ביהמ"ש המחוזי דחה תביעה ייצוגית בגובה 900 מיליון שקל נגד בזק

שופט ביהמ"ש המחוזי אמנון סטרשנוב החליט לדחות את התביעה הייצוגית שהגשיה עמותת קו חם לצרכן נגד חברת בזק על סך כ-900 מיליון שקל בגין גבייה, לטענתה שלא כדין, בגין שירותי תא קולי של בזק.



שטרסנוב בחן את עילות התביעה ודחה אותן אחת לאחת. סטרשנוב אף מוצא לנכון בסוף החלטתו למתוח ביקורת מרומזת על גובה התביעה - 900 מיליון שקל והטיל על התובעים הוצאות בסך 50 אלף שקל.



עמותת קו חם לצרכן, וכן רונן ערקי ויואל פוקס, הגישו את התביעה באמצעות עו"ד ארנון גרפי בטענות שונות, בהן שבזק גובה שלא כדין סכומים בעבור הקצאת מספרים חסויים; בזק מחייבת את לקוחותיה בעת מענה של "תא הקולי" במחיר של שיחה; בזק מחייבת התקשרות ל"תא קולי" גם כאשר לא הושארה הודעה; בזק מחייבת בכפל תשלום בעת שימוש בשירות "עקוב אחרי", וכן יש להפריד בין שירות התא קולי בו מתחרה בזק במזכירות האלקטרוניות לבין שירות התא קולי פלוס בו מהווה בזק מונופול.



בזק מצדה, באמצעות עו"ד עינת פלץ וישראל קנטור ממשרד קנטור אלחנני ושות', ביקשה למחוק את התביעה על הסף בטענה כי למבקשיה אין עילה אישית כנגד בזק, שכן לגבי אף אחד מהם לא נטען כי אכן ביקשו את השירותים שבגינם הם מבקשים לתבוע.



כאמור, סטרשנוב החליט לאחד את הדיון בתביעה עצמה, ובבקשה למחיקתה על הסף בחן כל עילת תביעה לגופה.



לעניין טענת התובעים כי הפעלת שירות לפיו חייב אדם לשלם כסף על מנת שלא יפרסמו את פרטיו האישיים מנוגד לחוק הגנת הפרטיות, מקבל השופט את טענתה של בזק כי קיימת עליה חובה חוקית לפרסם מדריך טלפונים.



לגישתו, אין בפרסום פרטיו של אדם במדריך טלפוני משום פגיעה בפרטיותו, ואם רוצים התובעים לתקוף את התקנה הקובעת חובה זו, עליהם לעשות זאת שלא בדרך של תביעה ייצוגית. עוד קובע השופט כי לא מצא עילה לחייב את בזק להשיב את התשלומים שגבתה לצורך מתן חסיון למנויים ולחדול אותה מלגבותם.



לעניין חיוב מנויים בגין השארת הודעה בתא הקולי, קובע השופט כי הטענה שהמשיבה גובה שלא כדין תשלומים לשם שמיעת ההודעה מקו טלפון אחר או בעת שמנוי משאיר הודעה בתא הקולי, אינה מהווה עילת תביעה.



לגישתו, גביית תשלום בגין שיחה לתא קולי עומדת בתנאי תקנות בזק הקובעות כי הגדרת "שיחה" הינה בעת "מימוש התקשרות בין שני מנויים". המונח שיחה אינו מדבר על מימוש התקשרות בין אנשים אלא בין שני מנויים ולפיכך מענה של תא קולי עונה להגדרה זו.



בעניין חיוב בגין שיחות כאשר המתקשר בוחר שלא להשאיר הודעה בתא הקולי, קובע השופט כי לא מצא עילה שבדין לתביעה זו וכי פעולת בזק עומדת במסגרת תקנות הבזק.



סטרשנוב קובע כי שירות התא הקולי ושירותי מזכירות אלקטרוניות נפוצים ביותר במקומותינו, ולכן סביר כי מי שמתקשר יניח שבמקודם או במאוחר יענה משיבון כלשהו לפנייתו. "נשאלת השאלה", אומר סטרשנוב, "במה נבדל הדבר ממזכירה אלקטרונית ביתית שתוצאתה זהה לתוצאות ההתקשרות לתא קולי. יגעתי ולא מצאתי במה הוטעה ובמה נוצלה מצוקת הצרכן".



גם את העילה בדבר גביית תשלומים בגין שירות עקוב אחרי דוחה השופט. התובעים טענו כי בזק מחייבת בגין שירות זה חיוב כפול שלא כדין. לגישת השופט, אם בזק לא היתה עושה כן הרי היא היתה למעשה מפעילה שירות הדורש תשומות הנדסיות חינם אין כסף. עוד קובע השופט כי השירות הוא אופציונלי וניתן לכל מנוי לפי בחירתו.



בכך למעשה דוחה השופט את התביעה הייצוגית בכללותה. (א'2245/00)