השפעת החינוך על צמיחת המשק

נגיד בנק ישראל אמר השבוע כי השקעה בחינוך תביא לתוספת של כ-24% בצמיחה. ד"ר ישראל בוקסר סבור שהשינויים המהירים בחיינו מחייבים העמקת ידע והשקעות בהכשרת מורים, על מנת לפתח תכנית לימודים המתאימה לעידן הנוכחי

ד"ר ישראל בוקסר
20/09/2011

אנחנו מצויים בעיצומה של מהפכה, שמשפיעה, ותשפיע במידה רבה יותר בעתיד על כל מהלך חיינו. למהפכה יש הרבה פנים: תעסוקה, טכנולוגיה, כלכלה, אינטרנט, בריאות, פוליטיקה, חברה ועוד. השפעותיה צפויות להעמיד בפני הנוער, האזרחים של המחר, אתגרים גדולים מכל מה שידענו בעבר.

בכנס מרכז טאוב לחינוך שהתקיים השבוע באשר לצורך של מדינת ישראל להשקיע בחינוך, הוצגה חזית הידע המחקרית האחרונה בנושא. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר בכנס כי השקעה בחינוך תביא לתוספת משמעותית ביותר של כ-24% בצמיחה לאורך השנים. על פי המחקר שנערך במרכז, ישנו קשר הדוק בין רמת השכלה לבין תעסוקה והכנסה בישראל.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
אצל אקדמאים שיעור אי התעסוקה הוא הנמוך ביותר - 13%.(צילום: ShutterStock)

לפי הממצאים, כ-63% מאוכלוסיית גיל העבודה שרכשה עד שמונה שנות חינוך בלבד אינם מועסקים. שיעור אי התעסוקה יורד ל-42% בקרב בוגרי 10-9 שנות לימוד, ול-27% לבוגרי 12-11 שנות לימוד. אצל אקדמאים שיעור אי התעסוקה הוא הנמוך ביותר - 13%.

עוד התברר, כי רמת ההכנסה של האקדמאים היא הגבוהה ביותר. על פי המחקר, בארצות המשקיעות יותר בפיתוח ההון האנושי באמצעות חינוך, שיעור הצמיחה גבוה יותר.

מחקר נוסף שהוצג בכנס הצביע על כך שלאיכות החינוך, בעיקר במקצועות הליבה - שאינם נלמדים בכל בתי הספר בישראל - השפעה קריטית על צמיחה כלכלית. אצלנו מצטיירת תמונה עגומה, כאשר בוחנים זאת על רקע הימנעות מלימודי ליבה של תלמידים מהמגזר החרדי ואחרים.

ניהול מתוחכם

עליית המורכבות של החיים דורשת היום מכל פרט ומכל משק בית כמעט, יכולות וידע שבעבר אפיינו רק מנהלים: יש לבחון את המצב בשוק ההון, לו השפעה מהותית על הנכסים שלנו. כמו כן, להתנהלות צרכנית נכונה השפעות מהותיות על מקסום התועלת מהתקציב שלנו. התמצאות בכלכלה, המשפיעה על התעסוקה, הריבית, החיסכון, המחירים, הדיור, הפנסיה ונוספים, משמעותית גם היא.

מודעות לתזונה נכונה, שחשובה לחוסן ולבריאות - שמתייקרת והולכת, הינה דרמטית. בנוסף, ידע בחברה ופוליטיקה, המעצבות את דפוסי החיים והערכים, וכן הבנה בנושאי טכנולוגיה ואינטרנט - המשפיעים מהותית על הדרך שבה רוכשים ומשתמשים במוצרים, ויוצרים קשר עם אנשים או ארגונים - כל אלו נושאים מהותיים ורחבים, שצריכים להימצא בארגז הכלים של כל אחד.

האם דבר זה אפשרי? כיצד יוצרים מצב שהנוער, המבוגרים של מחר, יוכל לצאת לחיים עם מידע בסיסי, שיאפשר לו לחיות בכבוד ולהימנות על מעמד ביניים אמיתי וחזק?

שירות מילואים חינוכי וחוסן חברתי

נראה בהכללה שרוחב הנושאים, החדשנות שמאפיינת את רובם, השינויים המהירים שחלים בהם, והדינמיות של התהליכים, יוצרים מצב שמערכת החינוך שלנו איננה מסוגלת להתמודד איתם. אין לה אמצעים, יכולות, תקציבים, תוכנית לימודים ומספיק מורים שיוכלו להתמודד עם כל אותם האתגרים. על מנת לקבל ארגז כלים מינימלי, הנוער צריך ראשית לקבל מידע בסיסי על הנושאים הרחבים והמורכבים הנמצאים על סדר היום. יש להקנות לו, בנוסף, גם את היכולת לחשוב, להבין, ולנתח בצורה מושכלת תהליכים ואירועים, ולהסיק מסקנות על בסיס המידע שיתנו לו סיכוי סביר לקבל החלטות נכונות.

כל זה נראה פתטי, על הרקע של חוסר ידע והיכולת בהבנת הנקרא הבסיסית, בה מתאפיין חלק לא מבוטל מהתלמידים. אין לנו את הלוקסוס להמשיך ולייצר דורות של אזרחים שינציחו וירחיבו את מעגל המעמדות התחתונים. הם יגרעו מהחוסן האישי שלהם בעתיד, כמו גם מהחוסן הלאומי שלנו.

על משרד החינוך לפתח תכנית לימודים מתאימה שתוכל לעמוד באתגרים שמהפכת הידע והטכנולוגיות מציבה. הנושא מאתגר ודורש מיקוד, מקצוענות, נחישות והסתייעות בכוחות חיצוניים. אפשר ליצור מאגר לאומי של מורים פוטנציאלים מהמגזר הפרטי והציבורי, שיקראו "לשירות מילואים חינוכי". שירות זה שיוכל לסייע בהשגת משימה שאין חשובה ממנה: חיזוק החוסן הלאומי . המאורעות הפוליטיים- חברתיים האחרונים, נותנים לאתגר חשוב זה משנה תוקף.

*ד"ר ישראל בוקסר הינו מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully