נתוני חוסר הצדק החברתי במגזר החרדי מבהילים ודו כיווניים חוסר צדק בתוך המגזר וחוסר צדק שלו כלפי מגזרים אחרים. להלן הנתונים, על פי מרכז טאוב: כ- 70% מהחרדים מוגדרים עניים; ב- 50% מהמשפחות יש רק מפרנס אחד וב-70% מהסקרים המפרנסת היא האישה הנושאת גם בעול הלידות, גידול הילדים ומשק הבית. בקרב הגברים החרדים רק כ- 40% עובדים למחייתם ומשלמים מסים, לעומת כ- 80% בקרב החילונים. החרדים אינם לומדים את מקצועות הליבה הדרושים להשתלבות במשק. 80% מהם סבורים שאין לחייבם ללמוד זאת. אחוז דומה תומך באפליה במוסדות חינוך על פי מוצא עדתי או אורחות חיים. פחות מ- 10% מהחרדים משרתים בצבא או בשירות לאומי. התמונה הקודרת ברורה. על רקע נתונים אלה, ולאור העובדה שמחקרים בכלכלה התנהגותית מראים כי תחושת הוגנות קריטית לשביעות הרצון האנושית, הגיוני שזרקור המחאה החברתית יתמקד בקרוב במגזר החרדי. הדבר נכון שבעתיים אם מביטים אל העתיד. מכיוון ששיעורם של החרדים באוכלוסיה הולך וגדל - מ- 5% בשנת 1992, ל- 9% בשנת 2009 ועד 16% בעוד כעשור - הרי ששיעור הולך וקטן של חילונים יאלצו "לשאת על גבם" יותר חרדים, כך שכל הישג כלכלי שיושג כעת במחאות דינו להישחק במהרה. יתרה מזאת, תחושות חוסר הצדק של החילונים מול החרדים אינן רק על בסיס כלכלי, אלא גם על בסיס חברתי: החרדים אינם משרתים בצבא, הם יוצאים נגד שלטון המשפט והחוק, והם כופים את מנהגיהם על האוכלוסייה הסובבת אותם. גם תחושות אלו צפויות להחריף ככל ששיעור החרדים באוכלוסיה יגדל. על אף שמנהיגי המחאה אינם יוצאים כעת נגד המגזר החרדי, הרי שרבים סבורים שמגזר זה אחראי לחוסר הצדק הכלכלי והחברתי במדינה לא פחות מהטייקונים או הממשלה.
אך המהפכה האמתית במגזר החרדי לא צפויה מבחוץ אלא דווקא מבפנים. קשה להאמין ש- 750,000 חרדים בוחרים בצורה חופשית ומושכלת לחיות חיי עוני, להעמיס ולהמאיס עצמם על הציבור היצרני, ולהשתמט מחובותיהם האזרחיות תוך סתירה של רבות ממצוות התורה. סביר להניח כי מנהיגי הציבור החרדי הם המעצבים את הסיטואציה עבור הציבור שלהם ומובילים לחיים שכאלה על ידי שליטה בשיח ובאמצעי התקשורת. שינוי של השליטה במדיה עשוי להביא לעיצוב מחדש של הסיטואציה במגזר החרדי ועמו למהפכה.
33% מהחרדים גולשים באינטרנט
בדומה למהפכות ששוטפות כעת את העולם הערבי, האינטרנט עשוי לחולל מהפכה פנימית במגזר החרדי. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2009 גילה שכבר לפני שנתיים כ- 33% מהחרדים גלשו קבוע באינטרנט. לעומת מדיות אחרות מדובר במהפכה של ממש. גם אופי התכנים והתקשורת מהפכניים עבור ציבור זה. האינטרנט מאפשר לחרדים לראשונה לצרוך ולייצר מידע באופן אישי ונסתר ולהשתתף בצורה פעילה בשיח הלאומי. כך למשל, יכולים חרדים לקרוא את הטורים הנכתבים בימים אלה אודות המחאה החברתית, להזדהות עם חלקם, להבין את החלק שלהם בבעיה או לגלות שהשיח עמוק וסובלני יותר מכפי שחונכו להאמין. בנוסף, האינטרנט יכול לאפשר להם לתקשר בקלות, במהירות ובזול עם חרדים מקהילות בחו"ל וללמוד מהם שניתן לקיים חיים של תורה ועבודה, וכי שגשוג כלכלי ועושר רוחני אינם עומדים בסתירה.
לנוכח מהפכה פנימית אפשרית שכזו תמוהה שתיקתם של מנהיגי החרדים בזמן המחאה החברתית הנוכחית. במקום לנצל את ההתעוררות כדי לרפא תחלואים חברתיים וכלכליים בקרבם ובקשר שבינם לבין הגוף שהם חלק ממנו, הם בוחרים לשתוק או אף להמעיט בחשיבות המחאה. מקורה של התנהגות זו באמונה כי כוחם, נאמנותם אנשיהם, שליטתם בשיח ובמוקדי הכוח והכסף, או הפחד של הקהל שלהם הם נצחיים, ולכן לעולם חוסן. הדמיון למהפכות העולם הערבי ממשיך גם כאן: כך בדיוק חשבו גם - מובארק, קדאפי ואסד.
ד"ר יוסי מערבי, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.