13 כלליו של וורן באפט

בעידן שבו שולטות תזזיתיות ואי-ודאות בשוקי הון, כשקרנות נאמנות למיניהן מתחרות בפראות זו בזו מדי רבעון ברבעון, מרענן להיתקל באדם שמדיניות ההשקעות שלו שואבת את השראתה משיקולים ארוכי טווח. כזה הוא וורן באפט, האורקל מאומהה בניו אינגלנד, מנהל קרנות אמריקאי אגדי, שעיקרי תפיסתו וגישתו - המרשימים בפשטותם ובשום-שכלם - מובאים להלן, מפיו של סופר ועורך דין אמריקאי בשם ג'יימס מאקארו.



בהיותו תלמיד באוניברסיטת קולומביה, יצק באפט מים על ידיו של בנג'מין גראהם, הנחשב בעיני רבים מהוגי עקרונות תורת ההשקעה בניירות ערך. כשהשלים באפט את לימודיו ב-1951, שימש אנליסט בחברה לניהול תיקים בהנהלתו של גראהם. בתוך כך, החל להשקיע את הונו בבורסה, כשבתוך שלוש שנים, בין 1953 ל-1956, צמח שוויין של השקעותיו מ-9,800 דולר ל-140 אלף דולר.



ב-1956 שב באפט לעיר הולדתו, אומהה, ויסד קרן נאמנות בשותפות עם בני משפחה וידידים. ברבות הימים, היתה השותפות לתאגיד, בארקשייר האת'וויי, שמניותיו נסחרות בבורסה בניו יורק. נשיא ברקשייר האת'וויי הוא באפט, כשלצדו, כסגן נשיא, מכהן צ'ארלס מאנגר, מורו ועמיתו זה יותר מ-30 שנה.



לאלה שהשליכו יהבם על על וורן באפט לא היתה סיבה להצטער: סכום התחלתי של אלף דולר שהפקידו בידיו ב-1956 שווה היום, חרף הזעזועים שחוו שוקי המניות בשנתיים האחרונות, כ-30 מיליון דולר.



העקרונות והכללים המנחים את וורן באפט, אליבא דג'יימס מאקארו, פשוטים להפליא:



אמצו אורח חשיבה עצמאי.



השקיעו במניותיהן של חברות שתוצאותיהן העסקיות טובות; שהכנסותיהן קולעות בקירוב לתחזיות-רווח, ויציבות לאורך זמן. באפט נרתע מהשקעה במניות "הכלכלה החדשה" ו/או בחברות שתוצאותיהן העסקיות מפגינות תנודתיות גבוהה.



מאחר שבורסות נעות תדיר בין תחושות התעלות מופרזת לתחושות דכדוך מופרז, מומלץ להשקיע במניותיהן של חברות שבהן אין הפער בין שוויין השוקי לשוויין הכלכלי (מושג קשה: ר"פ) רחב מדי.



התמקדו במניות של חברות שהתשואה על הונן גבוהה (עדות להנהלה טובה); אך לא בהכרח מתעצמת כל שנה. מאחר שחברות רווחיות נוהגות לצבור בעתודותיהן חלק ניכר מרווחיהן (אלה שהן משמרות ואינן מחלקות לבעלי מניותיהם כדיווידנדים), תורמת הצבירה באורח טבעי לשיפור תוצאותיהן ולגידול שנתי בתשואותיהן - שאין בו כדי להעיד בהכרח על שיפור עסקי.



הינזרו ממניותיהן של חברות שמצבת חובותיהן גדולה (הסובלות ממינוף-יתר), הפגיעות במיוחד בעתות מיתון.



רכשו מניות שמחירן סביר (עוד מונח שרירותי: ר"פ) - אפילו מדובר בחברות מצליחות.



שוויה השוקי של מניה - ראוי שיהלום את תזרים המזומנים הצפוי של החברה, המורכב מהכנסותיה, בתוספת ניכויי-פחת מאזניים למיניהם, בניכוי הוצאות שיווק הוניות וריבית שוק אג"חית.



התמקדו במניותיהן של חברות שהנהלותיהן שוקדות על ניכוש עשבים שוטים ועל חיסכון בהוצאות. אלה בדרך כלל מניות שתשואתן עולה על זו של מתחרותיהן באותו ענף.



השקיעו במניותיהן של חברות שתוצרתן או שירותיהן נהירים לכם.



השקיעו במניות של חברות שדיווחיהן שקופים והנהלותיהן הגונות. הינזרו מהשקעה במניות המתפיחות רווחים ומרבות בתרגילים חשבונאיים מפוקפקים.



ההשקעה הטובה ביותר היא במניותיהן של חברות מותגיות, כג'ילט (סכיני גילוח), קוקה קולה (המשקה), שמוצריהן נהנים מתפוצה רחבה; או כוושינגטון פוסט ובאפלו-ניוז (עיתונים), החולשים על התקשורת במחוזותיהם.



אל תפזרו את השקעותיכם יתר על המידה.



השקיעו לטווח ארוך - כשאתם מקפידים להיצמד לכללים לעיל.



כפי שמדווח ג'יימס מאקארו, אין וורן באפט נמנע מטבול את רגליו פעם בפעם גם בעסקות ארביטראז' קצרות טווח, הכרוכות בניצול עיוותים מזעריים בתמחרום של נכסים זהים או דומים; ו/או ברכישתם של נירות ערך (שאינם ממלאים את הכללים לעיל), בציפייה למיזוגים, לשינויי בעלות, להצעות רכש וכדומה.