ועדת טרכטנברג תמקד את פעילותה למציאת פתרונות להקלה על משקי הבית בעלי יכולת כלכלית נמוכה, הנכללים בעשירונים החמישי ומטה - כך נודע ל-TheMarker. עשירונים אלה מוגדרים ברף הנמוך של המעמד הבינוני ומטה, ואינם נכללים בהגדרה המקובלת של מעמד הביניים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המשמשת מקור יחיד לחלוקת משקי הבית בישראל על פי עשירונים, ההכנסה נטו של משקי בית בעשירון החמישי מסתכמת ב-9,038 שקל בממוצע בחודש. הרף העליון של משקי הבית שנכללים בעשירון החמישי הוא שכר של עד 9,979 שקל בחודש - ומעבר לזה מדובר על עשירון שישי. ההוצאה של משקי הבית האלה מסתכמת ב-8,875 שקל בממוצע.
מיקוד הדיונים בעשירון החמישי ומטה משמעותו פנייה לרף התחתון של משקי הבית - למעמד הנמוך בחברה ולאוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני. שיעור העוני והפערים החברתיים בישראל הם מהגבוהים במדינות המפותחות, וייתכן שכוונת הוועדה היא לספק פתרונות למצוקות אלה - תוך טיפול רחב פחות במעמד הביניים, שהחל את המחאה.
אור זאת, לא ברור כיצד תתייחס הוועדה לשני העשירונים הגבוהים בחברה. צוות המומחים האלטרנטיבי לוועדת טרכטנברג, שהוקם בשיתוף יוזמי המחאה, סימן אתמול כי הוא מתכוון להמליץ על העלאת המסים בעשירונים הגבוהים, כדי לממן את גידול ההוצאה הציבורית.
מקורבים לוועדה אמרו אתמול כי בפגישות שנערכו בשבוע שעבר נקבע כי קהל היעד של הוועדה מורכב מהעשירונים הנמוכים יותר, והפתרונות שיוצגו אמורים להקל על בעיית יוקר המחיה של שכבה זו. אותם מקורבים הסבירו כי בחירה זו התקבלה מכיוון שהעשירונים הנמוכים הם שסובלים במיוחד מבעיית יוקר המחיה שקיימת בתחומי הדיור, המזון והתחבורה. עם זאת, דובר הוועדה מסר כי "טרם דנו בנושא זה כלל".
על אף שאין הגדרה ברורה למעמד הביניים, מקובל להגדיר אותו לפי עשירונים 4-7 מתוך 10 העשירונים שמשקפים רמת חיים חברתית-כלכלית. לפי נתונים אלה, מדובר על משקי בית שהכנסתם המשותפת נעה בין 7,257 שקל ל-12,581 שקל בממוצע בחודש, נכון ל-2009. לעתים נוהגים לייחס גם את משקי הבית בעשירון השמיני כמעמד ביניים, שהכנסה ממוצעת היא 15,049 שקל בחודש (נטו).
הגדרה מקובלת נוספת למעמד הביניים היא כזה שהכנסתו החודשית למשק בית נעה בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית למשקי בית. לפי חישוב זה, ההכנסה החציונית למשקי בית ב-2009 היתה 8,229 שקל (נטו) בחודש, ולכן הכנסתם של משקי הבית במעמד הביניים, על פי הגדרה זו, נעה בין 6,171 שקל בחודש ל-10,286 שקל - רמת שכר הנכללת בהגדרה של עשירונים 4-7. לכן, נראה כי מאמציה של הוועדה לא ימוקדו בשכבת מעמד הביניים "הגבוהה", שמרוויחה סכומים גבוהים יותר - 10-15 אלף שקל בחודש למשק בית שבו, בדרך כלל, מועסק יותר מאדם אחד.
מניתוח נתוני הלמ"ס עולה כי במשקי הבית המדורגים מתחת לעשירון החמישי, ההוצאות החודשיות (הכספיות בפועל לתצרוכת, לא כולל הוצאות כגון זקיפת הוצאה לדיור או זקיפת הוצאה לרכב) גבוהות באופן משמעותי מההכנסות. מנגד, העשירון החמישי ומעלה מצליח לשמור על איזון מסוים בהוצאות הכספיות.
המפגינים ניסו להתפרץ
כך, הפער בין ההכנסות של משקי הבית להוצאות הכספיות שלהם בעשירון הראשון והשני, יוצר גירעון של 1,445-3,250 שקל בחודש. בעשירון הרביעי הגירעון החודשי מסתכם בכ-500 שקל בחודש, ואילו בעשירון החמישי יש עודף של כ-160 שקל בחודש. בעשירון התשיעי נוצר כל חודש עודף שלכ-3,888 שקל בממוצע, ובעשירון העשירי הגבוה ביותר נוצר עודף של יותר מ-11,000 שקל בחודש.
בשני העשירונים הנמוכים, שיעור ההוצאות על דיור מתוך סך ההוצאות הכספיות גבוה מ-35%, לעומת שיעור של 32% בעשירון החמישי. שיעור ההוצאות על מזון בעשירונים הנמוכים גבוה מכ-22%, לעומת 16% בלבד בעשירונים הגבוהים.
ועדת טרכטנברג, שהוקמה לאחרונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחינת יוקר המחיה בישראל, התכנסה אתמול שוב בירושלים לישיבה שלישית שארכה כארבע שעות. עם המשתתפים שהגיעו לכינוס - שנסגר בפני התקשורת - נמנו ראש הוועדה פרופ' מנואל טרכטנברג; מנכ"ל משרד ראש הממשלה איל גבאי; המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט; ועוד.
בזמן כינוס הוועדה הפגינו מאות צעירים מול הכנסת ושיבשו את התנועה בדרישה לצדק חברתי. חלקם ניסו להתפרץ לדיון החירום.
ועדת טרכטנברג צפויה לדון בפגישותיה הבאות בהצעות לשינוי סדרי העדיפויות בתקציב, שינוי תמהיל תשלומי המסים הישירים והעקיפים, הרחבת הנגישות לשירותים החברתיים, הגברת התחרותיות והיעילות בשוקי מוצרים ושירותים ויישום תוכנית הדיור וחוק הווד"לים.
לשם כך, הוועדה בנויה מצוותים מקצועיים: צוות לענייני מסים בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; צוות לענייני תחרותיות ויוקר המחיה בראשות ד"ר שלומי פריזט, כלכלן ראשי ברשות ההגבלים; צוות לענייני שירותים חברתיים בראשות גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים באוצר; וצוות שיעסוק בבעיית הדיור בראשות גבאי.