טובת המשק או טובת העם?

כוהני הכלכלה מספרים שהמשק, סלע קיומנו, נפגע כאשר אנו צורכים דיור, חינוך ובריאות, אולם בריא וצומח כשקומץ הטייקונים נוגס בעוד נתח. עודד ליפשיץ עומד על החלוקה המעוותת של משאבי המדינה

עודד ליפשיץ

"המשק" דומה לאלוהים: אף אחד לא ראה אותו, אף אחד לא דיבר אתו, ואנחנו יודעים עליו רק מה שמספרים לנו כוהניו ונציגיו עלי אדמות: רבנים, כמרים ואימאמים למיניהם.

כוהני "המשק" המוסמכים הם שרי הממשלה, ראשי בנק ישראל וכלכלנים בכירים, שטוענים בלהט שהם ורק הם משרתים את "טובת המשק" הקדושה, סלע קיומנו. הם גם טוענים שכל השאר - אנשי שכונות ועובדי קבלן, בני מעמד הביניים, יהלומנים וסוחרים, מורים ומרצים, רפתנים, נהגי מוניות ורופאים- הם אינטרסנטים שדואגים רק לעצמם ולקבוצה שלה הם משתייכים.

לטענתם, "המשק", כמו אלוהים, קובע את גורלנו, קוצב לנו שכר ועונש, מתגמל בנדיבות את אלה שהוא אוהב, ודן לדלות, למחסור ולסבל את אלה שהוא אוהב פחות. כוהני "המשק", כמו כוהני דת ואמהות פולניות, מצליחים לשלוט בנו בגלל שהם יוצרים אצלנו רגשות אשם מעיקים, ומטיפים לנו שכל מה שאנו צריכים וצורכים כדי להתקיים בכבוד – כמו דיור, חינוך, בריאות ותשתיות - נורא מזיק ל"משק" הקדוש, ולכן במקום לדרוש לעצמנו יותר, מחובתנו להקריב ל"משק" קורבנות גם כשמחירם יקר וכואב.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
משום מה, בכל פעם שכוהני הכלכלה ממליצים על תרופות שיבריאו את "המשק", מתברר שהתרופות האלה מסייעות, במקרה, רק במקרה, לקומץ טייקונים ולבני האלפיון העליון. בן דוב, תשובה ודנקנר (צילום אילוסטרציה: אביב חופי, אורי לנץ ושרון בוקוב)

הם גם מציגים את "המשק" כדינוזאור או לוויתן ענקי שמלוא כל הארץ כבודו, וכשמדובר ב"משק העולמי" - ממדיו גלובליים. לפעמים "המשק" בריא וצומח, ולעתים הוא חולני ושדוף. הוא מאוד מאוד רגיש, ורק כוהני הכלכלה יודעים לאבחן את "תחלואי המשק" הנוראיים, ולהמליץ על תרופות מתאימות.

יש רק בעיה סטטיסטית קטנה: משום מה, בכל פעם שכוהני הכלכלה ממליצים, באורח מקצועי ואובייקטיבי, כמובן, על תרופות שיבריאו את "המשק", מתברר שהתרופות האלה גם מסייעות, במקרה, רק במקרה, לקומץ טייקונים ולבני האלפיון העליון לנגוס בתיאבון טורפני עוד נתח נאה מעוגת ההכנסות והמשאבים הלאומית. משום מה מתברר שהתרופות האלה, שוב, רק במקרה, מחייבות את כל שאר האזרחים והמגזרים להקריב, לוותר ולהדק עוד חור בחגורתם המהודקת. הם, כוהני הכלכלה, תמיד מזהירים שאם, חלילה, אנחנו, רוב אזרחי המדינה, נדרוש ברוב חוצפתנו עוד נתח צנוע מהעוגה הלאומית הנ"ל, "המשק" יחלה, רחמנא ליצלן, ה"צמיחה" תחדל וניקלע למשבר כלכלי.

הטיעון הזה של כוהני "המשק" נשמע טיפשי: איך ייתכן שאם נותנים המון כסף לקומץ טייקונים זה ל"טובת המשק", וכשמחלקים את אותו סכום כסף להמון אנשים ש זקוקים לו, זה מזיק ל"משק"?

לכן, אל תלכו שולל והיזהרו ממלכודות: כאשר כוהני הכלכלה והפוליטיקאים מעלים טיעונים מטופשים, לכאורה, עלינו לשאול ולבדוק, בספקנות ובחשדנות, "לטובת מי הם טיפשים ואת מי טיפשותם משרתת?" ואז, כשבודקים, מגלים שהם בכלל לא טיפשים, שהם עבדו עלינו ושבתירוץ כוזב של "טובת המשק" הם חילקו שוב המון צ'ופרים נדיבים לטיקונים חמדנים ורודפי בצע.

השאלה אינה מה עלינו לעשות למען "המשק", אלא מה "המשק" חייב לעשות למעננו. הפגנת ה"300 אלף" בתל אביב (צילום: AP)

אסור לשכוח ששחלוקת משאבי המדינה היא משחק סכום אפס. כל שקל שקיבלו הטייקונים נגרע מחלקנו. איך אמרו בקיבוץ? כשהפנים לחבר, הישבן מופנה לאחר. יוצא שאנחנו, הרוב במדינה, טיפשים, פראיירים וטמבלים, ואם ברצוננו להפסיק להיות כאלה, עלינו להשתחרר משטיפת המוח שעשו לנו כוהני "המשק". עלינו להבין ולהפנים ש"המשק" אינו אלוהים ואנחנו לא עבדיו ומשרתיו. השאלה אינה מה עלינו לעשות למען "המשק", אלא מה "המשק" חייב לעשות למעננו, ושל"משק" יש רק תפקיד אחד: להניב ולספק לנו כמה שיותר הכנסות ומשאבים.

בכך מסתיים תפקידם של "המשק" וכוהניו ונכנסים לפעולה המנגנונים החברתיים והפוליטיים, שגם להם יש רק תפקיד אחד: לבצע חלוקה צודקת של ההכנסות והמשאבים ש"המשק" הניב לכל הקבוצות והמיגזרים בחברה.

רוב אזרחי ישראל מזיקים ל"משק" ופוגעים ב"טובת המשק", וראוי לענוש אותם בקיצוץ בשכר ובשירותי הרווחה. ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

היום החלוקה הזו מעוותת, וקל להבחין בעיוות שבודקים את מי הלוויתן האלוהי, "המשק" וכוהניו, אוהבים ומתגמלים ואת מי הם עונשים ומיבשים. את העניים "המשק" לא מפנק, וכמו ישו הנוצרי, כוהניו מטיפים להם לוותר על הנאות העולם הזה "לטובת המשק" ולהסתפק בשכר מינימום או פחות.

בתמורה מבטיחים להם שבעתיד, כש"המשק" יבריא ויתחזק, העניים יזכו למלכות שמיים, קרי לשכר סביר ולשירותי רווחה הוגנים. רק שבמציאות העגומה העתיד הזה, כמו האופק, מתרחק ככל שהעניים מתקרבים אליו. הטייקונים, לעומת זאת, לא צריכים להמתין למלכות שמיים. הם מקבלים הכל כאן ועכשיו ומיד, הפרטה בפרוטות, מענקים ופטורים ומיסוי מצחיק. מסבירים לנו, איך לא, שזה ל"טובת המשק", ומבטיחים שהשפע שיורד משמי "המשק" לכיסי הגדולים יחלחל גם לקטנים, שממתינים לשווא שההבטחה הזו תתממש.

תקציבי עתק לדתיים, לחרדים ולמתנחלים לא פוגעים ב"טובת המשק". יש כנראה מין פעילות כלכלית אדירה וחשאית, אולי איזה ייצוא מתנחלי-תורני, סודי וריווחי במיליארדי דולרים, שמצדיק מבחינה כלכלית את תקציבי העתק שמקצים להם. אחרת קשה להבין את קשר השתיקה של כוהני המשק שלעולם אינם מתנגדים למימון נדיב ופזרני למיגזרים האלה וקופצים ידם מול האחרים.

את החקלאים ה"משק" בכלל לא אוהב, ולכן השרים וראשי האוצר מכים תמיד בחקלאים כדי להציל את ה"משק". כשהמחלבות ורשתות השיווק סיפסרו במוצרי החלב, הם היכו רק ברפתנים, היחידים שלא חגגו על כיסי הצרכנים, ויזמו קיצוץ עמוק במחיר החלב. כשאלפי חקלאים באיזור המרכז, רבים מהם קשיי יום, ניסו להנות קצת מעליית מחירי הקרקע ולמכור דונמים בודדים מהחלקה הצנועה שעיבדו בזיעת אפם עשרות שנים, הממשלה וצעקני "הקשת המזרחית", בסיוע בג"צ, חסמו אותם בטענה שהחקלאים גוזלים קרקע ששייכת לכו-לם, ופוגעים ב"צדק החלוקתי" המקודש.

כשהמחלבות ורשתות השיווק סיפסרו במוצרי החלב, הם היכו רק ברפתנים, היחידים שלא חגגו על כיסי הצרכנים, ויזמו קיצוץ עמוק במחיר החלב (צילום: אריאל ניצן)

לעומת זאת, כשאותם פוליטיקאים וכלכלנים הפריטו בפרוטות אלפי דונמים מקרקעות המדינה במיליארדי שקלים לקומץ טייקונים, כשמכרו לאליעזר פישמן את "מבני תעשיה", עם המון קרקע עירונית ומבנים רבי ערך, כשהפריטו לסמי שמעון את "יכין חק"ל" עם פרדסי ענק שהוסבו לאתרי בניה, וכשהעניקו לדנקנרים פיצוי בסכומי עתק עבור אדמות מדינה שהוחכרו לחברת המלח שלהם בעתלית, זה לא הקפיץ את "הקשת המזרחית" והבג"ץ.

כנראה שרק הפרטה לטייקונים משרתת את "טובת המשק", ו"צדק חלוקתי" זה כשמחלקים לכמה טיקונים, בצורה מאד צודקת, המון נכסים ששייכים לכולנו.

אם "המשק" היה אוהב ערבים, אז בנצרת ובטייבה היו המון מפעלים, כבישים, שיכונים, פארקים ומבני ציבור, כמו ברעננה ובאשדוד, ולבדואים היו בונים בתים ולא הורסים אותם."המשק" מאוד אוהב את הבורסה ושוק ההון, ולכן המיסוי על הרווחים כה נמוך. כל ארחי פרחי מנפיק במליונים, קוצב לעצמו שכר דמיוני, נוטל דיבידנדים שמנים ומנדב סכומי עתק למשפחתו הנצרכת. כשאיל הון כזה מסתבך – הוא הופך לסוציאליסט שמתחלק עם כולנו בהפסדיו ועושה תספורת קצוצה לחסכונות ולפנסיה שלנו.

מחאת העגלות בתל אביב בחודש יולי (צילום: שי אקונין)

ויש עוד מיגזרים ש"המשק" ממש לא אוהב: קשישים וניצולי שואה, ולכן הקיצבאות שלהם עלובות, חסרי הדיור – ולכן מחירי הדיור בשמיים ואין דיור ציבורי, סטודנטים, שבכל שנה משלמים יותר עבור אותו דבר, ואולי עבור פחות, כי מקצצים בתקציבי האקדמיה ורמתה יורדת, ילדים, ולכן עלות החינוך להורים עולה והישגי התלמידים יורדים, חולים, וכל הסבר מיותר.

לסיכום, רוב אזרחי ישראל מזיקים ל"משק" ופוגעים ב"טובת המשק", וראוי לענוש אותם בקיצוץ בשכר ובשירותי הרווחה. רק הטייקונים והעשירים, החרדים והמתנחלים, משרתים את "טובת המשק" ומתוגמלים בנדיבות בהתאם. אז אם לדעתכם זה בסדר, תמחאו כפיים לקובעי המדיניות הכלכלית הזו ותבחרו אותם שוב בבחירות הבאות. אם לא – החליפו אותם באחרים.

*הכותב הינו מרצה במכללה החברתית-כלכלית www.sea.org.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully