פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "התחרות עם העולם מגדילה תפוקת החברות ב-43%"

      לפי מחקר שנערך בבנק ישראל, שיעור הפריון לעובד בחברות הישראליות היצואניות גבוה ב-32% מאשר בחברות הלא יצואניות. מהמחקר עולה עוד כי רמת הפיריון בישראל נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD

      כיצד משפיע היצוא על הפריון של חברות ישראליות? שאלה זו עמדה בבסיס מחקר חדש שנערך בחטיבת המחקר בבנק ישראל והתפרסם הבוקר (ב'). המסקנה שהוצגה במחקר, שנערך על ידי ליאור גאלו, הינה כי שיעור הפריון של חברות יצואניות בישראל גבוה בכ-43% מחברות שאינן יצואניות. בדומה לכך - שיעור הפריון לעובד (הנמדד לפי התוצר לעובד) גבוה מזה של החברות הלא יצואניות בשיעור של כ-32%.

      הפריון הינו התפוקה של עובד ("פריון העבודה") או של חברה ("פריון כולל") ביחידת זמן מסוימת. הפריון יכול לשמש כמדד ליעילות הביצועים של החברה ולניהולה - ככל שהפריון גבוה יותר, כך יעילותה של החברה עולה.

      עורכי המחקר מציינים שתי סיבות אפשריות לתופעה: ראשית, חשיפה גדולה יותר של החברות המייצאות לפיתוחים טכנולוגיים בעולם - המאפשרת זליגה של טכנולוגיה חדישה אליהן ובעקבות זאת הגדלת התפוקה; שנית - התחרות האינטנסיבית עם העולם דוחפת את החברות היצואניות להגדיל את פריונן.

      השפעה גם על מספר העובדים

      עוד עולה מהמחקר כי רמת הפריון בישראל נמוכה במיוחד בהשוואה למדינות המערב ולמדינות ה-OECD. כך, בישראל התוצר לנפש לפי שעה הינו רק 59.4% מהתוצר בארה"ב, בעוד שהתוצר לנפש בצרפת למשל הינו 92% בהשוואה לארה"ב ובעוד שהתוצר לנפש בנורבגיה עומד על 126% ביחס לארה"ב. המשמעות היא שלמרות ששיעור התעסוקה בישראל גבוה - ועל אף שהחברות במשק עובדות ומייצרות - התפוקה והיעילות שלהן נמוכות בהשוואה לעולם.

      ממצאים נוספים העולים מהמחקר הינם שהחברות היצואניות בישראל גדולות ב-116% מהחברות הלא יצואניות במונחי מספר העובדים; שהשכר הממוצע שהן משלמות גבוה ב-27% מזה של החברות הלא יצואניות, ורמת ההון-לעובד גבוהה ב-29%. רמה זו הולמת מחקרים אחרים שנעשו בעולם והצביעו על כך שבתחומים רבים, באופן גס, גידול היחס של הון לעובד ב-1% מעלה את התפוקה לעובד ב-0.3%.

      בדיקת ההבדלים בפריון בין חברות יצואניות ללא יצואניות בהתאם לענף, מעלה כי קיימת שונות גם בפערים בפריון בין ענפים שונים: לדוגמה, נמצא כי הפריון של החברות היצואניות בענפי הכימיה והאלקטרוניקה גבוה בכ-50% מזה של הלא יצואניות בענפים אלה, ואילו בענפים אחרים (מכונות וענפי אלקטרוניקה, שאינם נחשבים לענפי טכנולוגיה עילית) ההפרש הינו רק כ-8%.

      השוואה נוספת שערכו החוקרים בין חברות שלא מייצאות לבין חברות שהתחילו לייצא, נמצא כי כעבור חמש שנים מתחילת היצוא, עלה הפריון הכולל של החברות המייצאות בכ-12% מזה של החברות שאינן מייצאות. ממצא זה מאשר שאכן החשיפה לעולם מגדיל את הפריון בצורה מהירה.