טעות נפוצה שגורה בידי אלה הרוצים לבצע שינויים משמעותיים או רפורמות בארגונים, בהסדרים או בסדרי תקציב: הם מכינים תוכניות לטווח ארוך ושוכחים את הטווח המיידי.
הטענה שלצורך שינוי בסיסי יש לבצע איבחן יסודי, להיעזר במומחים ולבנות תוכנית לטווח ארוך שתתן פירותיה בעוד שלוש - חמש שנים נכונה לימים כתיקונם, לסביבה רגועה המשתנה לאיטה אך אינה מתאימה לימי משבר. עיתות משבר ומצוקה דורשים היערכות מהירה, ומתן פתרונות מיידיים שתכליתם לעצור את המשבר ולאפשר למובילי הרפורמות אורך נשימה לצורך ביצוע תוכנית לטווח ארוך. לא ניתן לבצע שינויים עמוקים לטווח ארוך בלי לעצור את המשבר ולתת לו תשובות מידיות גם אם חלקיות.
ארגונים שנקלעו לקשיים והצליחו לצאת מהם ביצעו את המהפך תוך כדי מתן תשובות מידיות לעצירת המשבר, ורכישת זמן לפתרון הבעיה לטווח הארוך. סגירת פעילויות מפסידות, העברת עובדים למחלקות רווחיות. מעבר לארגון רזה, שיפור השירות והאיכות, כל אלה אינם מצריכים זמן רב. בעלי עניין כמו לקוחות וספקים אינם מוכנים להמתין שנים רבות עד לקבלת התשלום עבור החובות. העומדים בראש ארגונים אלה לא העבירו את האחריות לתכנון ולביצוע לועדה או לגוף חיצוני. ראשי הארגון, ראו עצמם אחראים לביצוע המהלכים הכואבים.
עובדים, כמו גם אזרחים, הנמצאים במצוקה כלכלית וקוראים לעזרה לא ימתינו שנים למתן מענה לתביעותיהם. שום תוכנית כלכלית לטווח ארוך, גאונית ככל שתהיה, לא תענה על מצוקותיהם העכשוויות. הטענה ששינויים מבניים ושינוי סדר עדיפויות דורשים מחשבה וזמן הינה נכונה בחלקה בלבד. האמת היא שיש לתת תשובות גם מיידיות, וגם כאלה שיתבצעו לאורך זמן סביר.
הפגרה השערורייתית של הכנסת
החוקר צ'ארלס לינדבלום הציע מודל לפתרון בעיות, המתאים לתקופה רבת תהפוכות עם אי ודאות ושינויים מהירים בסביבה. לינדבלום הציע לעבור למודל של ביצוע בחינה ותיקון, כאשר הבעיות ידועות והפתרונות מוכרים - מודל המזכיר את המונח הצבאי "ירי תוך כדי תנועה". מודל זה גם מתאים יותר לאופי הישראלי המעדיף תיכנון מהיר וביצוע מיידי על פני תיכנון רב שנתי.
הפרויקטים הגדולים במדינה בוצעו מהר ומייד, ותמיד הכסף איכשהו נמצא. בידי מקבלי ההחלטות ישנם פתרונות מוכרים וידועים שחלקם ניתנים לביצוע מיידי. צריך רק להפסיק את הפגרה השערורייתית של חברי הכנסת, ולהתחיל לעבוד. אם המלצות ועדת טרטנברג יובאו לבחינות וישיבות אין סופיות ומלחמות קואליציה ותוכנית ממשלתית ותקציבית לטווח ארוך, התוצאה תהיה טרגית.
חובה להזהיר את ראשי המדינה ומקבלי ההחלטות כי העדר מתן תשובות מידיות למצוקות המוחים והמפגינים עשויה להביאם למעשי ייאוש, הפעלת כוח ואפילו אלימות. סימנים ראשונים כבר ניראים בשטח. המפגינים רוצים לראות מעשים כאן ועכשיו, ולו סימליים. כאלה שיתנו פתרון גם חלקי למצוקותיהם. הדוגמאות מהמרחב הסובב אותנו עשויות לקרוץ למפגינים. אלה ששיבחו את המפגן והמחאה התרבותית, עשויים להתגעגע להתנהגות התרבותית הזו. אל תגידו בעוד כחודש - "הופתענו".
ד"ר עמיר לוי הינו מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמאים אור יהודה