פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מצוקת מעמד הביניים: למסות את בעלי ההון

      מספרים לנו על כלכלת חלחול ושרווחת אנשי ההון תשפיע על רווחות המעמדות שמתחתיהם. אמנון פורטוגלי מדגים כיצד זה לא קורה ומה יש לעשות

      הסיפור הניאו ליברלי Trickle down economy לפיו נחזק את החזקים, התאגידים והמאיון העליון, ואז ייהנו מכך גם האחרים הוא סיפור מהאגדות שסיפר הנשיא האמריקאי רונלד רייגן. בעולם הריאלי החזקים מגדילים את רווחיהם ולא משתפים בהם אחרים. גם אם התאגידים מעסיקים יותר עובדים מדובר בשכר נמוך. הם אינם מתחלקים ברווחים עם עובדיהם ומאיימים בנטישה או נוטשים עם פירות הצמיחה בכיסם.

      בישראל הסיפור בולט אפילו יותר. בזמנו הייתה אמנה חברתית לגבי האופן בו יתחלקו פירות הצמיחה. היו הסכמי שכר, עסקות חבילה, תוספות וותק, עדכונים של תוספת יוקר. היו מנגנונים ששמרו במידה מסוימת על שכרם של הבינוניים והחלשים. אלא שהחל משנת 1985 נותקו המנגנונים שביצעו תיקונים מעת לעת בשכר, ופירות הצמיחה לא מגיעים לשכבות הביניים ולשכבות החלשות.

      מחאת האהלים חושפת את השקר הגדול בכלכלה הישראלית, המשק הישראלי צמח בשנים האחרונות אבל המעמד הבינוני והעשירונים הראשונים לא נהנו ממנו, להיפך, המעמד הבינוני קורס ומדינת הרווחה נהרסה. לאן נעלם כל העושר שנוצר? התשובה נמצאת בנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומנהל הכנסות המדינה. מאז 1985 ובעיקר בשנים האחרונות, התרחש בארץ מה שנקרא בלשון נקייה העברת העושר הגדולה למאיון העליון, בלשון אחרת זה היה שוד מאורגן, בחסות השלטון והחוק, של העושר הלאומי בכלל ושל המעמד הבינוני בפרט על ידי המאיון העליון. במאיון העליון אני מתכוון בעיקר לאלו שהכנסותיהם מעל 100,000 שקל לחודש, והסכומים מדהימים.

      מספר דוגמאות

      * הכנסתם המצרפית של כ- 4,200 איש המהווים את המאיון העליון בקרב העצמאיים הסתכמה בשנת 2010 בכ- 26 מיליארד שקל. להשוואה, תקציב משרד הבריאות בשנת 2010 הסתכם בכ- 21.5 מיליארד שקל.

      * ההכנסה החודשית הממוצעת (מתוקננת) שלהם הסתכמה בשנת 2010 בכ- 510,000 שקל לחודש, 6.1 מיליון שקל לשנה. על הכנסה זו הם שלמו בסה"כ 25.9% מיסוי ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). להשוואה, המאיון העליון בקרב השכירים שלם מיסים ישירים בשיעור של 40% מהכנסתם.

      * הגידול בהכנסות המאיון העליון בקרב העצמאיים בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ- 61% , מ-16 מיליארד שקל ל-26 מיליארד שקל. גידול של 10 מיליארד שקל, כ-2.4 מיליון שקל לאדם. מרכיב ההכנסות מיגיעה אישית בקבוצה זו נאמד בכ-30% בלבד, והיתרה מהכנסות הון ורכוש. על מרכיב ההכנסות משכר הם שלמו מס שולי של 45% אך על רוב ההכנסות שלהם הם שלמו מס מופחת הנאמד בכ-20% - 25%.

      * הכנסתם המצרפית של כ- 32,000 איש המהווים את המאיון העליון באוכלוסיה, השכירים והעצמאיים, הסתכמה בשנת 2010 בכ- 53 מיליארד שקל. להשוואה, תקציב משרד החינוך בשנת 2010 הסתכם בכ- 34 מיליארד שקל.
      ההכנסה החודשית הממוצעת (מתוקננת) שלהם הסתכמה בשנת 2010 בכ- 139,000 שקל לחודש, 1.7 מיליון שקל לשנה.

      * הגידול בסך ההכנסות של המאיון העליון בכלל האוכלוסייה בשלוש השנים 2007 – 2010 הגיע לכ- 41%, מ-38 מיליארד שקל ל-53 מיליארד שקל, גידול של 15 מיליארד שקל, 472,000 שקל לאדם.

      * השכר המצרפי של 750 המנהלים השכירים בחברות הציבוריות הסתכם בשנת 2010 בכ- 2.5 מיליארד שקל. האחרון ברשימה קבל שכר של 108,000 שקל חודש. (דרוג שכר המנהלים בחברות הציבוריות 2010, דה מרקר)

      אז מה לעשות?

      הצעתי היא לשנות את מדרגות המס כך שאלו שנהנו ונהנים מפירות הצמיחה ישלמו מעתה יותר, כך יתאפשר למעמד הבינוני להתקיים בכבוד. מוצע להקטין את המס על משכורות עד שכר חודשי של 40,000 שקל, ובמקביל ליצור "מס על הכנסות יתר": להעלות את מס ההכנסה על יחידים בעלי הכנסות הגבוהות מ- 60,000 ש"ח לחודש לרמה של 50% - 60%, ולאלו המשתכרים מעל 100,000 לחודש לרמה של 80% (כולל ביטוח לאומי ומס בריאות). שינויים אלו יגדילו את הכנסות המדינה ביותר מ-2 מיליארד שקל לשנה. במקביל, יש לשנות את שיעורי המס על ההון, למשל העלאת מס רווח הון מ-20% ל-25% והעלאת המס על דיווידנד של בעלי שליטה מ-25% ל-30%. שינויים אלו יגדילו את הכנסות המדינה, מהמאיון העליון של העצמאיים בלבד, בקרוב למיליארד שקל לשנה.

      לאלו החושבים ששיעור מס של 80% הוא מוגזם, אציין ששיעור מס עליון של יותר מ-90% היה נהוג בארה"ב בשנות החמישים של המאה הקודמת, בתקופתו של הנשיא הרפובליקאי אייזנהאואר. ארה"ב נהנתה אז מצמיחה גבוהה, והמעמד הבינוני התרחב ופרח. לאלו החושבים שמשכורות המנהלים הנהוגות כיום בארץ סבירות, ושאין גבול ליחס בין משכורת המנהל הבכיר והעובד הזוטר בארגון, אציין שלא נמצא כל קשר בין הכנסותיו של המנהל לבין הצלחת התאגיד אותו הוא מנהל, שמשכורת הרמטכ"ל הינה בסדר גודל של 50,000 שקל לחודש ושהפער בין משכורת הרמטכ"ל ומשכורתו של הזוטר בקבע הינו פחות מפי 10, פער הכנסות דומה נמצא בצבא האמריקאי.

      אמנון פורטוגלי- המכללה החברתית כלכלית