כך תצליח המחאה החברתית

כדי שהמחאה החברתי תצליח היא חייבת להגדיר לעצמה יעדים להשגה. ללא יעדים מוגדרים תתמוסס המחאה לאורך הזמן - יתכן שגורמים שונים ינסו לתפוס עליה טרמפ, יצוצו ניגודי אינטרסים, חלק ידרשו הידברות, חלק ידרשו אלימות ואחרים סתם יתעייפו. השלטון והמערכת הפוליטית יעשו הכול כדי למשוך זמן ולעייף את המוחים. ינסו לספק מעט מהדרישות בסוכריות מידיות, חלק ימשיכו בהקמת ועדות הידברות וחלק נוסף כלל לא ייענה.

לפיכך ישנה חשיבות בהצבת יעדים ברי השגה שקיים לגביהם קונצנזוס רחב. אסור לרדת לרזולוציה של סעיפים או של סקטורים ואסור לפורר את סל היעדים כך שניתן יהיה למלא את חלקם ולהזניח אחרים. היעדים צריכים להיות מוצגים כמקשה אחת ורק מילוי כולם יהיה פתרון.

כאיש מנהל עסקים אביא כדוגמא דרך התנהלות של חברה וקשריה עם הבעלים. בעלי המניות מקימים חברה ששייכת להם. בעלי המניות משקיעים בחברה את כספם. בעלי המניות בוחרים מנהלים שינהלו עבורם את החברה לטובת השבחתה. החברה מתגמלת את הבעלים באמצעות עליית ערך וחלוקת דיבידנדים. באנלוגיה סימטרית להתנהלות חברה, על המחאה להוביל להגדרת יעדים כלהלן: מדינת ישראל ונכסיה שייכים לעם ישראל. עם ישראל – כבעל הבית יתרום חלקו למען המדינה. הפוליטיקאים ונבחרי הציבור הם משרתיו של עם ישראל. מדינת ישראל תתגמל את אזרחיה באיכות ורמת חיים.

אנסה למקד את הנושאים המשרתים את השגת יעדי המחאה וטובת הציבור. נחלק זאת לשלוש קבוצות – הראשונה, שאיננה עולה כסף, אלא חוסכת כסף ומהווה בנוסף מסר התנהגותי וערכי. השנייה מהווה "משק סגור" בו תהיה חלוקה פנימית שונה ואיננה עולה כסף. השלישית, עולה כסף אך שווה זהב, מהווה את הדיבידנד של המדינה לתושביה.

קבוצה זו כוללת את תרומת עם ישראל למדינתו (אנלוגיה להשקעת בעלי המניות וזכויותיהם), את תפקיד ועלות הנבחרים (אנלוגיה למנהלים). כל תושב בגיל 18 יחויב לשרת את המדינה המשך שלוש שנים, בין בשרות צבאי ובין בשרות לאומי אזרחי. לאחר מכן ישרת במילואים עד גיל 45. שרות זה יהיה תנאי לזכאות לבחור לכנסת ולקבלת תשלומי העברה מהמדינה.

מספר השרים ומשרדי הממשלה יקוצצו ל-12 משרדים. שכר השרים וחברי הכנסת יקוצץ למחצית ותבוטלנה כל ההטבות הנלוות לשכר .זה יהיה שידור שלטוני לאמירה "הפנמנו את המסר".

כמו כן קביעת אחוז החסימה על 10% יאפשר צמצום התלות במפלגות סקטוריאליות קטנות ושיפור המשילות. בנוסף תוכרז הקפאת מחירים למשך שנתיים. כל שינוי במחיר יחויב אישור ועדת פטור.

קבוצה זו תטפל בנושא חלוקת ההכנסות בין המגזרים והגורמים השונים תוך שמירה על איזון תוך קבוצתי ושמירה על "משק סגור". מה שנלקח מהאחד יינתן לאחר.

יש לקבוע שכר מירבי שמעליו כל תוספת במדרגות של 100,000 שקל בחודש תוסיף מדרגת מס של 5%. אם השכר הסביר האמור יהיה לדוגמא 100,000 שקל בחודש ועליו משולמים כיום 45%, אז כל שקל מעליו עד ל-200,000 שקל בחודש יחוייב במס של 50%, כל שקל נוסף עד 300,000 שקל יחוייב ב-55% וכך הלאה עד לדרגת מס שולי של 85%. שיטה זו מנטרלת מחד את הטענה הקיימת כיום כי למנהלים מוכשרים מגיע שכר גבוה, ומצד שני משרתת גם את הציבור. אם כיום בעל שכר של מליון שקל בחודש משלם מס בסביבות 400,000 שקל, הרי שלשיטתי הוא ישלם 665,000 שקל וכך גם עם ישראל כולו ייהנה מכישורי הניהול המיוחדים של אותו מנהל. יבוצע ריווח של מדרגות המס כך שתוספת ההכנסה מבעלי השכר הגבוה וממסוי הכנסות ממשאבי הלאום תחולק לבעלי הכנסות נמוכות.

קבוצה זו היא קבוצת הדיבידנד לעם ישראל ממדינתו. בקבוצה זו תכריז המדינה כי צעיריה הם עתידה והתנאי להמשך קיומה כמדינה עצמאית לפיכך תשקיע המדינה בחינוך ובפתרונות דיור. המדינה תגדיר את החינוך בראש סולם העדיפויות הלאומי. לכל אם עובדת תוכרנה לצורך מס ההוצאות הכרוכות ביציאתה לעבודה – דהיינו מטפלת או מעון. את לימודי האוניברסיטה תיתן המדינה כהלוואה לסטודנט שתוחזר מהשתכרותו בעתיד.

המדינה תספק פתרונות דיור מסובסדים וכן דיור להשכרה באזורי עדיפות לאומית. אין להיענות לדרישות לדיור מוזל בתל אביב .יש לדאוג לדיור מוזל במקומות בהם למדינה יש אינטרס לחיזוק האוכלוסייה. במהלך הבניה המדינה תשקיע בשיפור תשתיות ואמצעי תחבורה וזמינותם לקיצור משך הנסיעה מהפריפריה .

המדינה תעודד יזמים ועסקים באמצעות הקלות מיסוי וחוקי עידוד ליצור מקורות תעסוקה באותם אזורי עדיפות.

התנאי השלישי בפתיח הינו לגבי מי הוא הנהג ברכבת. אם המחאה תהפוך להיות פוליטית ומונהגת על ידי זרם (שמאל או ימין), מפלגה, סקטור המעוניינת בהפלת השלטון בישראל או ביצירת אנרכיה, הרי שהמחאה לא תצלח ותגביר זעם ובלבול. אם מובילי התהליך יציגו פומבית את הדרישות לעיל לרבות לוח הזמנים המחייב תהיה לכך תמיכה ציבורית רחבה.

עם ישראל החל להבין כי המדינה היא שלו והכוח האמיתי נתון בידיו. תהליכי המחאות מהקוטג' לדיור הם בוני עוצמה וחוסן לאומי ולכן חשוב שיצליחו. אולם, אם התהליך לא יעצור כאן, יהיה השלב הבא אלים, הרסני ומסוכן לקיום המדינה. המשנה שלפנינו צריכה ועדת טרכטנברג ("ועדת רוטשילד") לאמץ כנקודת פתיחה לדיוניה והחלטותיה. אחרת הועדה תברבר ותאבד אמון.

ד"ר רו"ח גד פניני, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, שותף מנהל במשרד רו"ח פניני.