הדיון הציבורי בשינוי סדרי העדיפויות בעקבות המחאה החברתית מתמקד בין השאר באפשרות לקצץ את תקציב הביטחון, שצפוי להיות השנה 55-60 מיליארד שקל. קיצוץ כזה עשוי לפנות מקורות ליעדים חברתיים, מבלי לפרוץ את מסגרת תקציב המדינה. משרד האוצר מסרב להגדיל את הגירעון, או להגדיל את תקרת ההוצאות במקביל להגדלת הכנסות, ומציע שהמימון יבוא מתקציב משרד הביטחון. שר הביטחון, אהוד ברק, מוכן לבדוק קיצוצים במשרד, אף כי עובדיו הבכירים מדברים רק על חיסכון והתייעלות, ולא על קיצוצים.
לגישת משרד הביטחון, המימון לרפורמה החברתית-כלכלית צריך לבוא מהגדלת הגירעון בתקציב מ-2% ב-2012 ל-3%. במשרד הביטחון מדגישים, כי מי שקובע את תקציב משרדם הם ראש הממשלה והממשלה, לא משרד האוצר, והממשלה צריכה להחליט על סדרי העדיפויות החדשים בניהול הסיכונים הביטחוני, הכלכלי והחברתי, כחלק מאסטרטגיית ניהול הסיכונים שלה.
ראש אגף התקציבים של האוצר, אודי ניסן, אמר כי לא סביר שאי אפשר לקצץ בתקציב של יותר מ-50 מיליארד שקל. לדבריו, הקיצוץ יכול לבוא משינוי במדיניות ניהול הסיכונים של משרד הביטחון, מהתייעלות ומהסרת שומנים. לדבריו, הצהרות ראשי משרד הביטחון בימים האחרונים על נכונות לפנות בסיסים הן מיחזור סיכומים קודמים איתם, ולא בשורות חדשות.
בתגובה ללחצים, בכללם ממשרד הביטחון ומכלכלנים בכירים, לפתיחת מסגרת התקציב ולהגדלת הגירעון, אמר ניסן כי "אין סיבה לפתוח את מסגרות התקציב כשיש אי-ודאות גדולה בנתוני מאקרו. עם זאת, מבחינת תמהיל ההוצאות, צריך להפחית בביטחון ולהגדיל תקציבים חברתיים".
לדבריו, משרד האוצר המליץ בדיוני תקציב 2011-2012 לנקוט שורת צעדים להסטת תקציבים לתחומים חברתיים מהביטחון, ואולם הממשלה בחרה לאמץ רק חלק מהם. "הממשלה קיבלה החלטה ללכת לאן שהחליטה בגלל אילוצי קובעי המדיניות. לדעתי, היה נכון ללכת עוד צעד וחצי קדימה ולהפחית בתקציב הביטחון בהתייעלות ובניהול סיכונים נבון יותר", אמר ניסן.
בניגוד לעמדת שר האוצר, יובל שטייניץ, שדרש שקיפות מלאה בתקציב משרד הביטחון, אמר ניסן כי ישנה הצדקה בטחונית לחיסיון חלק מהנתונים, אך יש לפתוח לעיון הממשלה חלקים אחרים בתקציב, שאינם מהווים סיכון בטחוני.
על רקע הקריאות במשרד האוצר שהחלו בראיון שהעניק שר האוצר, יובל שטייניץ, ל-TheMarker, שבו אמר כי ניתן לקצץ שלושה מיליארד שקל בתקציב משרד הביטחון לו היה שקוף, והצהרות בעילום שם מצד אנשי משרד האוצר השבוע, פירסם משרד הביטחון לפני יומיים הודעה חריפה.
"התנהלות פקידי האוצר בשבועות האחרונים מוכיחה שאינם מבינים לא בכלכלה, לא בחברה ולא בביטחון", נאמר בהודעה. "ההיסטריה בה נתונים אותם פקידים ופקידים לשעבר, גורמת להם לנסות להסיט את הקשב הציבורי מהדיון האמיתי בדבר המדיניות הכלכלית והחברתית שהם הובילו בשנים האחרונות. הניסיון להכפיש את מערכת הביטחון והמשרתים בה הינו חסר אחריות, ואין לנו ספק, כי הציבור מבין שמדובר בסיסמאות פופוליסטיות ודמגוגיות, שאין בהן דבר וחצי דבר".
לעצם העניין נמסר בהמשך כי "תקציב הביטחון הוא הנמוך ביותר שהיה אי פעם בחלקו היחסי מתקציב המדינה, ואנו קוראים לאוצר לנהוג בשקיפות מול הציבור. מערכת הביטחון תמשיך להתייעל ולפעול על מנת לספק ביטחון לאזרחי ישראל".
"מוכנים לפנות נדל"ן"
שלשום הודיע שר הביטחון, אהוד ברק, כי מינה את מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, לעמוד בראש צוות שיוביל קיצוץ בתקציב המשרד. לדברי ברק, לא יתכן שהמערכת יעילה עד כדי כך, שבתקציב של 40 מיליארד שקל אין מה לקצץ.
שני הסתייג אתמול מקיצוצים במשרד, והעדיף לדבר על התייעלות. לדבריו, הדיון שלו אינו עם משרד האוצר, אלא עם הממשלה והעומד בראשה. "אם יבקשו ממני לקצץ 1-2 מיליארד שקלים, אציג את המשמעויות הנובעות מכך לגבי הסיכונים הביטחוניים", אמר למקורביו.
בראיון בתוכניתו של רזי ברקאי בגל"צ אמר שני כי מערכת הביטחון בודקת את עצמה על פני שנים, לאורך כל הזמן, ומתייעלת. לגבי הטענה שלפיה היא יכולה לקצץ הזכיר שני את המצב הרעוע של הימ"חים ב-2002-2003 כאזהרה מרומזת לגבי מה עלול לקרות אם משרד הביטחון יידרש לקצץ בתקציבו.
ברק אמר באחרונה כי הוא מוכן לקיצוץ במשרדו אם תהיה עסקת חבילה, שבה כל אחד יתרום את חלקו. על כך השיב שני כי הוא מציע קודם כל לעשות שלום עם שכנינו, ואז ניתן יהיה לקצץ בביטחון. "לא אמרתי שאי אפשר לקצץ (בתקציב הביטחון, א"ק). אני לא מדבר על קיצוץ. אני מדבר על התייעלות, על סדר עדיפות אחר.
בתקציב 2011 אנחנו עוד חסרים. אנחנו חייבים לתעש, חייבים לתעשיה אוירית, חייבים לרפאל, וחייבים לאלביט. לשמחתי, לספקים הקטנים כבר שילמנו את מירב החובות שלנו" (הציטוטים מהראיון הועברו באדיבות יפעת מידע תקשורתי).
שני הוסיף כי משרד הביטחון מוכן לפנות נדל"ן, אך אין מי שייקח אותו.
"אני מוכן עכשיו לפנות את רוב מחנה סירקין, איזור נדל"ני מצוין. אני מוכן עכשיו לפנות את מחנה 80, אזור נדל"ני שאפשר לבנות שם חצי כרכור נוספת. אני מוכן עכשיו לפנות את שדה דב. דיברתי עכשיו בשם עיריית תל אביב, ולא בשם גורמים אחרים", אמר שני.
לדבריו, "יש בעלי עניין שלא מתאים להם מסיבות כאלה ואחרות לקבל את השטח, או בתואנה שהוא אינו נקי, או בתואנה שאין שם כרגע תוכניות לבנות. יש לנו המון נכסים, המון שטחים שאנחנו יכולים לתת. התוכנית הזאת שאנחנו רוצים להוריד את מגבלות הבנייה גם לגובה וגם לאור הקרניים (מגבלות הנובעות מצורכי תקשורת, א"ק) שוות ערך להרבה מיליארדים במדינת ישראל. אני מציע מהר מאוד להצטרף למערכת הביטחון במשימה הזאת, מצפון עד דרום, בהיקפים בלתי רגילים, ועוד כהנה וכהנה".
"הדיון המרכזי צריך להיות צריך בהגדלת הגירעון", אמר אתמול היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל וראש אגף תקציבים של משרד הביטחון, מהרן פרוזנפר, בתוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב'. "להגדיל את הגירעון בצורה בלתי אחראית זה אסון, אבל אפשר לדון אם הוא יכול להיות 2% כמו שקבוע בחוק או 3% כמו שנקבע באמנת מאסטריכט למדינות אירופה. זה גם לא אסון לדון בגובה ההוצאה", הוסיף.
פרוזנפר התייחס לטענות על חוסר יעילות בניהול כוח האדם במשרד הביטחון, ואמר שהתנהלות של המשרד יעילה משל משרדי הממשלה האחרים. לדבריו, כשעלות השכר במיגזר הציבורי גדלה ב-30% בשש השנים האחרונות, נותרה ההוצאה של צה"ל ללא שינוי - 12.2 מיליארד שקלים. "אילו משרד האוצר היה עושה במגזר הציבורי את ההתיעלות שצה"ל עשה, היו למשק עוד 50 מיליארד שקלים", אמר.
בתשובה לשאלה מדוע לדעתו לא ניתן לקצץ בתקציב הגדול במדינה השיב: "הממשלה אחראית לניהול סיכונים חברתיים, כלכליים וביטחוניים. היא שצריכה לקבל החלטה אם להעביר מתקציב הסיכונים הביטחוניים לאחרים. צריך לחבר את הדיון למה שקורה סביבנו".