רן ארז:"האוצר אשם בעיכוב עוז לתמורה"

רפורמת עוז לתמורה שתיושם בבתי הספר בשנת הלימודים הקרובה מעוררת תקווה רבה אך גם ביקורת לא מועטה. יו"ר ארגון המורים רן ארז מתעקש כי לא התפשר וכי האוצר עיכב את יישום הרפורמה

ליאור דטל

השבוע שלפני תחילת שנת הלימודים הוא שבוע מתוח במיוחד להורים. לא רק שהם מתמודדים עם החששות של ילדיהם החוזרים ללימודים וההכנות האחרונות ברגעים האחרונים של החופש הגדול, אלא שתמיד מרחף מעל ראשם חשש או איום משביתה עם תחילת שנת הלימודים. לפעמים הוא גם מתממש.

מי שפתח את הרדיו בשבוע האחרון היה יכול להירגע. בפרסומות בוקע לפתע קולו של רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, שבין היתר השבית את הלימודים ליותר מחודשיים רק לפני כמה שנים. "השנה שנת הלימודים תיפתח כסדרה", הוא אומר, ומבטיח להורים שרפורמת עוז לתמורה, שנחתמה לאחרונה עם הארגון, תיטיב עם התלמידים.

כששומעים בפרסומת את קולו של ארז, במבטא הרומני המזוהה עמו, אפשר לשכוח שרק בשנה שעברה ארז איים להשבית את פתיחתה של שנת הלימודים, ובמהלך השנה שקדמה לה שיבש את הלימודים ביישובים שונים במחאה על כך שהמדינה, לטענתו, לא קידמה את המו"מ עם הארגון.

כיום, לאחר חתימת ההסכם הסופי, שבוע ימים בלבד לפני תחילת הלימודים ואחרי מו"מ רגיש וממושך, הוא רגוע הרבה יותר. "הגענו להרבה יותר מסתם עוד הסכם שכר", הוא אומר. "המורים אמנם מקבלים הרבה יותר כסף, אבל גם התלמידים מקבלים הרבה יותר. אני מתחיל להרגיש שסוף סוף משהו טוב קורה במערכת. חשוב לי לשדר לעם ישראל שהילדים שלהם יקבלו הרבה יותר. שהמערכת חשובה לנו ושהיא תפעל אחרת". ארז ישתתף מחר בפאנל בנושא הרפורמה בכנס העיר לחינוך שייערך בחיפה.

רפורמת עוז לתמורה תצא לדרך בשנת הלימודים הקרובה ב-50 בתי ספר תיכוניים, ותיושם בכל התיכונים עד 2014. עלות הרפורמה מוערכת ב-3 מיליארד שקל, אך תקציבים נוספים יופנו לשיפור תשתיות עבור המורים. מורים חדשים שיצטרפו למערכת יועסקו כבר בשנת הלימודים הקרובה לפי הרפורמה.

לפי הרפורמה, שכר המורים יעלה בכ-51.3% בממוצע, בתמורה לתוספת של כ-16 שעות עבודה שבועיות. למעשה, המורים יתחילו לעבוד לראשונה יום עבודה מלא של 8:00-16:00, ובימי שישי עד 13:00. הם ילמדו כ-24 שעות בשבוע מול כיתות הלימוד, בדומה למצב כיום, ילמדו שש שעות בשבוע בקבוצות קטנות וביתר הזמן יעבדו בתוך בית הספר. התוכנית כוללת גם תוספות שכר במסלולי קידום ומתן בונוסים למורים מצטיינים.

זו לא הפעם הראשונה שהרפורמה תיושם במערכת החינוך. היא כבר נוסתה ב-2000 כפיילוט בבתי ספר נבחרים, והיתה אמורה להתרחב בעשור האחרון, אך הופסקה ב-2003 בגלל קיצוצי תקציב.

ארז מאשים בהידרדרות המערכת בזמן שחלף מאז רק גורם אחד - המדינה. ובמלים אחרות, את משרד האוצר, משרד החינוך וכל השרים שנגעו בדבר. "אני מצטער שמדינת ישראל הפסידה עשור. עשר שנים בוזבזו, אבל אני שמח כעת בשביל הילדים", הוא אומר.

"אך ורק המדינה אשמה", הוא טוען. "בהתחלה הם דיברו על המצוקה הכלכלית של 2003, אחר כך על המשבר הכלכלי ב-2008. כל פעם טענו שהבעיה היא תקציבית ושהרפורמה שלנו עולה הרבה כסף - עד ששר החינוך הנוכחי אמר שתקציב מערכת החינוך הוא לא הוצאה אלא השקעה, והצלחנו להגיע להסכם ולהביא להשקעה של 3 מיליארד שקל בשנה למערכת".

למרות זאת, לארז היו כמה הזדמנויות לחולל רפורמה בתיכונים, אך הוא התנגד לכל ניסיון למו"מ על רפורמה אחרת ותקף באגרסיביות הצעות לשינוי תנאי המורים, שלדבריו פגעו בתנאי העבודה שלהם. ארגוני המורים התנגדו בתוקף לרפורמה שהוצעה בדו"ח דברת, והביאו לטרפודה ב-2005. ארז ויו"ר הסתדרות המורים יוסי וסרמן, נלחמו בדו"ח וארז אף השווה אותו להסכם ריבנטרופ-מולוטוב.

ב-2007, כשמשרד החינוך היה על סף חתימה על רפורמת אופק חדש עם הסתדרות המורים, ארז השבית את בתי הספר התיכוניים ליותר מחודשיים, תוך שהוא מבקר באופן את הרפורמה ואת האחראים לה, וסרמן ושרת החינוך יולי תמיר, עד שהוחלט לחתום על הרפורמה רק עם ההסתדרות.

ייתכן שאם הארגון היה נכלל באופק חדש, לא רק שיישומה היה כיום בעיצומה - אלא שגם המורים היו נהנים בשנים האחרונות מתוספת שכר משמעותית. אך ארז התעקש שוב ושוב על כך שלא ייפגע "ערך השעה" של המורים - כלומר שיעבדו יותר שעות, ושכרם לשעה יהיה נמוך יותר. כיום הוא ממשיך להגן על הדרך שבה בחר לפעול באותה תקופה.

"במקום להרחיב את עוז לתמורה ב-2003, המדינה הפסיקה אותה בטענה שאין לה כסף. אבל במקביל לימור לבנת פנתה לשלמה דברת כדי שיכין רפורמה אחרת. ישבתי אתו שעות והבאתי לו את כל החומרים שנוגעים לעוז לתמורה, אבל לא יכולנו לתת יד לרפורמה שהציע, כי היא היתה אמורה להיות מתוקצבת באמצעות פיטורי עשרות אלפי מורים. לאופק חדש התנגדנו כי המירו בה את תנאי העבודה של המורים לכסף, כך שהמורים מממנים חלק גדול מתוספת השכר שלהם", הוא מסביר. "ראינו בזה פסאודו-רפורמה. נלחמנו ושבתנו עד שבינואר 2008 הוסכם שהמדינה תנהל אתנו מו"מ. אך על אף שהיא הסכימה לכך, היא לא ניהלה אתנו מו"מ רציני עד למינויו של סער לתפקיד".

מה לגבי חלקך בעשור המבוזבז? היית יכול להתגמש מתוך אחריות למערכת ולתלמידים.

"התעקשתי להגן על זכויות המורים. הייתי יכול להסכים ולעשות הרבה מאוד דברים עד גבול מסוים. בסוף קיבלנו רפורמה שחלמנו עליה המון זמן: לקחת מורים שיותר מ-60 שנה עובדים לפי מתכונת מסוימת - ולעשות שינוי אדיר בדפוסי העבודה, החשיבה והמדידה. זה צעד דרסטי. אנשים בדרך כלל מפחדים משינוי, והנה הצלחנו לשכנע את המורים לעשות שינוי של כמעט 180 מעלות בהרגלי העבודה והחשיבה שלהם".

טוב לדעת (מקודם)

העולם שייך לנשים: הכירו את הנשים שמובילות את שמרת הזורע

לכתבה המלאה

"אי אפשר לצאת כשכל תאוותך בידך"

למרות המחמאות שלהן זכתה הרפורמה ושביעות הרצון ממנה, בארגון המורים ובמשרדי החינוך והאוצר לא כולם מרוצים. בעת החתימה על ההסכם הפגינו כמה עשרות מורים מחוץ למשרד ראש הממשלה בגלל מנגנון הבונוסים השנוי במחלוקת ברפורמה. המורים שמתנגדים לרפורמה טוענים שבסופו של דבר ארז התפשר על כמה סעיפים ברפורמה המקורית, שמנגנון הבונוסים לא היה כלול בה, והם טוענים שהרפורמה תפגע אפילו ב"ערך השעה" המקודש.

"מי שאומר שהתפשרתי - אינו יודע על מה הוא מדבר", משיב ארז. "עיקרי הרפורמה לא השתנו, אבל כשמנהלים מו"מ אי אפשר לצאת כשכל תאוותך בידך. צריך להיות חכמים - אחרת אתה עלול להפסיד. שמרנו על ערך השעה. עד היום המורים עבדו את השעות האלה אבל בסודי סודות, בבית, בזמנם הפנוי, על חשבונם ועל חשבון הילדים שלהם. אף אחד לא כימת או תיגמל את העבודה הזאת, והם לא קיבלו שקל על עבודה מחוץ לכיתה. גם בציבור לא הכירו בזה. תמיד אמרו ‘למה המורים רוצים עוד כסף? הם כבר ככה הולכים בצהריים הביתה'. עכשיו הם יקבלו שכר על כך. אנשים שטוענים שפגענו בערך השעה אינם יודעים לעשות חשבון".

עם זאת, רוב הביקורת של המתנגדים לרפורמה בקרב המורים, שאף הפגינו נגד ההסכם במועד החתימה עליו, מכוונת למנגנון ההערכה שייושם במסגרתה ולחלוקת הבונוסים למורים מצטיינים, ולמורים בבתי ספר שייבחרו למצטיינים. לפי הרפורמה, 15% מהמורים ייבחרו למצטיינים מדי שנה ויקבלו מענק חד-פעמי של 5,500 שקל, ומורים ב-40% מבתי הספר יקבלו מענק הצטיינות בית ספרית של עד 8,000 שקל. המתנגדים לסעיף הבונוסים טוענים כי מנגנון ההערכה יפגע במורים ובתלמידים, והבונוסים ייצרו מעמדות ויפלגו בין המורים.

"אני מודע לכך שזה נושא רגיש", מודה ארז. "חלוקת הבונוסים תהיה על בסיס מודל שיפותח בשיתוף והסכמת הארגון. אם נראה שהוא לא נכון למורים הוא לא יתקיים, וכל הכסף שמיועד לבונוסים יחולק באופן שווה בין המורים. אם המודל יהיה מבוסס על ציוני התלמידים, אני אתנגד. אם הוא יהיה מבוסס על מי שמלקק יותר למנהלים, אני אתנגד. אבל אם הבונוסים יינתנו על בסיס עידוד להתנדבות בקהילה, יצירת אווירה טובה בכיתה או הפחתת האלימות - אני אתמוך בו.

"מי שאומר שהבונוסים יתפלגו בין המורים לא מכיר את המערכת", מוסיף ארז. "כיום יש שכר דיפרנציאלי לא הגיוני על בסיס גמולים וותק. אני אומר כן לקידום וכן לשכר דיפרנציאלי, אבל על בסיס מדדים שקופים ודין וחשבון של המנהל. המורים טוענים שזה נוסה ונכשל בניו יורק - אבל שם ביצעו את זה בצורה שגויה והתמקדו בציונים. אנחנו נעשה את זה אחרת".

ארז מוסיף כי "אין שום סיבה להמשיך בשיטה הקיימת שלפיה כל מה שמורה צריך לעשות כדי להתקדם זה להזדקן בשנה ולקבל תוספת של 100 שקל למשכורת", הוא אומר. "אין שום סיבה שמורים במערכת יתוגמלו לפי ותק. בגלל זה אני רוצה שמורים יתוגמלו לפי תשומות ותפוקות ושתהיה להם האפשרות להתקדם במסלולי קריירה. זה ישפר את המוטיווציה ויפחית את השחיקה שלהם. כיום בבתי הספר יש מורים שמחכים להזדקן בשביל גרושים. גם מורה שרוצה להשקיע נכנס במהלך השנים לבינוניות".

איך המורים מקבלים את השינוי הקיצוני בשעות העבודה שלהם?

"אם אני אגיד שכולם מתלהבים, אני אשקר. יש כאלה שלא רוצים. אז אנחנו מסבירים להם את היתרונות, שהשכר יגדל - וכך גם הפנסיה. למרות זאת, יש תמיכה אדירה של מוסדות החינוך ברפורמה וביקוש גבוה. אני יודע שיש מורים שחוששים מהתנאים החדשים, במיוחד מורים ותיקים. לכן הרפורמה תיושם רק אם 75% מהמורים יסכימו לה, ואלה שלא יסכימו לא יצטרפו".

למרות זאת, אחרי שלוש שנים הם יהיו חייבים להצטרף.

"גם אז הם יוכלו לפנות לוועדת חריגים שבה יהיו נציגים לארגון. אי אפשר למנוע את יישומה של הרפורמה לנצח. זה ייצור אנרכיה במערכת החינוך".

ישראבלוף במערכת החינוך

ארז מאמין שעוז לתמורה תחולל שינוי לטובה במערכת, אך לדבריו יש עוד נושאים שצריך לטפל בהם - ובראשם החשיבה לטווח ארוך של המערכת והמיקוד המוגזם בבחינות.

"יש במערכת החינוך תופעה של ‘אינסטנט חינוך'", אומר ארז. "שרי החינוך רוצים להראות הישגים, כמו ששרי התחבורה יכולים לגזור את הסרט כשהם פותחים מחלף, אבל בחינוך רואים תוצאות רק אחרי עשר שנים ואין להם סבלנות. אז הם רוצים להראות שיפור של 1% מדי שנה בתוצאות הזכאות לבגרות. איך מגיעים לזה? באמצעות בלופים. נותנים לתלמידים להיבחן עוד פעם ועוד פעם עד שהם עובדים את הבחינה. במקום לחנך אותם עושים להם מרתונים של מתמטיקה לפני הבגרויות. אין פה הליך לימודי נכון. מצד שני, כדי לחסוך כסף המדינה כל הזמן מקצצת בשעות לימוד, ואז אומרים למורה שהאחריות להצלחה של הילדים היא שלו. מצפים שמורים יעבדו בהתנדבות.

"המערכת נהפכה למוכוונת ציונים. מעדיפים שיפור של 1% בזכאות על פני חינוך איכותי. בית הספר נהפך לבית חרושת לציונים. תלמיד יכול להיבחן תשע-עשר פעמים בשנה, ולתלמידים אין סיבה להשקיע כי יש להם עוד ועוד הזדמנויות. גם המורים והמנהלים עושים כל שניתן כדי שהילד יצליח, לעתים עד כדי פגיעה בטוהר הבחינות".

ארז לא אומר כיצד חלק מהמורים והמנהלים פוגעים בטוהר הבחינות, אך מסביר: "אם בתי ספר ומורים נמדדים רק לפי שיעור הזכאות לבגרות, והמורים הם אותם מורים והילדים הם אותם ילדים, איך אפשר להסביר את הפלא שאנחנו כל הזמן משתפרים בזכאות לבגרות על אף הקיצוץ בשעות הלימוד? בתקופה של לבנת נעשה מחקר בצה"ל שהצביע על כך שמצד אחד יש כל הזמן ירידה ברמה של המועמדים לגיוס בלשון ובידע כלכלי, ומצד שני משרד החינוך התפאר בשיפור הישגים. יש לא מעט ישראבלוף במערכת, שמשרת את הפוליטיקאים". לכן, לדבריו, "בעוז לתמורה נקדיש שעות פרטניות לתלמידים מתקשים ולא תהיה הערכה על בסיס ציונים והישגים".

מה הסכנה בכך?

"נהפכנו לעם שסוגד לבחינות הבגרות כאילו זה עגל הזהב וזה לא חינוך. מערכת החינוך מחטיאה את המטרה - לחנך את הדור הבא ולתת לו כלים. אנחנו מלמדים את התלמידים, במקרה הטוב, איך לעבור בחינות ולא כיצד ללמוד, ולא נותנים אפשרות להעמיק בחומר כי אנחנו רוצים שישננו את החומר לבגרות שוב ושוב. זה יצר מצב שבמבחנים הבינלאומיים לא רק שתלמידי ישראל נמצאים כמעט בתחתית הדירוג - אלא שגם אם לוקחים את התלמידים המצטיינים בישראל מול התלמידים המצטיינים באירופה, גם הם מפסידים להם.

"שיטת העבודה לא נכונה. אצלנו הלימוד הוא שינון. לעומת זאת, באירופה הלימוד הוא יישומי הרבה יותר. בישראל נותנים לתלמידים נוסחה לחישוב שטח הפירמידה, ובבתי הספר באירופה מלמדים אותם לחשב את מספר הרעפים שדרושים לגג של בניין".

האם הפתרון הוא צמצום מספר בחינות הבגרות?

"קודם כל הגיע הזמן להפסיק עם מועדי חורף וקיץ ולא צריך להתחיל עם בחינות בגרות בכיתה י'. מתחילים את בחינות הבגרות במאי כדי לאפשר לתלמידים עוד מועדים לפני הגיוס.

"זה אומר שבאפריל הם יוצאים לחופשת פסח ובמאי מפסיקים ללמוד ומתכוננים לבגרויות. זה אומר שהילדים לומדים מסוף ספטמבר עד מארס. מדובר גם בבזבוז כספי ציבור. צריך לקבוע את תמהיל הבחינות הנכון - במה נבחנים ובמה אפשר לעשות בחינות פנימיות. כרגע המערכת באנרכיה מרוב בחינות".

לדבריו, לחלק מהבעיה שורשים היסטוריים: "כדי לחסוך למדינה כספים, במקום לתת למורים שכר, המדינה הציעה לנו כל הזמן טובות והנחות. הם הכירו בהפחתת שעות לימוד במקום בתוספת שכר. מאיפה הם מביאים את השעות? גונבים אותן מהילדים. במקום שמורה ילמד שש שעות הוא מלמד ארבע שעות, ואחרי זה המדינה אומרת למורים שהם אחראים להצלחה. לכן מורה בעל מצפון ימשיך ללמד בהתנדבות בחופשות ובחגים ואחרי שעות הלימודים".

הגמולים שהמורים מקבלים מאפשרים להם לעבוד פחות שעות שבועיות בתנאים מסוימים. מחנך כיתה, מכין לבגרות, מורה אם או מורה מעל גיל 50 - כל אלה עובדים פחות שעות בשבוע. לכן, ממוצע שעות העבודה של המורים הוא 24 שעות בשבוע, אך בפועל הם עובדים 18-19 שעות. ארז טוען שבעקבות הרפורמה המורים שמקבלים גמולים ילמדו פחות, אך יישארו ביתר הזמן בבית הספר עם התלמידים.

אבל גם הארגון לקח חלק בחגיגת הגמולים. שמרת עליהם וסירבת להמירם במנגנון קידום אחר.

"נתנו לנו תנאי עבודה בשביל לסתום לנו את הפה. זה ניתן עוד בשנות ה-80, לפני תקופתי. ברפורמה נקבל תוספת שכר ונעבוד אחרת. הגמולים יישארו אבל הם יינתנו בתוך בית הספר. המורים לא יעבדו פחות, הם יישארו בבית הספר במשך כל היום, ייתנו את הגמולים לתלמידים שזקוקים להם ויהיו נגישים יותר לתלמידים. עד היום היה זמן מורה מול הכיתה, ממחר יהיה זמן מורה מול התלמיד".

האם לאיכות המורים אין קשר להישגים הנמוכים של התלמידים?

"זו אמת. איכות המורים חשובה מאוד. כדי למשוך את האנשים הכי טובים למערכת צריך לתת להם שכר גבוה יותר. בוגר אוניברסיטה לא ירצה לעבוד במקצוע שבו השכר ההתחלתי הוא 4,000 שקל. מחצית מהמורים החדשים עוזבים בתוך ארבע שנים כי התנאים קשים. מורה שרוצה להישאר במקצוע מחפש עוד בית ספר ועוד עבודה ובסופו של דבר נהפך להיות ‘מורה טוסטוס' שרץ מעבודה לעבודה. יש מורים ומורות שמתפרנסים כשומרים בלילה ומחלקי עיתונים בבוקר".

אתה מכיר הרבה מורים שמתפרנסים כמחלקי עיתונים?

"בוודאי. יש גם מורות ששוטפות מדרגות אחר הצהריים בעיר אחרת. יש מורים שהם גם סוכני ביטוח או מורים לנהיגה".

אתה מסכים שיש בעיה באיכות המורים?

"אני לא חושב שמדובר בבעיה גורפת. כמו שיש בעיה של איכות רופאים, יש גם בעיה של איכות מורים. יש רופא שמטפל בחולה אבל החולה מת. בכל יער יש גם ענפים יבשים. אי אפשר לומר שכולם מלאכים".

למרות זאת אתה נלחם גם על "הענפים היבשים".

"ברגע שהמורה יתחיל להתקדם בעקבות הרפורמה על סמך תשומות ותפוקות ובמסלולי קריירה, בנוסף למענקי הצטיינות, אלה שלא יהיו מסוגלים להתקדם ייאלצו לפרוש. לא כולם יתקדמו, רק אלה שמשקיעים בעבודה. יש מורים ומורות שבאו לעבודה רק בגלל התנאים ולא בגלל הכסף. ברגע שתנאי העבודה ישתנו אולי הם יפרשו. אדם שבא לעבודה רק בגלל התנאים לא יוכל בסופו של דבר להחזיק מעמד במסגרת החדשה של עוז לתמורה".

שקלת לצרף את הארגון למחאה החברתית?

"אני תומך במחאה, משתתפים בה גם מורים. קשה מאוד לא להבין את המחאה הזאת. גם הבן שלי הוא מהנדס שכמעט כל המשכורת שלו הולכת לשכר דירה. הארגון לא משתתף בה כי אנחנו גוף א-פוליטי והיינו עסוקים בקידום המו"מ, כי ראינו בחינוך תרומה אדירה למוביליות החברתית ולרמת החיים. מערכת החינוך בישראל היא לא מה שהיא היתה צריכה להיות במאה ה-21. אם אנחנו רוצים לשרוד במזרח התיכון, צריך להשקיע בכל הכוח בחינוך. זה חשוב הרבה יותר מעוד טנקים ומטוסים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully