איבדתם הורה? לא בטוח שכספי הגמל יגיעו אליכם

מגיע היום שבו אדם שעבד כל חייו, חסך וצבר רכוש, עורך צוואה כדי למנוע סכסוך בין יורשיו וכדי לחלק את הרכוש באופן בו חשב שיהיה הכי נכון. בצוואות קבוע בדרך כלל סעיף הקובע שאם חס וחלילה ילך מי מילדי המוריש לעולמו לפניו, ירשו את חלקו ילדיו, אם יש. כך לפחות סביר להניח שבמשפחה בה מתקיים קשר תקין בין ההורים לילדים מצופה שיקרה.

אך ספק אם מרבית האנשים העורכים צוואות מודעים להבדל שבין נכס לנכס ובין כסף לכסף. מסיבות היסטוריות שאין בהן כל הגיון כלכלי או משפטי, ישנם נכסים שאינם" נכסי עזבון" -כלומר, יחולקו לא בהתאם לאמור בצוואה או בחוק הירושה, אלא בהתאם להוראות שניתנו שנים רבות לפני כן, אשר ספק רב , אם מישהו זכר לעדכנן.

ובמה דברים אמורים? על פי חוק הירושה הוצאו ממסגרת העזבון מספר נכסים - קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחי חיים. כספים שנצברו במסלולים אלה אינם נחשבים לנכסי עזבון ולכן, אם ניתנו בצוואה הוראות הסותרות הוראות שניתנו בעת שנפתחו קופות אלה, הצוואה אינה חלה עליהם.

המשמעות היא שאדם יכול לפתוח בגיל 22 קופת גמל או תכנית ביטוח כלשהי, לקבוע מוטבים, לשכוח ברבות השנים ולהמשיך לחסוך כספים באותה קרן או חברת ביטוח. לאחר מכן הוא יינשא, ימשיך לחסוך במחשבה שהוא מבטיח את עתיד משפחתו - ואם חלילה יקרה לו משהו, גם אם ערך צוואה וציווה את כל נכסיו לאשתו ולילדיו. אולם - במקרה כזה ימצאו עצמם אשתו וילדיו מול שוקת שבורה, ככל שמדובר הכספי קופת הגמל, קרן ההשתלמות או ביטוח החיים, משום שהצוואה לא חלה עליהם.

ד' חסך במשך חייו סכומי כסף נכבדים בקופת הגמל שלו. בעת פתיחת קופת תגמולים, לפני עשרות שנים, עת היה אב צעיר, הוא נתן הוראה כי בעת מותו יגיע הכסף לאשתו שבשמה נקב ובהעדרה לבנו שבשמו נקב.

לד' נולדו עוד ילדים מאותה אישה, אלא שנישואיהם עלו על שרטון. לאחר מאבקים משפטיים קשים, התגרשו השניים וחילקו ביניהם את הרכוש שצברו, כאשר אותה קופת גמל נותרה בידו.

לימים נישא ד' מחדש, נולדו לו ילדים והוא המשיך להפריש לאותה קרן כספים משותפים לו ולאשתו החדשה. אלא מה. במשך כל אותן שנים רבות שחלפו, שכח ד' לעדכן את קופת הגמל שלו ולשנות את שמות המוטבים.

פטירתו הפתאומית, העירה את כל היושרים הפוטנציאלים של ד'. האישה הראשונה אצה רצה לקופת הגמל והציגה את ההוראות שנתן האיש ונטלה את הכסף הרב שנצבר. אשתו השניה שהיתה עסוקה באבל על פטירתו של בעלה, נזכרה בקופת הגמל מאוחר יותר, אך הספיקה להציל חלק מהכסף ולבקש צו מניעה מבית המשפט לעצור את מתן הכסף לאישה הראשונה. בית המשפט נקלע לדילמה: מחד, ברור שרק ההוראות שנתן המנוח הן המחייבות, מאידך, התוצאה היא בלתי נסבלת בחוסר הצדק שבה, כאשר ברור שהדבר האחרון המנוח רצה הוא העברת הכספים שנצברו בקופה, לגרושתו.

בית המשפט מצא אז פתרון של פשרה לפיו הכספים הועברו לעזבון המנוח וכך חולקו בין אשתו השניה לילדיו. למרות הפשרה, ניתן להתרשם כי היא עושה עוול לרצונו האמיתי של המנוח ולכוונתו האמיתית.

המקרה של ד' ממחיש את התוצאות הבלתי נסבלות של העדפת ההוראות למינוי מוטבים שניתנו במועד פתיחת הקופה בלא שעודכנו בעת שחלו שינויים בחייו של אותו חוסך.

דוגמא אבסורדית נוספת: ה' לא היתה אישה כל כך צעירה עת פתחה קופת גמל וציינה את שני ילדיה כמוטבים שיזכו בכספה לאחר פטירתה. לימים, נפטרה בתה לפניה ולמזלה של ה', היגון שבאבדן בת נחסך ממנה לאור העובדה כי היא היתה במצב של סניליות מוחלטת. עם זאת, לעובדה שלא היתה במלוא הכרתה וכושרה היתה השלכה נוספת - היא לא יכלה לתקן את ההוראות בקופת הגמל למוטבים. לאחר פטירתה של האם, ביקשו בנה הנותר בחיים וילדי בתה המנוחה לקבל את הסכום שנצבר בקופת הגמל והופתעו לגלות כי הנהלת קופת הגמל הודיעה להם שמאחר ובתה של ה' נפטרה, הזוכה היחיד של הכספים הוא הבן ולא ילדי הבת שנפטרה לפניה. כמובן, שלא זו הייתה כוונתה של ה' כשפתחה את קופת הגמל ומסרה הוראות למוטבים.

במקרה זה הסיפור הסתיים בסוף טוב - הבן הסכים להתחלק בכספי הירושה עם יליה של אחותו המנוחה. אולם לא תמיד קיים רצון טוב בין בני משפחה, לא כל שכן, כאשר מדובר בממון רב.

הפתרון למצב כזה הוא לעדכן, לעדכן ,לעדכן. התחתנתם, נולד לכם ילד, התגרשתם לא עלינו? בכל מקרה כזה יש לעדכן את המוטבים בקרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחי החיים. אפשר גם להוסיף פרטים כדי לא ליצור עוולות בעתיד. למשל, כשאתם ממנים את בנכם/בתכם כמוטבים, אפשר להוסיף את המילים: "אם לא יהיו חו"ח בחיים יעבור חלקם לילדיהם", או "אך יוולדו לי ילדים נוספים, יתחלקו הכספים בין כל ילדי" ועוד כהנה וכהנה הערות , על פי הנסיבות של כל מקרה ומקרה.

הכותבת היא מומחית לדיני משפחה וירושות