חוסר רצונם העז של הרופאים המתמחים לקבל עליהם את ההסכם עליו חתמו ראשי ההסתדרות הרפואית (הר"י), עד כדי נכונות לסכן את מעמדם המקצועי והאישי, מצביע על משבר מנהיגות. אחד מביטוייה המרכזיים של מנהיגות אמיתית היא היכולת לגרום לאנשים להאמין במטרות משותפות ולהובילם לשלב כוחות כדי לקדם מטרות אלו. זו לא הפוזיציה שבה נמצא ה"מנהיג", אלא היכולת שלו לשכנע ואפילו להלהיב את מי שמונהגים על ידו.
ההסתדרות הרפואית ובראשה היו"ר, דר' ליאוניד אידלמן, נכשלה במבחן חשוב זה של התוצאה. למרות נורות האזהרה שעמדו לנגד עיניה, הניחה כי בסופה של השביתה הממושכת כל השותפים היגעים, המרוצים והמרוצים פחות, יתנו את ברכתם להסכם. גם המרוצים פחות, כך מן הסתם הייתה הנחת הבסיס, יבלעו את הגלולה המרה.
ניגודי האינטרסים של בעלי העניין השונים המיוצגים על ידי הר"י בעבעו כל הזמן מתחת לפני השטח. בפני אידלמן ועוזריו עמדה משימה קשה: לא רק התמודדות קשוחה עם נציגי אוצר מנוסים ונחרצים, אלא גם צורך לגשר על פערים שקננו כל העת בתוכם. אי הסכמות אלו לא עלו רק מהשטח, הם צפו גם בקרב צוותי המשא ומתן עצמם. בתנאי קרב כאלו הסיכויים להצלחה נמוכים. בתנאים כאלו נדרשת מנהיגות אמיתית.
אין די בצעד הפגנתי
הצעד ה"מעין מנהיגותי" הבולט ביותר שנקטה ההנהגה הרפואית במהלך חודשי המשא ומתן היתה שביתת הרעב של אידלמן. לפרק זמן קצר זכה לאמפתיה, מנהיגי המדינה קראו לו לדאוג לבריאותו - היו אלו רגעים של עדנה. אך צעד הפגנתי כזה, מוכוון תקשורת, אינו פותר כל בעיה. הוא רק יוצר הזדהות רגעית עם האדם השובת רעב, כאדם. שביתת הרעב של אידלמן לא יכולה הייתה לתת מענה למצוקות המתמחים, ולא להציג פתרון יצירתי לדילמת שעון הנוכחות.
עצם הצורך לעשות שימוש בצעד אנושי מתוקשר מצביע על חולשה. על מסר שקלו כל הקיצין ואין לנו אלא לצאת ולהפגין נגד אי קבלת עמדתנו. צעד כזה מתאים למאהלי מחאה ולא לארגון מבוסס וממוסד. הנהגה של איגוד מקצועי צריכה להציע פתרונות יצירתיים למשבר ביחסי עבודה כדי למנוע הסלמה שאף אחד לא חפץ בה. זאת, תוך איחוד כוחות של חבריה וגישור על ניגודי אינטרסים פנימיים. במשימה זו כשלה הר"י - היא ניהלה מאבק הגדול ממידותיה.
שוקי שטאובר כתב עשרה ספרי ניהול - www.shukistauber.co.il