יום המסחר הראשון של השבוע נחתם במגמה שלילית חריפה על רקע אי הוודאות ביוון והחרפת היחסים בזירה המדינית עם מצרים וטורקיה. גם העלאת דירוג האשראי של ישראל על ידי S&P בסוף השבע לא סייעה למדדים המובילים.
מדד ת"א 25, שבסיכום השבועי איבד כ-6.2%, ירד היום ב-3.6%. מתחילת השנה נפל המדד ב-24%. ת"א 100 שאיבד כ-5.9% בסיכום השבועי, צנח מטה בעוד 3.5%, ומתחילת השנה איבד כ27% מערכו. מדד הבנקים איבד 5.2%, ומדד הנדל"ן ירד ב-3.7%. מדד מניות הגז והנפט איבד 4.9%.
את עיקר הירידות ספגו מניות ואג"ח של קבוצת אי.די.בי, לאחר שהבוקר פורסם כי דירקטוריון הפועלים קיבל החלטה לשנות את תנאי ההלוואה בהיקף של 750 מיליון שקל לחברת אי.די.בי פיתוח, נוכח ההרעה שנרשמה במצב החברה. הבנק הוריד את הדירוג הפנימי של החוב מדירוג המקביל ל-A לדירוג המקביל ל-BBB בסולם הדרגות של מעלות S&P. איגרות החוב של אי.די.בי אחזקות הגיבות בירידות שהתמתנו קצת בסיום המסחר.
קבוצת דלק צנחה ב-4%
סדרת האג"ח השקלית הלא צמודה נסחרו בתשואה של עד 18%: אג"ח ה' לא צמודה ירדה ב 5.3%, והתשואה עלתה ל-17.9%. מתחילת השנה צנחה אג"ח ב-15.5%; אג"ח ד' צמודת מדד ירדה בכ-3%, התשואה עלתה לכ-13.2%, ומתחילת השנה העניקה למשקיעים תשואה שלילית של 34%; אג"ח ג' צמודת מדד ירדה בכ-3.1%, התשואה עולה לכ-13.2%, ומתחילת השנה ירדה האג"ח ב13%.
כמו כן, נרשמו ירידות בכל מניות ואג"ח הקבוצה. אג"ח ז' של אי.די.בי. פיתוח צמודת מדד נסחרה בתשואה של כ-12.2% בירידה של 3.6% , ומתחילת השנה הניבה תשואה שלילית של כ-22% למשקיעה. אי.די.בי. פיתוח אג"ח ח' צמודה נסחרת בתשואה של כ-11% בירידה של 3.5% , והעניקה למשקיעים תשואה שלילית של כ-6.8% מתחילת השנה. אי.די.בי. פיתוח אג"ח ז צמודה נסחרת עם תשואה של כ-12%, והניבה למשקיעים מתחילת השנה תשואה שלילית של כ-31%: אי.די.בי אחזקות, דיסקונט השקעות , כור, נייר חדרה, סלקום , שופרסל ועוד.
התל בונדים נסחרו בירידות של 0.6% והתל בונד השיקלי הפחית מערכו כ-0.7%. בצד האג"ח הממשלתיות נרשמות עליות בשחרים הארוכים של עד 0.44%, גליל עם ירידות של עד 0.11%. רציו צנחה ב 9.5% במחזור ער , מודיעין ירדה ב-6% וקבוצת דלק ב-4%.
"היה נאיבי לחשוב שהעלאת הדירוג תשפיע על שוק המניות"
"הדירוג של ממשלת ישראל, קשור לתחום האג"ח לכן זה היה נאיבי לחשוב כי העלאת הדירוג תשפיע על שוק המניות המקומי. מניית כיל אם תיפול בגלל התמלוגים או מניות גז שנופלות בגלל המצב הבטחוני לא קשורות לכך שהממשלה של ישראל בסדר", כך פירש אייל קליין, אסטרטג ראש שווקים בינלאומיים באי.בי.אי את הירידות החדות בשוק הבוקר. "ישראל צריכה להדביק את הקריסה בארצות הברית ולכן היא נסחרת בירידות חדות".
חברת הדירוג S&P הודיעה ביום שישי האחרון כי היא מעלה את דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של "A+" עם תחזית "יציבה". בהודעתה ציינה החברה כי העלאת הדירוג משקפת את המדיניות המקרו-הכלכלית האחראית שבה נקטה ישראל בתקופת המשבר העולמי, ואת הצמיחה הגבוהה במשק. נציגי החברה ציינו כי ישראל נמצאת במסלול אמין להמשך הורדת נטל החוב ולשיפור נוסף של החשבונות החיצוניים של המדינה.
החברה מדגישה לחיוב את המדיניות התקציבית האחראית, התומכת בהורדת יחס חוב-תוצר, ואת ההכנסות הצפויות מהמסים על תגליות הגז שיתמכו במגמות אלו גם בעתיד. חברת הדירוג מציינת בהודעתה, כי היא מסתמכת על ההנחה שהמחאה החברתית בישראל לא תשפיע על המשך הורדת החוב הציבורי.
"העולם כולו יכול לגלוש למיתון"
מנגד, הידרדרות המצב הגיאו פוליטי של ישראל עשויה להעיב על השווקים בטווח הקרוב. ביום שישי האחרון הסתערו מפגינים מצרים על חומת הבטון שהוקמה סביב שגרירות ישראל בקהיר, והרסו חלקים ממנה. המפגינים השתמשו בעמודי עץ גדולים ובפטישים כדי להרוס את החומה, בעוד שחבריהם רוקדים, שרים ומנופפים בדגל מצרים. כתוצאה מאירועים אלו, הוחזר השגריר הישראלי בחזרה לארץ.
"חברת הדירוג המתחרה מודי'ס היו הראשונים להעלות את דירוג האשראי של ישראל כבר באפריל 2008, לרמת של A1 המקבילה לדירוג A+ של S&P. ההחלטה מסוף השבוע היא החלטה חשובה, אבל פחות מהחלטה הראשונה". גורם נוסף שגורם לאפקט מתון יחסית של ההחלטה, הוא העובדה שהיא היתה די צפויה. במשרד האוצר, מזכירה איילת ניר - הכלכלנית והאסטרטגית הראשית של בית ההשקעות פסגות, הודיעו כבר באפריל השנה שהעלאת דירוג צפויה עוד השנה.
ניר טוענת כי למרות זאת עיתוי ההודעה מפתיע. "אנחנו ערב ההכרזה על מדינה פלסטינית והעולם כולו יכול לגלוש למיתון. ומעבר לזה, בכל מה שקשור למחאה החברתית, הניחה חברת הדירוג הנחות לא טריוויאליות שכן המחאה עוד לא נעלמה לגמרי. כשאתה מסתכל מה עושות החברות במשק, קשה לומר שלא תהיה לה השפעה", אומרת ניר.
עוד העריכה כי "ההחלטה של S&P לא צפויה להביא לעליית תשואות בשוק ככלל ובשוק האג"ח הממשלתיות בפרט. לדבריה, השוק מושפע הרבה יותר מפרמיות סיכון, שעלתה מאוד בימים האחרונים לאור האירועים בטורקיה ובמצרים, וכלל לא ברור האם השינוי נלקח בחשבון במסגרת ההחלטה או שהיא נכתבה עוד לפני האירועים האחרונים".
"הפחד חצה מאירופה לישראל"
לבסוף ציינה כי לדעתה, "סוכנות הדירוג הגדולה השלישית בשוק, פיץ', תלך בעקבות השתיים האחרות ותעלה גם כן את דירוג האשראי של ישראל. ההשפעות של ההחלטה בטווח הקצר לא יהיו גדולות - אם בכלל".
לדברי דניאל רפופורט ראש דסק ניירות ערך זרים באקסלנס: "העלאת הדירוג התבצעה על סמך נתונים כלכליים שמצדיקים דירוג יותר גבוהה, אני חושב שקשה לכמת את השפעת המחאה הציבורית בישראל והתייחסות חברת הדירוג למחאה מוגבלת להודעת הממשלה כי תשמור על מסגרת התקציב, אשר בתוכה ייעשו שינויים."
עוד ציין כי "הפחד חצה את הים התיכון - מאירופה לישראל. השמועות באירופה הן של כישלון יווני במסגרת תוכנית הצנע אשר יכולה להביא לחדלות פירעון של יוון. המטבע האירופי אינו נסחר היום משום שזהו יום ראשון אך הוא ירד בחדות מעל 3% בימים חמישי שישי מול הדולר מה שמלמד על החשש מגורלו של האיחוד.
"ננקוט בצעדים הדרושים להבטיח את עמידות השווקים הפיננסיים"
גוברות החששות לחדלות פירעון של יוון. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה ביום שישי האחרון כי ממשלת גרמניה עשויה להקים מחדש קרן לחילוץ בנקים שנוסדה במקור בשנת 2008 עקב המשבר הפיננסי, על מנת להזרים הון לבנקים במדינה במקרה שממשלת יוון לא תצליח לעמוד בתנאי ההלוואות שקיבלה עד כה, לדברי שלושה גורמים המקורבים למצב.
הפרשן ג'ו ויזנטל מאתר "ביזנס אינסיידר" ציין כי מדובר בסימן הברור ביותר עד כה לכך שיוון נמצאת בדרך לחדלות פירעון. "למרות שהדיווח 'חיובי' מבחינת השווקים בשל נכונות גרמניה לנקוט בצעד זה למען הבנקים ולבלום בכך השלכות קשות יותר, יש לזכור שגרמניה היא רק ממשלה אחת, ולמעשה איש אינו יודע כיצד חדלות פירעון של יוון תשפיע והיכן", כתב ויזנטל.
בנקים בגרמניה עשויים לספוג הפסד של עד 50% מהשקעתם באג"ח יווניות במקרה שממשלת יוון תגיעה לחדלות פירעון, לפי בלומברג. דאגת ממשלת גרמניה מפני החרפה נוספת במצבה של יוון נובע מכך שממשלת יוון לא הצליחה לעמוד ביעדי קיצוץ הגירעון בתקציב להם התחייבה, דיווחה בלומברג.
עם זאת, שרי האוצר של ה-G7 הצהירו כי יתמכו בבנקים על רקע משבר החובות המשתולל המאיים לגרור את הכלכלה העולמית למיתון חוזר. "ננקוט בצעדים הדרושים להבטיח את עמידות מערכת הבנקאות והשווקים הפיננסיים", כך נכתב בהצהרה שפירסמו שרי האוצר לאחר פגישתם במרסיי, צרפת, ביום שישי בערב.
"עד יום שישי הבנקים באירופה היו צריכים להשיב האם יגלגלו וולנטרית את החוב של יוון, כך שבסופו של יום יראו תספורת של 21% על השקעתם באגרות החוב של ממשלת יוון", אומר קליין. "הגלגול אמור לטפל בשליש מהחוב של יוון שמסתכם בכ-135 מיליארד יורו, אשר יידחה לעתיד". קליין מעריך כי ההענות להצעה מגיעה ל-65% מבעלי אגרות החוב, אך מוסיף כי בעבר יוון הצהירה כי לא תוציא לפועל את התוכנית אם ההיענות לא תגיע ל-90% - ובמקרה זה תבטל את הצעתה ותפנה לפשיטת רגל.
יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), כריסטין לגארד, אמרה אתמול כי הדיווחים על מסמך של הקרן המצביע על גירעון בסך 273.2 מיליארד דולר בהון הבנקים באירופה הינו מטעה, וכי הקרן טרם השלימה את מחקרה.