פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מתווה להקמת מפלגה חברתית- כלכלית

      במהלך ההיסטוריה הפוליטית קמו של לא מעט מפלגות חברתיות, שלא שרדו את מבחן הזמן. ישראל בוקסר סבור שאם תוקם מפלגה שכזאת ברוח מחאת האוהלים שתתבסס עקרונות נכונים, צפוי לה פוטנציאל אלקטורלי גדול

      ההיסטוריה הפוליטית הקצרה שלנו מתאפיינת בהקמה של לא מעט מפלגות חברתיות: הפנתרים השחורים, ד"ש, שינוי, הגמלאים ואחרות. חלק מהמפלגות השיגו מספר מנדטים יפה. רובן השתתפו בקואליציות ובממשלות, אולם אף לא אחת מהמפלגות שרדה. מדוע?

      ראשית, אידיאולוגיה צרה מדי, שממוקדת בעיקר בתחום החברתי. שנית, הנושא הפוליטי בטחוני, ששולט בכיפה, גרם לדחיקת הנושא החברתי מפוקוס העשייה של המנהיגות, ומכאן נבע קושי בהשגת תוצאות. בנוסף, אי הסכמה על המנהיגות, חוסר הסכמה על הדרך, אגו נפוח של הח"כים, שחיקה והתנתקות מהדרך, כלנתריזם והצטרפות למפלגות אחרות, שדרכן תאמה אלמנטים פוליטיים-ביטחוניים ולבסוף - קריסה כתוצאה מחוסר יכולת לממש את היעוד שלשמו הוקמו. הבחירות היום במפלגת העבודה יתרכזו במישור הכלכלי-חברתי. מענין יהיה לראות עד כמה הכלכלה תהיה משקל בקרב הבוחרים בפריימריז.אולי סימן למפלגות אחרות בקרוב.

      צעדת המיליון בתל אביב, אוגוסט 2011 (רויטרס)
      רוב המפלגות שהוקמו, שיקפו צורך לייצוג של מעמד הביניים. "הפגנת ה-450 אלף" בתל אביב לפני כשבועיים (צילום: רויטרס)

      צורך כלכלי ברור

      המפלגות מילאו ואקום שהיה קיים בעבר והתרחב בהווה. ואקום זה, משקף רצון, בכל התקופות, של מאות אלפי בוחרים לתרבות פוליטית אחרת. לאוריינטציה שונה, פחות פופוליסטית, יותר ביצועית, יותר נקייה, שמביאה תוצאות ואיננה עסוקה רק בעצמה.

      הקמת המפלגות שיקפה גם מימד פרקטי: ייצוג הולם וממוקד של סקטורים רחבים שחשו שהמפלגות הקיימות אינן נותנות ביטוי לצרכים שלהם, ומתעדפות אינטרסים של סקטורים צרים. במילים אחרות: רוב המפלגות שהוקמו, שיקפו צורך לייצוג של מעמד הביניים. לחלקם הגדול היה כוונות כלכליות מובהקות שלא התממשו.

      המערכת הפוליטית הקיימת, והתצורה שבה פעילותה מתאפיינת, אינן יכולות לתת פתרונות לתחלואיה של החברה בישראל. הפעילות שבה נוקטת ההמשלה בהווה מקורה בלחץ ציבורי גדול ובחשש מאיבוד השלטון. מאחרי הפעילות הנוכחית איננה עומדת אידיאולוגיה. להפך, במהותה מתנגדת הממשלה לאידיאולוגיה הכלכלית שעכשיו מוכתבת לה. היא גם לא תפרוץ את מסגרת התקציב. במילים אחרות, כשהלחץ ירד, תחזור הממשלה לדרך הישנה והמוכרת.

      בנוסף, אין לממשלה יכולת לתחזק תהליכים ארוכי טווח. בהתאם, גם הישגים בהווה צפויים להתמוסס בעתיד. לא נכנס לדוגמה של הממשלה הנוכחית המנופחת עם שרים וסגני שרים מיותרים. ממשלה שאינה דוגמה לחיסכון אלא לבזבוז מיותר.

      פרופ' טרכטנברג הציג את צוות ההידברות לרה"מ (לשכת העיתונות הממשלתית)
      גם הישגים בהווה צפויים להתמוסס בעתיד. פרופ' טרכטנברג ובנימין נתניהו (צילום: לע"מ)

      על שיטת הבחירות בישראל והדרך שבה בוחרים ח"כים נכתבו הרבה מילים. אתמקד רק במתווה כללי: יש להקים מועצה של 25 איש שתכיל את מנהיגי המחאה ואנשי ציבור מהאקדמיה ומהעשייה הפרטית והציבורית, בעלי קבלות של יושרה אישית. המועצה צריכה לשקף את המרכיבים השונים של מעמד הביניים והמעמדות שמתחתיו. תנאי להימצאות במועצה: אי חברות במפלגה פוליטית כלשהי, בעבר ובהווה.

      שנית, המועצה תתווה את האידיאולוגיה של המפלגה ותקבע קווים מנחים לפעילותה, כאשר ברור שהמתווה הכלכלי- חברתי יעמוד במרכז. בנוסף, המועצה תקבע חזון, ייעוד, ערכים ויעדים שלאורם תחויב המפלגה לצעוד. כמו כן, המועצה תקבע כללים וקריטריונים, אישיים וכלליים, שלפיהם ניתן יהיה להציג מועמדות לבחירה לכנסת.

      המועצה תחליט על שיטת פריימריס אזורית יחסית, שתהיה חפה מהשפעות חיצוניות ומהשקעה של כספים ע"י המועמדים. כל מועמד שייבחר יהיה חייב לתת ערבות אישית כספית, לפיה הוא מחויב למטרות המפלגה, לדרכיה וליעדיה.

      אף ח"כ לא יבחר לתקופה העולה על שתי קדנציות, והמועצה תקבע קריטריונים ודרכים לפעילות מבקרת, ולמדדי בקרה על ההצלחה של הח"כים לעמוד ביעדיהם. אי עמידה ביעדים, תגרום לאי העמדת הח"כ לבחירות במערכת הבאה.

      יתר על כן, המועצה תקבע דרכי תקשורת ודיווח עם הציבור, כדי לחזק איתו את הקשר, ולתת ביטוי פרמננטי להוויה הקיימת. חברי המועצה, למעט מנהיגי המחאה הנוכחיים, לא יהיו רשאים להיבחר לכנסת. חברי המועצה יקבעו, בדרך דמוקרטית, את מנהיגות המפלגה.

      היום, ישנם לפחות 40 מנדטים צפים ומתנדנדים. מחקרים אחרונים מראים שלאף מפלגה אין היום יותר מאשר 20מנדטים. למחאה, יש היום תמיכה ציבורית עצומה, שאסור לאכזב אותה. יש לייצר מתווה חדש, של פעילות מתוכננת ושקופה, שמתבססת על אידיאולוגיה מתאימה. כזו שיש לה פוטנציאל לשינוי הסדר הפוליטי הקיים. הפעילות, שתונחה ע"י אנשים בעלי יושרה ציבורית ואישית, ללא רבב, צריכה להתוות נתיב, לניצחון משמעותי בבחירות הקרובות. ניצחון שמשמעותו הפוליטית והמעשית בעלת יכולת להכריע ולהשפיע.

      *ד"ר ישראל בוקסר הינו מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה.