ביהמ"ש העליון החמיר בעונש המשמעתי של מנכ"ל קרנית לשעבר - הרחיקו מלשכת עורכי הדין ל-5 שנים

ביהמ"ש העליון החמיר היום בעונשו המשמעתי של מנכ"ל קרנית לשעבר, עו"ד מיכאל צלטנר, עליו נגזרו 18 חודשי השעיה מלשכת עורכי הדין לאחר שהורשע, במסגרת עסקת טיעון בעבירות מס. שופטות ביהמ"ש העליון דליה דורנר, איילה פרוקצ'יה ומרים נאור, קבעו כי צלטנר יורחק מלשכת עורכי הדין למשך 5 שנים.



כזכור, צלטנר, שכיהן החל משנת 1966 כמנכ"ל קרן הפיצויים קרנית, הואשם שנמנע מלדווח למס הכנסה על מקורות שונים של הכנסותיו מעיסוקים נוספים, וכן בשימוש בחשבוניות להגדלת הוצאותיו. צלטנר הואשם כי העלים בין השנים 1987-1996 הכנסות בסך 2.24 מיליון שקל.



בגין עבירות אלו נגזרו עליו במסגרת עסקת טיעון שנת מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל.



בעקבות ההרשעה יזם ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין הליך משמעתי כנגד צלטנר, וביקש להשעותו מהלשכה מאחר שבעבירות שבהן הורשע יש משום קלון. בית הדין המשמעתי המחוזי גזר על צלטנר 18 חודשי השעיה בפועל ועוד 12 חודשי השעיה על תנאי.



על פסק הדין הזה עירערו ועד המחוז וצלטנר לבית הדין המשמעתי הארצי, אשר דחה את הערעורים, והוועד המחוזי החליט לערער גם לבית המשפט העליון, וטען כי העונש שנגזר על צלטנר הינו נמוך ואינו הולם את מטרות הענישה המשמעתית בהתייחס לחומרת העבירות שבהן הורשע. הוועד המחוזי ביקש מבית המשפט העליון לגזור על צלטנר 10 שנות השעיה.



בא כוחו של צלטנר, פרופ' דוד ליבאי, טען כי עונש ההשעיה שנגזר על מרשו אינו קל בהתייחס למדיניות הענישה המשמעתית המקובלת לגבי עבירות מס שבוצעו על ידי עורכי דין.



צלטנר הוסיף כי הוא כבר נשא בעונש ההשעיה, וכי למעשה הוא מנהל למעלה משנתיים משרד עורכי דין, ובנסיבות אלו ההחמרה בעונש אינה מידתית וראויה כי הוא ייאלץ לסגור את משרדו ולהפסיק את עיסוקו במקצוע.



שופטת ביהמ"ש העליון, פרוקצ'יה, מותחת ביקורת בפסק הדין על פסיקתו של בית הדין המשמעתי, ובמיוחד לגבי התייחסותו לעבירות המס ולגישה המשתמעת מפסק הדין, לפיה אין מקום להתייחס בחומרה יתרה לעבירות מס לאור הגישה המקלה יחסית בהן נוקטות הרשויות השונות בתחום עבריינות זה.



"אינני מוצאת עיגון לתפיסה המקלה עם עבריינות מס, בין במערכת הנורמטיווית שהונחה בחקיקה ובין בגישתה של מערכת השיפוט לתחום זה", קובעת השופטת, ומוסיפה כי "נורמות החקיקה מחמירות עם עברייני מס, במיוחד בעבירות הנעשות בכוונה מיוחדת להתחמק ממס תוך שימוש באמצעי כזב, הפוגעים בראש וראשונה בקופה הציבורית שהעשרתה נועדה לספק את צורכי החברה כולה, ובתוכם צורכי רווחה שונים".



השופטת מציינת כי מטרתה של הענישה המשמעתית היא להגן על כבוד המקצוע ומעמדו. "עורך דין העובר עבירה פלילית שיש עמה קלון, פוגע באמון שהציבור רוכש לכלל העוסקים במקצוע", קובעת השופטת, ומוסיפה כי "העונש המשמעתי נועד לא רק למטרה הרתעתית אלא עיקרו במסר כללי מטעמו של ציבור עורכי הדין, המוקיע התנהגות המפרה את החוק שנלווה לה קלון, והעומד על קיומם של עקרונות מוסר וטוהר מידות בפעולתו".



על רקע דברים אלה קובעת השופטת כי "העונש המשמעתי שנגזר על המשיב בידי ערכאות המשמעת סוטה באורח קיצוני לקולא". השופטת טוענת כי המשיב ביצע עבירות מס חמורות ופגע פגיעה קשה בכבוד מקצוע עריכת הדין ובאמון הציבור בעוסקים בו.



השופטת מציינת כי אמנם יש לקחת בחשבון את ההיבטים האישיים המיוחדים של צלטנר, ובהם הודאתו המיידית בעבירות, ריצוי עונש מאסר של שנה בפועל, תשלום הקנס שהוטל עליו והשבת הכספים, ובכך שהוא מנהל מזה כשנתיים משרד עורכי דין לאחר שסיים למעשה לרצות את עונש ההשעיה שהוטל עליו.



עם זאת, השופטת קובעת כי שיקולים אלו לא מכריעים את הכף בדין המשמעתי. "מעמדה ואמינותה של המערכת המקצועית בעיני הציבור הם העומדים במוקד כאן, ואין מנוס ממתן משקל מכריע להיבטים אלה מטעמים שבאינטרס הציבור", קובעת השופטת, ומטילה על צלטנר עונש השעיה של 5 שנים, מתוכן יופחתו 18 החודשים שכבר ריצה. (על"ע 3467/00)