הריבית במשק בשנה הבאה תגיע לרמת ה-3%, תוך שהאינפלציה במשק בתקופה זו תסתכם ב-2.3%, מעט מעל מרכז היעד הממשלתי, כך עולה מעדכון תחזית המקרו-כלכלית רבעונית, אשר פורסמה על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל. כמו כן, בבנק ישראל צופים כי המשק יצמח בשנת 2011 בכ-4.7% ואילו בשנת 2012 קצב הצמיחה יתמתן ויסתכם ב-3.2% בלבד.
תחזית הצמיחה ל-2012 עודכנה כלפי מטה יחסית לזו שפורסמה ביולי ועמדה על 3.9%. לאחר העדכון עומדת תחזית צמיחת התוצר ב-2012 סמוך לממוצע הרב-שנתי. ההאטה הצפויה של קצב הצמיחה, יחסית ל-2011, נגזרת מהערכות בדבר האטה של קצב צמיחת הביקושים בעיקר במגזרי היצוא. על רקע הציפיות להאטת הפעילות והסחר העולמיים, צפוי היצוא המקומי לצמוח בשיעור של 1.7% בלבד.
לשם השוואה, בבנק ישראל מציינים כי על פי התחזית הצמיחה העולמית בשנת 2011 תסתכם בשיעור שנתי של 4% ואילו במדינות מפותחות ב-1.6% בלבד. כך למשל, הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב, צפויה לצמוח ב-1.5% בלבד בדומה לאירופה עם שיעור צמיחה חזוי של 1.6% בלבד. התחזית לשנת 2012 נותרה יציבה: צמיחה כלל עולמית של 4%, צמיחה של 1.8% בכלכה האמריקאית ובאירופה 1.1% בלבד. לשם השוואה, בתחזיתה מיוני 2011 צפתה קרן המטבע צמיחה עולמית בשיעור של 4.5% בשנת 2012.
בחטיבת המחקר מציינים כי אי הוודאות לגבי המשך ההתאוששות המשק העולמי גברה משמעותית מאז עריכת התחזית הקודמת, בסוף חודש יולי. התחזיות של בתי השקעות וגופים בין-לאומיים מעודכנות מטה, בליווי הערכה שעלתה הסבירות למיתון עולמי אם כי פחות חריף מזה של 2008-2009.
סעיף הדיור כגורם אינפלציוני יחל להתמתן משמעותית רק לקראת סוף 2012
עדכון תחזית האינפלציה כלפי מטה נובע משילוב של מספר כוחות כלכליים: הפיחות של השקל מאז יולי, סעיף הדיור ומחירי הסחורות בעולם. ברקע הפיחות ירידה של עקומי התשואה על אג"ח ממשלתיות, מעבר לגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ועלייה באי הוודאות על רקע התפתחויות גיאופוליטיות אזוריות.
באשר לסעיף הדיור, מעריכים בבנק ישראל כי זה יוסיף להוות גורם אינפלציוני בשנה הקרובה, בעיקר על רקע היחס בין מלאי הדירות לאוכלוסיה, ויחל להתמתן משמעותית רק לקראת סוף 2012. לבסוף, מחירי הסחורות שעלו מאז 2009 אמנם מתמתנים מעט לאחרונה, אך רמתם הגבוהה עודנה מהווה גם היא גורם אינפלציוני.
עם הכוחות המרסנים את האינפלציה נמנים השכר הריאלי, ההאטה הצפויה בקצב צמיחת הביקושים והשפעות אפשריות של המחאה החברתית. השכר הריאלי עלה בשנה האחרונה בקצב נמוך ביחס לקצב הצמיחה של פריון העבודה, בין היתר על רקע הפתעות אינפלציוניות, וסביר שכך יהיה גם בשנה הקרובה, על רקע ההאטה הצפויה בקצב הגידול של הביקושים.
האחרון צפוי להיות גורם מרסן גם דרך השפעתו על מרווחי המחירים של הפירמות במשק, שעל פי דיווחים מהעיתונות נראה כי הם מושפעים גם מן המחאה החברתית. השפעה מרסנת נוספת של המחאה החברתית על האינפלציה תיתכן גם עקב צעדי תגובה מצד הממשלה.