פאראדיים: "אנחנו מאוכזבים ממחיר המניה ומשווי השוק של החברה"

"אנחנו מתוסכלים ומאוכזבים ממחיר מניית החברה ומשווי השוק המשתקף לחברה כתוצאה מכך", כך אומר אלדד וייס, יו"ר ומנכ"ל חברת פאראדיים גיאופיזיקל הישראלית הנסחרת בבורסות נאסד"ק ותל אביב. וייס מספק אמירות אופטימיות ביותר על הטכנולוגיה של החברה, על התחזיות להמשך מהכיוון הפיננסי, והתסכול היחיד יהיה משווי השוק של החברה וממחזורי המסחר הזעומים.



פאראדיים גיאופיזיקל מפתחת פתרונות תוכנה גיאו-מדעיים עבור חברות בתעשיית הנפט והגז העולמית המאפשרים לחברות אלו איתור, מיפוי וניצול יעיל של מרבצים טבעיים במעמקי האדמה והים. מניית החברה נסחרת כיום בבורסת הנאסד"ק במחיר של 3 דולרים ובמחזור ממוצע של 33 אלף דולר ליום. שווי השוק שלה הוא כ-45 מיליון דולר - "שווי נמוך מאוד. כ-60% מהמחזור הצפוי לנו ב-2002", אומר וייס, המלין על כך שהשוק לא מתמחר בצורה נכונה את החברה.



וייס אומר כי התוצאות הכספיות של החברה והשיפור בהן יכולים לגבות שווי שוק גבוה יותר. פאראדיים הציגה בשנת 2001 צמיחה של 15% בהכנסותיה לעומת השנה קודמת, רווח שנתי של 2.1 מיליון דולר ותזרים מזומנים של 10.9 מיליון דולר לשנה כולה.



"שווי השוק שלנו היום הוא בערך פי שניים מתזרים המזומנים שאנחנו מקווים להשיג השנה, ואני מעריך שזה מצב לא הגיוני. אני יכול להפנות אותך לבתי ההשקעות שמכסים אותנו שמעריכים כי מחיר המניה צריך להיות גבוה מ-10 דולרים. אני עצמי מאמין ששווי ריאלי יהיה 10 דולרים למניה וצפונה מכך", אומר וייס.





בחודש אפריל 2001 הצטרפה חברת פאראדיים למצעד החברות מעבר לים שעושות "עלייה" לישראל, והשלימה את הרישום הכפול שלה בבורסה בתל אביב. וגם זה לא הסתבר כתרופה מתאימה: סחירות המניה נותרה נמוכה. "ציפינו שתהיה עלייה בפעילות הישראלית, אך אין כזו", אומר וייס.



וייס לא פוסל אפשרות מחיקה מהמסחר בת"א
ובכן, האם יש כוונה למחוק את פאראדיים מהמסחר בת"א? וייס לא פוסל על הסף אפשרות כזו, אך אומר כי "הרישום לא מזיק בשלב זה וחבל על האנרגיות". הוא מציין בכל זאת אלמנט חיובי כתוצאה מהרישום הכפול, והוא המודעות לחברה ולפעילותה שגדלה מאז, ובאה לידי ביטוי בסיקור נרחב יותר מצד בתי השקעות נוספים ישראלים.



"אני לא יודע אם האשמה היא ברישום הכפול או בנו", אומר וייס. אבל גם היום, בית ההשקעות הגדול היחיד המכסה את החברה הוא CIBC, שהוביל בין היתר את הנפקת החברה, והשאר הם בתי השקעות ישראליים (דוגמת מיטב והראל שוקי הון) ובית ההשקעות Hibernia Southcoast Capital, שהוא בוטיק קטן המכסה חברות אנרגיה קטנות-בינוניות.



אז כיצד וייס מסביר את התמחור הנמוך? הוא מנסה להעלות השערות לגורמים למחיר הנמוך של המניה ולמחזורים הקטנים בהם היא נסחרת, בציינו כי משקיעים נוטים להימנע מלהשקיע ראשונים בחברה מסוימת וכי הם נוטים לחפש השקעה קצרת טווח. הוא מכנה זאת "אפקט הגריד", לפיו אין הסתכלות רב שנתית מצד המשקיעים אלא ציפייה "לעשות מכה", ומציין כי פאראדיים נכנסת לרובריקה של שחקניות לטווח ארוך יותר. מעבר לכך, וייס מדבר על "אפקט העדר" - צריך שמשקיע גדול יתעניין בחברה כדי שאחרים יבואו אחריו.



"אם היינו נשארים שחקן נישה היינו יכולים להביא רווחיות נקודתית, אבל בחרנו להתרחב תוך רכישה של מספר שחקני נישה, שיאפשרו לנו יצירת תשתית כדי לתפוס מקום עולמי", הוא אומר. שנת 2002, לפי וייס, היא שנת המפנה של החברה: החברה סיימה את "שלב א'" של הרכישות שהיא מבצעת, ועוברת, לדברי וייס, ל"שלב ב'".



הוא מכוון לכך שפאראדיים מסיימת 5 שנים בהן רכשה לא פחות מ-8 חברות שונות, ביניהן חברת CogniSies המתמחה בעיבוד מידע סייסמי, שנרכשה בשנת 1997, חברת Geolog האוסטרלית שנרכשה ב-1999 העוסקת באיסוף נתונים מבארות נפט (לדברי וייס הרכישה נעשתה תוך 3 ימים), וחברת Geoscene המתמחה במיפוי ובניית מודלים ונרכשה בשנה שעברה.



פאראדיים כבר שוקדת על גירסת התוכנה PG4 המתוכננת ל-2003
כל החברות הללו הן שחקניות נישה שרכישתן יצרה לפאראדיים את האפשרות להיות שחקן מוביל בתעשייה העולמית", אומר וייס, "והן מסמלות סיום פאזה משמעותית. בשנת 2002 לא צפויות רכישות נוספות, אלא אם ניתקל בהזדמנות מעניינת ולא נוכל להתאפק, ואנחנו בעיקר מתכוונים להתמקד בפיתוח גירסה חדשה לתוכנה ושיווקה של PG3".



החברה מתכוונת להשיק את PG3 במהלך השנה. לדברי וייס, גירסה זו מכסה את המספר הרב ביותר של תחומים בתעשייה שיאפשרו לפאראדיים לספק פתרון רוחבי עבור גיאו-מדענים בתחום הנפט. התוספת של ה-PG3 על גרסת ה-PG2 היא בעיקר בתחומים החדשים אליהם נכנסה פארדיים, של אפיון מאגרים ואנליזה של בארות נפט (Loging). כיום נמצאת התוכנה בבדיקות אחרונות ובקרוב יחל שלב ניסויי הבטא אצל לקוחותיה.



עוד טרם השקתה המסחרית של PG3, פאראדיים כבר שוקדת על גירסת התוכנה PG4 המתוכננת ל-2003. לדברי וייס, הגירסה הרביעית עתידה להוסיף לכל התחומים אותם מציעות הגרסאות הקודמות תחום נוסף של "הנדסת מאגרים" (Reservoir engineering), שיאפשר, בין השאר, הפקת נפט ברמות דיוק גבוהות.



וייס מסביר כי גרסת PG4 תהיה אף חשובה יותר מ-PG3, היות שהיא תוכל לחשוף את פאראדיים לשוק חדש הפונה אל אוכלוסיית מהנדסי פטרוליום (ה-Petroleum Engineers), אליו לא פנתה עדיין החברה. כולל תחום מהנדסי הפטרוליום, וייס מעריך כי השוק אליו פונה החברה מסתכם בכ-700 מיליון דולר. בנטרולם, מדובר בשוק של 500 מיליון דולר.



תחום הנדסת המאגרים הינו תחום בו יש לפאראדיים היום חיסרון יחסי לשתי מתחרותיה - החברות Landmark ו-Geoquest, שלהן מחזור מכירות שנתי של כמה מאות מיליוני דולרים. אך וייס מציין כי למרות החיסרון הזה - שעתיד להיפתר באמצעות גרסת ה-PG4 - היתרון של פאראדיים הוא באינטגרציה בין שלושת התחומים האחרים אותה מציעה החברה (עיבוד סייסמי, מיפוי ואינטרפרטציה של הנתונים ולוגינג), ואשר מאפשרת לה לפנות לפלח שוק פוטנציאלי של כ-45 אלף גיאו מדענים בתחום. הוא מעריך, שמתוכם נחשפו בינתיים כ-12 אלף איש לפ