כי מציון יצא ביו-טק

מאת דני פרבר
חם. חם בעסקי הביוטכנולוגיה. התעשייה הכל כך מדוברת הזו, עברה השנה, כך נראה, עוד שלב מאוד משמעותי בתהליך ההתבגרות שלה. למרות השפל הפוקד את המגזרים הטכנולוגיים, נראה כי ענף הביו-טק דווקא התעורר לחיים, עם גל מרשים בהיקפו של מיזוגים ורכישות, כשההון שיכול להזין את התהליך זמין בחלקים לא מבוטלים בענף.



על פי ההערכות, היקף גיוסי הביוטכנולוגיה בעולם מקרנות הון סיכון, היה ב- 2000 כ-4 מיליארד דולר וב- 2001 כ-2 מיליארד דולר - וזרם ההשקעות לא נפסק. גם פוטנציאל המכירות של הענף מעודד: ב-2010 הוא עשוי להגיע לכ-100 מיליארד דולר, לעומת כ-25 מיליארד דולר ב-2001.



מבט על מדד מניות הביוטכנולוגיה בשנים האחרונות מראה כי מדובר בתעשייה שגם בשנים היותר גרועות שומרת על ערכה יחסית למדד נאסד"ק. בין הסיבות לכך: תעשיית הביוטכנולוגיה מכוונת על פי רוב את מוצריה לשוק שהוא אמנם פחות "אופנתי", אך הוא מייצג ביקוש "קשיח" יותר. הדרישה של השוק, עם מגמות ההזדקנות של האוכלוסיה הגלובלית והעלייה בשיעור החולים, למוצריה של התעשייה לא משתנה והיא אף גוברת עם השנים.



אם מסתכלים על המתרחש בתחום בשוק הישראלי, נראה כי התמונה מעודדת יחסית. מנתוני משרד התעשייה והמסחר בנוגע להתקדמות התעשייה בעשור האחרון, עולה כי היחס בין מספר החברות הישראליות בתחום הביוטכנולוגיה לאוכלוסיה, גבוה פי 5 ויותר ביחס למספר המקביל באופן יחסי בארה"ב או בבריטניה.



ישראל אף ניצבת בין המדינות הבולטות בחלק היחסי של הפרסומים המקצועיים בתחומי מדעי החיים, במספר אנשי האקדמיה הבכירים בענף. כמו כן היא זוכה לניקוד גבוה על בסיס קריטריונים אחרים המעידים בראש וראשונה על "הגן היהודי" העומד מאחורי המצאות ופיתוחים חדשניים גם בתחום זה.



ביו-טק בישראל: 80 מיליון דולר בשנה
תחום הביוטכנולוגיה כולו הוכרז לא מכבר ע"י ועדת השרים למדע כפרויקט לאומי ורבים מעריכים כי ישראל נמצאת על מסלול בטוח בדרך להפיכתה לשחקנית מובילה בתחום הביוטכנולוגיה בעולם.



לדבר מספר סיבות: המחקר הבסיסי בתחומי מדעי החיים הוא ברמה גבוהה, עם השקה ברורה לכיוון מדעי המחשב. על פי נתוני חברת המחקר ביזנס דטה, במספר החברות הכולל בביוטכנולוגיה בישראל נרשמה בשנת 2000 עלייה של 18% לעומת 1999 ומספרן הגיע ל-160, לעומת 25 בשנת 1998. כמו כן, ישראל ממוקמת במקום השלישי בעולם מבחינת מספר הסטארט אפים בענף הביוטק.



פרופסור חגית מסר-ירון, המדענית הראשית של משרד המדע, אף סיפקה לא מזמן בכנס ביוטכנולוגיה, נתונים מעודדים יותר. לדבריה, הממשלה בכלל ומשרד המדע בפרט, רואים בענף את אחד הענפים העתידיים המבטיחים ביותר של הכלכלה הישראלית.



חברות הביוטכנולוגיה הישראליות, העוסקות, בין השאר, בפיתוח טכנולוגיות להעברת תרופות בגוף האדם, בפיתוח נוגדנים למחלות קשות, בפיתוח תרופות חדשניות, בביואינפורמטיקה, ברפואה מרחוק ובמכשור רפואי, מעסיקות כיום מעל 4000 עובדים כשהיקף המכירות שלהן לשנת 2000 מוערך בכ-800 מיליון דולר. חלקה של ישראל במכירות בתחום הביוטכנולוגיה בעולם מגיע ל-2.5% בקירוב.



נציגיה של חברת הביוטכנולוגיה האמריקנית מילניום (שרכשה החודש ב-2 מיליארד דולר חברת ביו-טק אחרת), שהתראיינו לא מכבר בעיתונות הישראלית, צופים כי מגמת המיזוגים והרכישות תגיע גם לישראל. על פי הערכתם, מספר חברות ביוטכנולוגיה ישראליות עשויות להיות יעד לרכישה. במקביל הם מציינים לטובה את ההתעוררות שחלה בתקופה האחרונה בהשקעות בחברות סטארט אפ ישראליות בתחום הביוטכנולוגיה. הפעילות הערה מעודדות השקעות בחברות העוסקות בתחום.



חם? כבר אמרתי.