תוכנית מיסז'ניקוב: 600-900 שקל לכל בית

עוד בטרם גיבשה ועדת טרכטנברג את מסקנותיה ניסח שר התיירות סטס מיסז'ניקוב תכנית כלכלית משלו. התכנית שעלותה 5-5.4 מיליארד שקל מכוונת לשפר את רמת החיים של מעמד הביניים

צבי זרחיה

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, גיבש תוכנית כלכלית להקלת הנטל על מעמד הביניים שתוצג לראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת הצעת מפלגתו "ישראל ביתנו" בעלות של 5.4-5 מיליארד שקל. מיסז'ניקוב חבר בקבינט הכלכלי-חברתי שאמור לדון בהמלצות ועדת טרכטנברג, לא המתין להמלצות הוועדה המקצועית אלא גיבש תוכנית כלכלית כוללת שישומה ישפר את רמת החיים של משקי הבית בשכבות הביניים ב-900-600 שקל בחודש. הצעתו תוגש לדיון בקבינט החברתי-כלכלי.

ל-TheMarker נודע שמקורות המימון לתוכניתו של מיסז'ניקוב הם: העלאת מס החברות ב-1% ל-25% שתגדיל הכנסות המדינה ב-2.3-2.5 מיליארד שקלים בשנה, צמצום פטורים במס ההכנסה כמו בטול פטור ממס ליצואנים במרכז הארץ בעלות של 600 מיליון שקלים, יצירת מדרגת מס מיוחדת למקבלי משכורות מעל 80 אלף שקל בחודש, שתגדיל את הכנסות המדינה ב-200 מיליון שקל, העלאת מס על רווחי ב-3% (15%-20% כיום) שתגדיל הכנסות המדינה ממסים ב-600-500 מיליון שקלים, ביטול תקרת ההכנסה לביטוח הלאומי ומס בריאות והקטנת העברות המדינה למוסד לביטוח לאומי בסך של 200-150 מיליון שקל בשנה.

עוד מציע מיסז'ניקוב להטיל מס עיזבון על ירושות גדולות בסך של 100 מיליון שקל, העלאת מע"מ על מוסדות פיננסיים מ-16% ל-17% וקיצוץ שומנים בתקציב הביטחון בהיקף של מיליארד שקל.

עוד בוואלה! NEWS

"אם 'עיר מקלט' לא היה מצליח, לא הייתה לי קריירה ולא הייתי מתראיין פה"

לכתבה המלאה

פרטי התוכנית:

מיסוי - הפחתת שיעור המע"מ ב-1% ל-15% בעלות של 2.3 מיליארד שקל שתפנה למשפחה 80-50 שקל בחודש מההכנסה הפנויה.

כמו כן, מוצע לבטל את ההעלאה המתוכנת של מס הקנייה והבלו על מוצרי הדלק בשנים 2012-2011 וכן ביטול של הצמדת הבלו למדד המחירים לצרכן. עלות המהלך הוא כ-1.2-1 מיליארד שקל בשנה, שתפנה למשפחה 70-50 שקלים בהכנסה החודשית הפנויה.

מיסז'ניקוב מציע לבטל את התוכנית הרב שנתית להפחתת מס ההכנסה ומס חברות, לרווח את מדרגות המס למעמד הביניים על חשבון מקבלי משכורות של 40 אלף שקל לחודש ומעלה. מהלך זה יאפשר תוספת חודשית של 150-50 שקל להכנסה החודשית הפנויה של משפחה.

כמו כן, הוא מציע לאפשר חישוב מס על בסיס משק הבית ולא על בסיס פרסונל בעלות של 500-400 מיליון שקל. מהלך זה יאפשר תוספת חודשית של 20-50 שקל להכנסה החודשית הפנויה של משפחה. כיום, נשים עובדות רבות לא מגיעות לסף המס, כאשר בעליהן עוברים את סף המס ומשלמים מסים.

בנוסף, סבור מיסז'ניקוב כי יש להקטין את אחוז תשלום העצמאים לביטוח לאומי מ-6.72% ל-5%. מדובר בעלות שנתית של 100 מיליון שקל לתקציב המדינה והיא תוסיף 80 שקל בחודש לחלק מהמשפחות.

דיור - מיסז'ניקוב מציע להקים חברה ממשלתית לצורך בניית דירות של 3 חדרים על ידי המדינה ומכירתן באיזורי הביקוש, לזכאים בלבד, ובמחירי שוק.

שירותים חברתיים - לדברי מיסז'ניקוב, יש להגדיל את הסבסוד למעונות היום ב-200-150 מיליון שקל בשנה תוך ריווח קריטריונים והדבר יפנה למשפחה 300-200 שקל בחודש. כמו כן, מציע להוסיף תקציבים להקמת מעונות יום בסך של 200 מיליון שקל בשנה לתקופה של 4-3 שנים, ולהגדיל את סל התרופות ב-100 מיליון שקל לשנה, וכן להקים מוסדות רפואיים חדשים בפריפריה ותוספת מיטות ברחבי הארץ בעלות תקציבית של 700 מיליון שקל בשנה.

לבנת: להעלות מס ההכנסה למשתכרים מעל 100 אלף שקל

שרת התרבות לימור לבנת מציעה להעלות את שיעור מס ההכנסה למשתכרים מעל 100 אלף שקל בחודש, להגביל את שכר הבכירים במשק, להעלות את מס החברות, ולפתוח את המונופולים הממשלתיים לתחרות כדי להקל על המצוקות העומדות בבסיס המחאה החברתית.

ליבנת, החברה בקבינט הכלכלי-חברתי שאמור לדון בהמלצות הוועדה המקצועית בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, אמרה ל-TheMarker שהיא מציע גם לבטל את הפטור ממסים לבעלי "דירות הרפאים", להטיל מדרגות מס נוספות, לבעלי דירות להשקעה כאשר גובה המס יקבע על פי מספר הדירות להשקעה שברשות האדם וכן, להעניק הכרה בהוצאות על מעונות יום ומטפלות כמוכרות במס . עלות הכרה בהוצאות מטפלת נאמדת בכ-6 מיליארד שקל בשנה.

לבנת גם מציעה לבצע פתיחה של המונופולים הממשלתיים לתחרות, אכיפה מוגברת של הממונה על ההגבלים העסקיים על מונופולים שתמנע קרטליזציה ותוביל להגברת התחרות ולהורדת מחירים.

בתחום הדיור סבורה ליבנת שיש לבצע שיווק מואץ של קרקעות מינהל מקרקעי ישראל ליזמים לא על פי המודל של כל המרבה במחיר זוכה, אלא על פי מודל כל המציע למכור במחיר המוזל ביותר לאזרח זוכה.

לבנת סבורה שיש לבצע אכיפה מוגברת בתחום פינוי משרדים מבנייני מגורים בתל אביב והשבתם לייעוד המקורי וכן לפעול למתן היתרים לחלוקת דירות גדולות באזורי הביקוש לדירות קטנות יותר על מנת להגדיל את ההיצע.

גפני: להפחית את נטל המס

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי לדבריו מתווה ברור כיצד על הממשלה לפעול בכל הנוגע למשבר החברתי והכלכלי במדינה. "ראשית, היעד צריך להיות ברור, להפחית את המס העקיף. מהטבלאות והנתונים שהוצגו בוועדת הכספים ומהיחס של ישראל לעולם המערבי, זה היה הדבר הנכון לעשות גם בלי קשר למחאה הציבורית ואוהלי רוטשילד. הוועדה שלנו צועקת זאת כבר שנתיים וכעת על הממשלה ליישם זאת, להפחית את המס העקיף בצורה משמעותית".

גפני אמר ל-TheMarker שעל הממשלה להיות יותר מעורבת ופעילה בנושאים מהותיים, כמו המים. "אני מביא את המים כדוגמא להתייחסות הממשלה למוצרי הבסיס, הרי אין מוצר בסיסי יותר מהמים וכשרואים את ההתנהלות בנושא, הדבר פשוט מרתיח. פקידי האוצר שולטים ברשות המים וקובעים את המחירים לפי הצורך בהגדלת הכנסות המדינה, אין לכנסת פיקוח על המחירים, ופקידי האוצר יכולים להעלות את המחירים כפי ראות עיניהם. אין כל התייחסות בנושא מחירי המים לאוכלוסיות חלשות כמו נכים שזקוקים ליותר מים והיחס למים הוא כמו מוצר כלכלי ולכן צריך להפקיע את השליטה מרשות המים ולהחזיר את הפיקוח על המחירים לכנסת ולהתחשב יותר בנכים".

גפני אמר גם כי הצעד השלישי שיש לבצע בנושא המים הוא ביטול המע"מ על המים, "מים הפכו למוצר רווחי לקופת המדינה, לא רק שהמחיר שלהם זינק בתירוצים של מחסור במים, יש גם מע"מ על המים שהאזרח צריך לשלם אותו, זהו אבסורד שאין כדוגמתו ויש לבטל זאת". אלו שלוש נקודות מרכזיות לדברי גפני שיש לעשות רק בנושא המים.

גפני סבור שגם בנושאים האחרים, כדוגמת מוצרי החלב, על המדינה להכניס את היד לכיס ולפעול. "עד עכשיו האוצר חשב רק על איך להכניס עוד כסף לקופת המדינה. חייבים לעצור את המחשבה הזאת כעת, ולהבין שצריך לתת, כדי שהאזרחים ירגישו שיכולים לחיות כאן".

גפני סבור שהדבר נכון גם בדיור: "אי אפשר להביט מהצד ולזרוק סיסמאות, צריך להכניס יד לכיס ולתת כדי שיהיה שינוי. צריך לסבסד רכישת דירות בפריפריה. לא רק דירות חדשות, גם דירות יד שנייה, צריך לבחון למי מגיע יותר סיוע כלכלי, לאוכלוסיות חלשות ובעלי יכולת כלכלית נמוכה, ולהפחית בעלויות פיתוח הקרקע והמיסים הכרוכים בכל ענף הנדל"ן".

גפני אומר שהממשלה פשוט יצאה מכל הנושאים הללו אחד לאחד, ועליה כעת לשוב אחד לאחד לכל נושא ונושא, מהמים וכלה בדיור. "רק אם הממשלה תהיה אקטיבית, תיכנס שוב לכל נושא שהיא יצאה ממנו בעשור האחרון, תחזור ותלמד אותו לעומק ותעשה שינויים משמעותיים, ניתן יהיה להצביע על שינוי מהותי במדיניות הכלכלית שתוכל באמת להשפיע לטובת האזרחים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully