סיכוייו של מנואל לעשות צדק חברתי

וידוי אישי קצר: אני מביט על הדור הצעיר של היום בעיניים משתאות. בשונה מהדור שלי ושל הוריי, קיים כאן כיום דור צעיר חדש עם מודעות חברתית גבוהה, דור אינטלקטואלי וטכנולוגי, שחי בכפר גלובלי בתוך ענן האינטרנט, בסבכי הבלוגים והרשתות החברתיות. הדור החדש הזה ניזון ממאגרי מידע גלובליים בלתי נלאים, מחובר לכלכלה העולמית, לאתגרים חדשים ולחלומות שונים משלנו.

לא בכדי נולדה המחאה החברתית במחוזותינו. העיוותים המתמשכים הם שיצרו את הקרקע הפורייה לדיון בשאלות המהותיות העולות מהשטח בעקבות המהפכה החברתית.

למרות המצב הביטחוני הרגיש בדרום, אנו מחויבים להתמודד כאן ועכשיו עם האיום האסטרטגי הקריטי ביותר, המרחף על חוסנה של מדינת ישראל - הפערים החברתיים. חובתנו לשאול את עצמנו איך יכול להיות שאוכלוסיות רבות כל כך אינן נהנות מהפיתוח והקידמה הכלכלית ואינן לוקחות חלק ב"חגיגה".

לשיעורי הצמיחה של התוצר הלאומי הגולמי במדינת ישראל בשנים האחרונות אין אח ורע במדינות המערב המפותחות. אנו נמצאים בכותל המזרח בדירוג זה גם במדינות המשתייכות ל-O.E.C.D.

נהיר לכל כי עלינו להמשיך לאתר את מוקדי הצמיחה של המשק ולהבין שמעמד הביניים, הן השכירים והן העצמאים, הוא קטר הצמיחה של המשק. היות ולא ניתן לעצור את הקידמה ואת כלכלת השוק החופשי, עלינו לשאול כיצד ניתן בכל זאת לקדם את אותן השכבות המהוות את המסד והטפחות של העם והחברה.

ראשית, יש להתנער מהגישה שכולם חייבים לרכוש דירות. אין לכך אח ורע בכל מדינות המערב, לא בארצות הברית, לא בגרמניה ולא בצרפת, אך שם הממשלה דואגת לדיור בר השגה במחירים סבירים.

חובתה המיידית של הממשלה להעניק לדור הצעיר פתרונות דיור, גם מחוץ לגבולות גדרה – חדרה. יש לזכור כי קיימות עתודות קרקע אדירות בכל הקיבוצים, הפרושים בכל רחבי הארץ, היושבים על אדמות מנהל מקרקעי ישראל. יש לעודד את הזוגות הצעירים לגור בקיבוצים המופרטים וליהנות מחיי קהילה מאתגרים, המשולבים בחינוך ברמה גבוהה ובאיכות חיים כפרית. ישובים קהילתיים כאלה יובילו גם לפתרונות יצירתיים שייקלו על הורים, המעוניינים לשלב קריירה עם משפחה.

סבורני כי הפחתת שיעור המע"מ באחוז אחד, צעד שעלותו האדירה מסתכמת בסך של כ-4 מיליארד שקלים, לא תועיל לאותן שכבות שלהן צריך לסייע. הרי כל שכבות האוכלוסייה ייהנו באופן גורף מהפחתת המע"מ, אז במה הועילו חכמים?
לטעמי אין שום סיבה הגיונית כי העשירון העליון ייהנה מהפחתת מע"מ, ואין מקום להפחית את עלות רכישת רכבי יוקרה או מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים.

פעולות אחרות שניתן לעשות הן הפחתה משמעותית של עלויות הנסיעה בתחבורה הציבורית על ידי ביטול מרכיב המע"מ הגלום בהן; הענקת הלוואות ארוכות טווח ללימודים ולדיור לסטודנטים ובתנאי שיישארו בארץ לפחות עשר שנים מתום לימודיהם; וכן קידום הטבות משמעותיות בדיור ובמשכנתאות מוזלות לזוגות צעירים שיעברו לפריפריה.

לצד השימושים נדרשים כמובן מקורות מימון, ולכן הייתי מציע להקפיא את מתווה הפחתת המס לחברות וליחידים בעלי הכנסות גבוהות. מס חברות בשיעור של 25% הינו סביר בהשוואה למדינות העולם המערבי. הסטת מקורות אלו תאפשר לרווח את מדרגות המס לשכבות הביניים, בטווח ההכנסות שבין 6,000 שקלים ל- 20,000 שקלים, עליהן מושת היום עיקר נטל המס.

גם ההצעה לקצץ בתקציב הביטחון הינה ראויה ובתנאי שתיעשה באופן הדרגתי ומושכל. כן, גם בתקציב הביטחון יש עדיין שומנים. גם שר הביטחון, אהוד ברק, שאמון על תקציב הביטחון, השכיל להבין כי על הממשלה להחליט על מי היא מגינה – על התקציב או על החברה.

ידוע לכל כי ישנם מקורות תקציביים רבים ומגוונים שיש להסיטם לתחום רווחת האזרחים, ובמיוחד לכיוונן של שכבות הביניים. פתרונות אלה ידועים, נגישים ואפשריים ליישום מיידי. לכן, בעיצומו של המרי החברתי איני רואה מקום וצורך בוועדת טרכטנברג – עם כל הערכתי והוקרתי לעומד בראשה ולחבריה - היות וסבור אני כי לא היא זו שתקבע החלטות אופרטיביות.

בסופו של יום, הקבינט הכלכלי - ובראשו ראש הממשלה ושר האוצר – הוא שיידרש לקבל החלטות אמיצות ולשנות את סדרי העדיפויות של המשק. ואם כך, אז יפה שעה אחת קודם.

*הכותב הינו שותף-מנהל במשרד "שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון" ולשעבר נשיא לשכת רואי החשבון