פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בפעם השלישית: פישר הותיר הריבית ברמה של 3.25%

      ירידתו המפתיעה של מדד המחירים לצרכן ביולי הביאה את הנגיד להשאיר את הריבית על כנה, לאחר החלטה זהה בחודשיים הקודמים. בנק ישראל: "הריבית תעלה ל-3.3% בתוך שנה"

      בנק ישראל הותיר את הריבית במשק לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 3.25% לאחר החלטה זהה בחודשיים הקודמים. הפעם, קונצנזוס הכלכלנים שהשתתפו בסקר ספקית המידע הפיננסי בלומברג, הגיע להסכמה מלאה לגבי החלטת בנק ישראל שלא לעלות את הריבית גם החודש.

      אחד הגורמים להחלטת הנגיד הוא מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שירד במפתיע ב-0.3% לעומת ציפיות בשוק לעלייה בשיעור זהה. מתחילת השנה, עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.9% וב-12 החודשים האחרונים מסתכמת האינפלציה ב-3.4%, עדיין מעל ליעד האינפלציה הממשלתי העליון שעומד על 3% בשנה. מנגד, סעיף הדיור עדיין סובל מאינפלציה ומהווה נקודת תורפה במגמת הוזלת המחייה במשק. סעיף זה רשם עלייה של 0.4%, במקביל למדד שכר הדירה שהתייקר ביולי ב-0.7% לעומת חודש יוני.

      נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בהרצאה באוניברסיטת תל אביב אוקטובר 2009 (אורי לנץ)
      לא הפתיע את הכלכלנים. סטנלי פישר (צילום: אורי לנץ)

      חטיבת המחקר בבנק ישראל מעריכים כי עד הרבעון השלישי של 2012 תחול העלאה הדרגתית של הריבית עד ל-3.3%. בבנק חוזרים על ההודעה מהחודשים האחרונים לפיה ההחלטה להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ברמה של 3.25% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמלית", שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך ההתאוששות בפעילות המשק, תוך שמירה על היציבות הפיננסית.

      קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, הצמיחה במשק הישראלי והעולמי, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. ברמת הריבית הנוכחית, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.

      אחד הגורמים שהשפיעו על החלטת בנק ישראל היה ישיבת הבנק הפדראלי האחרונה שהתקיימה בתחילת החודש, בסיומה הותיר הותיר הפד את הריבית בארה"ב ללא שינוי, ברמה של 0%-0.25% והודיע כי יותיר את הריבית ברמה נמוכה במיוחד לפחות עד אמצע 2013 כתוצאה מההרעה במצבה של הכלכלה האמריקאית. העלאה מואצת של הריבית במשק המקומי צפויה להרחיב את פערי ריבית בין שני המשקים, ובכך להגביר את הביקוש לשקל, העלול ללחוץ על המטבע המקומי כלפי מעלה מול הדולר ובכך להעיב על היצוא המקומי.