תנועת המחאה מראה כי רבים מתושבי ישראל חושבים שיש לחלק את "העוגה הלאומית" באופן שונה. אחת הדרכים לקבוע האם קבוצה במשק מקבלת יותר או פחות מהמגיע לה היא על ידי השוואה בין מה שהקבוצה הייתה מקבלת לפי כוחות השוק, כנגד מה שהיא מקבלת באמת.
על פי קנה מידה זה, חיילי שירות החובה, במיוחד בשנת השירות השלישית, הם המנוצלים ביותר במשק הישראלי. ניתן כנראה לשער כי רופאים מתמחים, רופאים מומחים בראשית דרכם ואחיות מקופחים גם הם. לעומת זאת, ישנן קבוצות גדולות הנהנות מתקבולים העולים בהרבה על המגיע להם לפי כוחות השוק. המשימה המרכזית של ועדת טרכטנברג היא להמליץ על חלוקה חדשה של העוגה הלאומית- כלומר, למי לתת וממי לקחת.
תנועות המחאה העלו דרישות שונות לחלוקת תקציבים אחרת במדינת ישראל. הסיסמא היא "צדק חברתי"'. המושג צדק חברתי הוא סובייקטיבי וכנראה אינו בר הגדרה תפעולית. כדאי למעצבי המדיניות הכלכלית והחברתית לאמץ קודם את הקריטריון האובייקטיבי של "צדק כלכלי" ולאחר מכן, לנסות ולהתעמת עם הבעיה המופשטת והקשה יותר של צדק חברתי. הסטייה מהצדק הכלכלי יכולה להיות מוגדרת כהפרש בין התמורה הפיננסית שמקבלת קבוצה, כנגד מה שהייתה מקבלת לפי כוחות השוק ללא התערבות ממשלתית.
מפחדים מהפסקת חשמל
קבוצות עובדים גדולות וחזקות פוליטית מצליחות לקבל תמורה פיננסית העולה בהרבה על המגיע להם לפי כוחות השוק. עובדי חברת חשמל, מקורות, הנמלים, רשות התעופה, פנסיונרים צעירים של הצבא וכוחות הביטחון, מנהל בכיר בעיריות ומועצות מקומיות, עובדי חברות ממשלתיות ועוד.
קבוצות עובדים דומיננטיות אלו השתלטו על משאבים חיוניים ורגישים של המדינה, וסחטו מהממשלות דמי כופר עבור התנהגות טובה. כידוע, קבוצות אלו יצרו סימביוזה עם ההסתדרות ונהנות מהתמיכה בלתי מסויגת שלה. בד בבד, ההסתדרות גם תומכת בתנועות המחאה. כיצד תגיב ההסתדרות לדרישה לקחת מהחתולים השמנים על מנת להעביר משאבים לקבוצות מנוצלות? התשובה ידועה.
"ותעלה צעקת תנועות המחאה השמימה", אבל ישנם כאלה המנוצלים כלכלית שקולם לא נשמע כלל. למשל, הקבוצה המנוצלת ביותר הם חיילי החובה. אין מדינה בעולם שצעיריה ישרתו שלוש שנים כמעט ללא תמורה כלכלית. ישנן מדינות ספורות עם שירות צבאי ולאומי עד שנה, אבל לא לשלוש שנים תמימות. קשה לדרג את המנוצלים כלכלית בישראל ללא מחקר מפורט, אבל נראה שישנה שורה ארוכה של בעלי מקצוע. בעיקר כאלו ששכרם נקבע בהסכמים קיבוציים ואין להם מקומות עבודה אלטרנטיביים רבים.
העדר צדק כלכלי בהתפלגות ההכנסות בישראל ידוע. את רמת המחירים הגבוהה יש לנצח באמצעות התחרות והיבוא. שינוי בהתפלגות ההכנסה, לעומת זאת נראה, לצערי, כקרב אבוד מראש. לא נמצאים מנהיגים שמוכנים להתמודד עם הפסקות חשמל, מים, טיסות, על מנת שיהיה לנו משק הוגן ויעיל. ועדת טרכטנברג תתייחס כנראה להגברת התחרות וריסון המחירים, לדיור, חינוך ונשים עובדות. אולם, הוועדה תתרחק כמו מאש מאי צדק כלכלי של חלוקת ההכנסות בישראל - וזו החמצה.
*הכותב הינו מרצה לכלכלה ומימון במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.