יוזמי חרם הקוטג' לטרכטנברג: ”הוזלת מחירים תוך שנה”

יוזמי חרם הצרכנים פנו במכתב לוועדת טרכטנברג, בו הציבו יעד להוזלת מחירי המזון ב-40% תוך שנה. "מבנה האוליגרכים נתמך על ידי ח"כים, עורכי-דין, רואי חשבון, אנשי תקשורת ויחצ"נים - כולם פוגעים ביעילות הכלכלה"

עדי דברת מזריץ

"מחירי העושק הנפוצים בכל תחומי המחיה הבסיסיים, הינם האמצעים שבהם מועבר כספם של האזרחים לידי האולגרכיה הכלכלית אשר השתלטה על המדינה. הריכוזיות מביאה לכך שהצרכן נאלץ לשלם - וביוקר" - כך כותבים היום יוזמי מחאת הקוטג' בפנייה לוועדת טרכטנברג.

בפנייתם לוועדה, מציבים יוזמי המחאה יעד לשנה הקרובה: הוזלת כלל מוצרי המזון בישראל ב-35%-40% כדי להשוות את רמת המחירים לנהוג בארצות מערב אירופה, ומעלים שמונה הצעות לביצוע ההוזלה.

"כדי להפסיק את הפקעת המחירים", כותבים יוזמי המחאה, "יש ליצור בישראל שוק פתוח ותחרותי. שוק כזה לא יקום ולא יהיה עד שהמבנה המונופולסטי והקרטליסטי יפורק. מבנה זה של אוליגרכים נתמך על ידי חברי כנסת, אנשי ציבור, צבא של עורכי-דין, רואי חשבון, אנשי תקשורת ויחצ"נים - כולם ביחד פוגעים לא רק בשכבות המוחלשות אלא ביעילותה וביכולת התחרותיות של הכלכלה הישראלית כולה. חניקת הכלכלה הישראלית בידי גורמים אלו בא לידי בטוי באי-מיצוי פוטינציאל התעסוקה והפריון המתאים למדינה עם הון אנושי מצוין".

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
"יש ליצור בישראל שוק פתוח ותחרותי. שוק כזה לא יקום ולא יהיה עד שהמבנה המונופולסטי והקרטליסטי יפורק" (צילום: עומר מירון)

כותבי המכתב מציעים לחברי הוועדה לטפל בכל אחד מענפי הצריכה בישראל. "תחילה, יש לסיים את מה שחוללה מהפכת הקוטג' בשוק החלב לצרכן הישראלי. משם להמשיך לסוגי מזון אחרים. לכשיפתח שוק המזון כולו לתחרות הוגנת וירדו המחירים - ניתן יהיה לעבור לתחומים אחרים ומגוונים: משוק הסידקית, לביגוד, הנעלה ואף לשוק הרכב".

נוסח פנייתם של יוזמי מחאת הקוטג' לוועדת טרכטנברג:

"בשיאה של המחאה הציבורית, כחצי מבתי האב בישראל נמנעו מקניית קוטג', באמצעות צרכנות נבונה הרשתות ונכנעו והמחיר המופקע ירד. אפקט הקוטג' אף הורגש בשווקים אחרים כגון מחירי החיתולים - כאשר נפתחת תחרות אמיתית המחיר יורד.

ההכרה כי בידי הצרכנים - כאשר הם פועלים יחד - הכח והיכולת להשפיע ולהשיג את הורדת המחירים יצרה את התשתית למחאת האהלים בנושא הדיור, מחאת העגלות בנושא עלויות הגיל הרך ועוד. אבל הקוטג' ואפילו הדיור, עם כל חשיבותם, הם רק חלק מבעיה הרבה יותר רחבה וגדולה הכלכלה הישראלית בעשור האחרון.

מחירי רוב המוצרים בישראל, ובראשם מוצרי המזון, מופקעים בעשרות (ולעיתים במאות) אחוזים. אנו דורשים שמצב זה יפסק, על רמת המחירים בישראל להשתוות לזו שבמדינות המתוקנות.

אנו מציעים פתרון שאינו מתבסס רק על שינוי העוגה התקציבית. השיטה שאנו מציעים לחברי הוועדה היא לטפל ענף-ענף - בכל אחד מענפי הצריכה בישראל. קרטל קרטל, זנגה זנגה (זהו אינו ביטוי היתולי: על הוועדה לוודא כי תחרותיות אמיתית קיימת בכל שכונה בישראל - לא ייתכן שבאזורים מסוימים תהיינה מספר חנויות השייכות לאותה רשת ואשר מביאות לכך שמתחרים אחרים נדחקים החוצה).

התכנסותה הראשונה של הוועדה ביום שלישי (צילום: עומר מירון)

תחילה, יש לסיים את מה שחוללה מהפכת הקוטג' בשוק החלב לצרכן הישראלי. משם להמשיך לסוגי מזון אחרים. לכשיפתח שוק המזון כולו לתחרות הוגנת ויירדו המחירים - ניתן יהיה לעבור לתחומים אחרים ומגוונים: משוק הסידקית, לביגוד, הנעלה ואף לשוק הרכב. צדק מנכ"ל אחת מחברות החלב אשר הגיב למחאת הקוטג' ביומה הראשון במילים: 'הכל יקר פה, גם המכוניות'. זוהי תמציתה של הבעיה שעל הוועדה לפתור. הקוטג' הוא רק סמל לבעיית יוקר המחייה כולו. אין זו בעיה של תקציב הממשלה או חלוקתו מחדש - זוהי בעיה הגדולה פי כמה מונים מכל שינוי שניתן לבצע בתקציב.

אין צורך להמתין לתכנית חומש. ברגע שיבוצע שינוי מבני משמעותי בשוק אחד - למשל שוק רשתות השיווק למזון ישמש הדבר עמוד האש שלאורו תתנהל מעתה הכלכלה הישראלית כולה. הכח הוא בידיים שלנו, של הצרכנים הדורשים שינוי מיידי - בתחום החשוב מכל: מחירי מזון הוגנים.

מדוע כדאי להתמקד ברפורמה בשוק מחירי המזון – וממנו לכל ענף הקמעונאות: סל הצריכה לבית הוא כ-25% מסל ההוצאות. על פי מחקר של ועדת הכלכלה של הכנסת, שהחל בעקבות חרם הקוטג', שוק הקניות השוטפות לבית הוא ענק - כ-56 מיליארד שקל בשנה. המחקר מראה כי רמת המחירים בישראל גבוהה אבסולוטית ויחסית ממרבית מדינות ה-OECD וקצב ההתייקרות בשנים האחרונות עלה בקצב הגבוה פי שניים מאירופה.

"התחום החשוב מכל: מחירי מזון הוגנים" (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock)

חזרה למחירי 2006

ברור לחלוטין שהסל לצרכן יכול לקטון בכ-25% על ידי פירוק קרטלים, יבוא מקביל, אכיפת תחרות, חובת דיווח רווחים. זהו חסכון שנתי של כ-15 מיליארד שקל. בנוסף, אם תאמץ ישראל מודל מע"מ כמו למשל בבריטניה (שם אין בכלל מע"מ על מוצרי מזון, מים, אנרגיה ביתית, תרופות, ספרי לימוד) אפשר יהיה לחסוך לציבור 7 מיליארד שקל נוספים - סך הכל 22 מיליארד שקל אשר יופנו לחיסכון או לצריכה שאינה מזון - כך שסכום המס המתקבל לא ייפגע. ניתן להשתשמש במדיניות מס פרוגרסיבית ולהעלות את המס על רכבי פאר, דירות פאר ומוצרי יוקרה, ולהפחית את המס הקיים כיום על מוצרים בסיסים.

הצעותינו הקונקרטיות לפתרון:

המטרה לשנה הקרובה: הוזלת כלל מוצרי המזון בישראל ב-35%-40% כדי להשוות את רמת המחירים לנהוג בארצות מערב אירופה.

יעדי ביניים: הוזלה של 20% בתוך חודשיים מתחילת הטיפול בכל ענף מזון, הוזלה של 35% בתוך שישה חודשים.

היעד לטווח הארוך: הוזלת סל המוצרים ב-50% - או חזרה למחירי 2006 (הגבוה שביניהם) - השארת רמת מחירים זו למשך חמש שנים לפחות. בדיקות שערכנו לגבי הרווחיות המוגזמת בענף המזון וכן השוואת מחירים פשוטה לארצות מערב אירופה מראה שיעדים אלו הינם בני השגה.

האמצעים: התערבות ממשלתית וחקיקה

1. התערבות ממשלתית: זיהוי כל המונופולים, קביעת אחוז שליטה מקסימלי בכל ענף ופיצול כל חברה השולטת באחוז גבוהה מכך. כל עוד הפיצול אינו מתבצע - יש להטיל מיסוי כבד על רווחי החברה המונופולסטית ולא להכיר בהוצאות שכר ואחרות. אין למונופול העושק צרכנים זכות קיום בכלכלה הישראלית.

2. חקיקה המחייבת הורדת מחירים (ועדת חריגים לטיפול פרטני), הסרת חסמים על יבוא מקביל, הורדת מכסים שאינם מגנים על תעשייה אמיתית, הטלת מכסי מגן רק למוצרים שיסופקו במחירים המקובלים בעולם, רפורמה בשוק החלב, הסדרת מחירים וצמצום משמעותי של פערי תיווך בשוק הפירות והירקות. התוצאה תהיה השוואת מחירי המזון בישראל למחירם במדינות ה-OECD ואף מתחת לכך. ישראל היתה היסטורית מקום שבו המחייה הבסיסית היתה זולה יחסית לשאר העולם ויש לחזור לכך. כאמור: האלטרנטיבה של העלאות שכר ופריצת מסגרת תקציב המדינה אינה ברת קיימא לטווח הארוך.

ביטול סבסוד צולב ומע"מ

3. ביטול הסבסוד הצולב: בענפי משק רבים ישנם גופים המקבלים הנחה ולעומתם צרכנים אחרים נאלצים לשלם מחיר גבוה יותר. זהו למעשה סבסוד צולב שבו הצרכן הפשוט מסבסד לעיתים את חברות הענק או גופים ממשלתיים. תופעה זו קיימת למשל בחברות הסלולר, שם צרכנים גדולים מקבלים מחיר לדקה או לחבילה הזול לעיתים פי שישה מצרכן יחיד - וזאת ללא הצדקה, כי כל מכשיר סלולר זוכה למעשה לקבל את אותו שרות בין אם הוא שייך לצרכן הבודד או לחברה גדולה/משרד ממשלתי. בצורה דומה מקבלת היום הממשלה הנחה על מחיר הדלק וחברות הדלק אף איימו כי אם תפחית הממשלה את "מרווחי" (כינוי מכובס לרווחים המוגזמים שהם עושים על חשבון הנהג הפרטי משלם על הדלק מכיסו) יעלו החברות את התעריף המוזל שהן נותנות לממשלה. בצורה זו, ברור שרווחים אותן מפיקות החברות המונופולסטיות על גבו של הצרכן ממנות למעשה את הוצאותיהן ואת ההנחות לחברות. אנו קוראים לקבוע בחוק כי את המחיר הטוב ביותר חייבות החברות להעניק לצרכן הפרטי ומציעים לקרוא לחוק זה "חוק האזרח הקטן". רק במקרים בהם יש יתרון כלכלי ברור לקנייה מרוכזת (למשל הובלת מזון מרוכזת לבסיס צה"ל) יאפשר משרד התמ"ת לתת הנחה לקנינים מרוכזים.

4. מיסוי: ביטול מוחלט (או הורדה משמעותית) של מע"מ ושאר המסים העקיפים המוטלים על צריכה בסיסית. החלפתם במיסוי הון. חיקוק חוק עידוד השקעות הון חברתי (בריאות ציבורית, הפניית משאבים לפריפריה ועוד) וכן חוק עדוד הון אנושי (חינוך, עלייה ומניעת בריחת מוחות) - כל זאת על על פני המצב כיום: העדפת הון פיננסי ואפליה לרעה של ההון האנושי וההון החברתי.

חישוב מחודש של מדד המחירים לצרכן

5. הגבלים עסקיים: הגברת רגולציה, פירוק קרטלים, מניעת אחיזה בשווקים ורטיקלים, איסור על יצרנים להיות יבואנים, מגבלות על פתיחת סניפים חדשים לרשתות גדולות, פיקוח על פיזור אופטימלי של סניפים, הגדלת פריסה בפריפריה. בחירת נתיב אחזקות בודד לטייקון: ריאליות, פיננסיות או תקשורתיות - אך לא צירוף שלהן. הגבלת אחזקותיו של אדם לאחוז נמוך מסך ההון במדינה.

6. פיקוח ורגולציה: סימון מוצרים בפיקוח (הגדלה משמעותית של כמות המוצרים בפיקוח בצורה שתפנה לכלל האוכלוסיה ולא רק לשכבות מוחלשות), סידורם במדפים נפרדים, הקצאת מדפים לספקים קטנים, רשות מזון אחת אפקטיבית.

7. חישוב מחדש של מדד המחירים לצרכן על פני העשור האחרון. חישוב מדויק זה יעזור לנו להבין היכן אנו נמצאים ומכך נדע, כמדינה, לקבוע את הכוון אליו אנו צריכים להגיע. רבים מתושבי ישראל חשים בהתייקרות, שומעים על צמיחה, אולם הנתונים אשר מספקת הלמ"ס (ואשר מולם נממדת הצמיחה בתמ"ג/תל"ג) אינם תואמים את מה שמובן מאליו ל-90% מהמשפחות בישראל: המחירים ב-5 השנים האחרונות עלו מעל לכל דיווח רשמי. בנוסף, כדי שאזרחי ישראל ידעו את המצב האמיתי יש לפרסם מעתה את השכר החציוני ולא את השכר הממוצע. לא מדובר רק בפרסומי הלמ"ס, אלא בכל התייחסות רשמית לנושאי שכר.

הורדת עלויות הייצור ושחרור ממסים עקיפים

8. הורדת עלויות תשומות יצור, כגון: חשמל, מים, דלק, תעריפי בנקאות ועוד עלויות נסתרות בכל רחבי המשק הישראלי.

רבות מהצעותינו ישימות מעבר לתחום המזון גם לתחומים צרכניים אחרים שבהם הצרכן משלם יותר מדי בגלל כשלי השוק. נציין לדוגמה כי מחירי מוצרים רבים בישראל, מסכיני גילוח עבור לנעלי ספורט וכלה במכוניות, מכילים בתוכם לעיתים מרכיב מכס גבוהה, אך לעיתים גם כאשר המכס על חלק ממוצרים אלו הוא 0 קיימת בכולם תופעה ברורה של עושק הציבור בידי היבואנים, המשווקים והקמעונים.

המדינה, כמי שגובה מע"מ על המחיר הסופי לצרכן - נהנית בעקיפין ממצב אבסורדי זה ולכן הצעתנו היא לעבור למשטר מיסוי אשר מוטל רק על מוצרים שהמדינה רוצה לצמצם את השימוש בהם (למשל טבק, אלכוהול) או למסות פעילות כלכלית אחרת אשר מרכיב "הפגנת העושר" שבה מנקר עיניים (מכוניות פאר, אחוזות, דירות שעומדות ריקות ללא שימוש). בשאר התחומים על המדינה להעביר את גביית הכנסותיה לתחומים שייצרו שוויון וחלוקה בנטל - ולא להתמקד במסים עקיפים רק משום שהם קלים לגבייה.

להערכתנו, המדינה באמצעות המיסים העקיפים יצרה אצל הקמעונים את התחושה שניתן לגבות כל מחיר והציבור יאלץ לשלם. שחרור הציבור מעול המיסים העקיפים הינו נדבך חשוב (אך לא יחיד) שיאפשר לתחרות חופשית להתממש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully