פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ישראל ירדה למקום ה-83 במדד החופש הכלכלי

      על פי נתונים ממכון ירושלים, מאז 2005, הידרדרה ישראל 35 מקומות בדירוג העולמי לחופש כלכלי. בתחום הרגולציה ישראל מדורגת במקום ה-107. "הדו"ח נותן פרספקטיבה למחאה נגד יוקר המחיה"

      ישראל מדורגת במקום ה-83 בעולם במונחים של חופש כלכלי - כך עולה מדו"ח מדד החופש הכלכלי העולמי אשר מתפרסם היום. מאז 2005, הידרדרה ישראל 35 מקומות בדירוג המדד. כך נמסר ממכון ירושלים לחקר שווקים, המפרסם את המדד בישראל.

      "הדו"ח נותן פרספקטיבה למחאת מעמד הביניים כנגד יוקר המחיה", אומרת קורין סאוור, מנכ"לית מכון ירושלים לחקר שווקים. "השוואה בינלאומית ורב שנתית מלמדת, שרמת החופש הכלכלי היחסי בישראל נמצאת במגמת ירידה. לעליות המחירים יש קשר ישיר להיעדר חופש כלכלי ותחרותיות".

      סאוור מציינת שרמת החופש הנמוכה בקטגוריה של שיעורי המכס על מוצרים מסוימים - בה מדורגת ישראל במקום ה-121 בעולם - באה לידי ביטוי במכסים ומסים הגבוהים והמגבלות על התחרות בשוק הרכב. המכס ומס הקנייה על מכוניות פרטיות גבוהים פי חמישה מאשר ברוב מדינות אירופה. התוצאה היא שאין תחרות בין יבואנים, אין חופש בחירה לצרכנים והמחירים נשארים גבוהים.

      כמו כן, בתחום הרגולציה ישראל ממדורגת במקום ה-107 בעולם. לדברי סאוור, הרגולציה, לדוגמה, בתחום הבנקאות חוסמת כניסת מתחרים ומעבר לקוחות וגורמת לעליות מחירי השירותים.

      ציון רע על גודל הממשלה

      התחום בו ישראל בולטת ביותר לרעה (ציון 4.6 מתוך 10, מקום 127) הוא גודל הממשלה. תחום זה נמדד באמצעות שיעור המס השולי, שיעור תשלומי ההעברה, ושיעור הבעלות הממשלתית על חברות והשקעות.

      את הציונים הטובים ביותר שלה קיבלה ישראל על יציבות המטבע (8.8, מקום 55) וחופש המסחר הבינלאומי (7.1, מקום 45). הפרשי המיסוי בין יבוא מוצרים מסוימים כמו מכוניות וחלפים לבין מוצרים אחרים (3.8), וגודלו הצנוע של מגזר המסחר הבינלאומי (2.1), מנעו ממנה ציון גבוה יותר.

      המדד מתייחס לנתונים משנת 2009, ומדרג שוב את הונג קונג במקום הראשון, ואחריה סינגפור, ניו זילנד ושווייץ. המדינה הסובלת מהמחסור הגדול ביותר בחופש כלכלי היא זימבבווה, ואחריה מיאנמר, וונצואלה ואנגולה.

      מחקרים רבים מצביעים על הקשר שבין חופש כלכלי לצמיחה. ואולם תגובותיהן של מדינות רבות למשבר הכלכלי העולמי דווקא הפחיתו את מדד החופש העולמי הממוצע. ארה"ב, למשל, ירדה שלושה מקומות בדירוג עקב המדיניות התקציבית המרחיבה של ממשל אובמה וההרחבה המוניטארית של הבנק הפדרלי.

      מדד החופש הכלכלי נוסד על ידי חתן פרס נובל מילטון פרידמן ופרופסור מייקל ווקר בשנות ה-70, ושותפים לו עשרות מכוני מחקר בעולם. המדד נערך מדי שנה על ידי מכון פרייז'ר הקנדי בשיתוף 75 מכוני מחקר ברחבי העולם, ביניהם מכון ירושלים לחקר שווקים. אבני היסוד לחופש כלכלי הם בחירה חופשית, סחר וולונטרי, החופש להתחרות והבטחת זכויות הקניין. מחקרים מראים כי אנשים החיים במדינות בעלות חופש כלכלי רב יותר נהנים מרמות גבוהות יותר של שגשוג כלכלי וחרות אישית, ומתוחלת חיים גבוהה יותר.