וולפסון מביהמ"ש למחוק את בקשתו של ספיר, וטוען כי הסעדים הקיצוניים המבוקשים על ידו עלולים להביא לפגיעה קשה בחברה ובבעלי מניותיה, ועלולים לפגוע גם בעסקי החברה המוחזקת שלה, תפרון , המעסיקה למעלה מ-3,000 עובדים בענף הטקסטיל ומגלגלת מחזור של למעלה ממיליארד שקל בשנה. (בש"א 3061/02)