פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טרכטנברג: "דו"ח הוועדה אינו סוף פסוק"

      טרכטנברג התבטא לקראת פרסום הדו"ח בדף הבלוג שלו, והדגיש כי לא יכלו להציע מענה לכל המצוקות שהועלו. "דו"ח זה איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך הגדול לשינוי פני החברה"

      יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי התבטא לקראת פרסום הדו"ח בדף הבלוג שלו, והדגיש כי לא יכלו להציע מענה לכל המצוקות שהועלו. "דו"ח זה איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך הגדול לשינוי פני החברה בישראל

      "אין ספק כי לא יכולנו להציע מענים לכל המצוקות שהועלו ואף לא לרובן, אך המיקוד בכמה כיווני פעולה מרכזיים יש בכוחו כדי להקל על יוקר המחיה, להגדיל את הזמינות וההיקף של השירותים החברתיים, לסייע במציאת דיור הולם, להגביר את התחרות וההוגנות בשווקים לטובת הצרכן, ולהקטין את אי השוויון. כל אלה מבשרים על אופק חדש ומבטיח, בפרט למשפחות עובדות וצעירות, אשר נושאות בעיקר הנטל כמו גם בתקווה לעתיד טוב יותר" - כך כותב היום פרופ' מנואל טרכטנברג באתר האינטרנט של הוועדה - יממה לפני פרסום הדו"ח.

      ועדת טרכטנברג תנחה את הממשלה להציב יעדים חברתיים ובהם יעד להגדלת שיעור התעסוקה והפחתת אי השיוויון בחברה - כך מעלה פרק המבוא של מסקנות הוועדה שיפורסמו מחר. חלקים מפרק המבוא פורסמו כבר היום.

      טרכטנברג מציין כי יישומן של המלצות הוועדה יהיה באחריות ממשלת ישראל. מימוש צדק חברתי דורש מחויבות מפורשת, אסטרטגיה מושכלת ופעולה נמרצת של המדינה. אך מעבר לכך, שגשוגה של החברה בישראל תלוי בקיומו של מכנה משותף ערכי רחב בין כל חלקיה. מימוש של צדק חברתי ושל מכנה משותף ערכי, בדרכי נועם ובהחלטיות, זו תמצית הגישה אשר צריכה להנחות את מימוש השינוי המיוחל בחברה הישראלית".

      עוד על המלצות הוועדה המסתמנות:
      פתרון טרכטנברג ליוקר המחיה: חשיפה לייבוא
      ההמלצות לתחבורה הציבורית: שבירת המונופולים
      המלצות לענף הדלק: להחזיר הפיקוח על הסולר
      המלצות לענף המזון: הגברת ייבוא מתחרה
      ההמלצות לענף הגז: הפסקת הגז המצרי הביאה לכשל שוק
      ההמלצות לענף הבנקים: הקמת ועדה שתגביר התחרות

      טרכטנברג כתב עוד כי "דו"ח זה איננו סוף פסוק, אלא רק הפרק האחרון במבוא של המהלך הגדול לשינוי פני החברה בישראל, שהחל לפני שבועות מעטים עם הקמת המאהל הראשון ברוטשילד. כעת המערכה עוברת למקבלי ההחלטות, כיאה למשטר דמוקרטי. אנו משוכנעים כי אלה יאמצו את ההמלצות כמקשה אחת, ויישמו אותן בהקדם. הציבור בישראל עוקב בדריכות ובעין בוחנת, ולא ייתן לחמוק מהאחריות לקדם את כמיהתו לחברה צודקת יותר".

      "שיעור הצמיחה אינו חזות הכל"

      לפי הוועדה, על הממשלה לאמץ עקרונות מנחים למדיניות חברתית-כלכלית, שיחולו על מרחב פעילותה. העקרונות כוללים גם העלאת משקל ההוצאה האזרחית בתקציב המדינה והגדלת חלקה של המדינה בתוצר. הוועדה תמליץ גם לקבוע יעדים חברתיים לצד היעדים המקרו-כלכליים, ובהם יעדים להגדלת התעסוקה, הקטנת העוני ואי השיוויון.

      נוסף על כך, לדברי טרכטנברג יש להעצים את יכולת הצמיחה והתחרותיות במשק. "שיעור הצמיחה אינו חזות הכל. היבטים חשובים של איכות החיים לא נכללים בו, ובכלל זה מידת אי השוויון", מדגיש טרכטנברג, "מכאן שיש להרחיב את היריעה בקביעת הפרמטרים לפיהם נמדדים הביצועים של המשק, ולכוון את המדיניות בהתאם".

      לפי הוועדה, אי השיוויון במשק "גורר תחושה של אי צדק. מכאן שהמדיניות הכלכלית צריכה לחתור לחלוקה הוגנת של פירות הצמיחה, ובכלל זה בחלוקה בין התמורה להון והתמורה לעבודה, בין עובדים בכירים לעובדים מן השורה".

      צעדת המיליון בתל אביב מבט על ממסוק, אוגוסט 2011 (יח"צ , איתמר גרינברג)
      "אי השיוויון במשק גורר תחושה של אי צדק". "צעדת המיליון" בתל אביב (צילום: איתמר גרינברג)

      "לממשלה יש יכולת השפעה עצומה"

      טרכטנברג מוסיף כי "על הממשלה להבטיח כללי משחק הוגנים לכלכלת השוק תוך מניעת היווצרותם של חסמי כניסה, ריכוזיות, וכוח מונופוליסטי, וכמו כן כללי העסקה הוגנים לכלל העובדים ושמירה על זכויותיהם הבסיסיות, אך גם "להגדיר היטב את אחריותה על אספקת שירותים ציבוריים, להתאים את הרכבם מעת לעת לאור שינויים טכנולוגיים, דמוגרפיים ואחרים, ולדאוג לאספקתם באופן הוגן ויעיל לאזרחים הזכאים לכך, בין אם הדבר נעשה באופן ישיר על ידה ובין אם חלק מתהליך האספקה מוצא למיקור חוץ".

      לדברי טרכטנברג, חלק מהבעיות בחברה נובעות מתופעות כלל עולמיות, כמו הגלובליזציה שדורמת לפערי שכר ואי שיוויון. עם זאת, טרכטנברג מציין כי "גם במשק כה חשוף לכוחות שוק גלובליים, לממשלה השפעה עצומה על הנעשה בו, הן באופן אקטיבי והן באופן פסיבי, קרי, דרך מה שהיא לא עושה. כמו למשל אל מול אי שוויון גובר או ריכוזיות בשווקים". בנוסף, הוועדה ממליצה כי הממשלה תפעל לשילוב כל מזגרי האוכלוסיה במשק ובחברה – ובהם חרדים וערבים, אך תוך כיבוד אורח חייהם.

      טרכטנברג לא שולל הפרטה של חלק מהשירותים הציבוריים, ולדבריו מדובר בתופעה ליגיטימית על מנת להגביר את יעילות השירותים וזמינותם לאזרח. עם זאת, הוא טוען שיש לעשות זאת במקרים מתאימים בלבד תוך תכנון מושכל ושימת דגש גם על שמירה על איכות השירותים וזכויות העובדים בהם, ותוך מדידה ואכיפת הסטנדרטים בהם.

      בנוגע למגזר הציבורי , לפי טרכטנברג על הממשלה לפעול "בטיפול מערכתי בכשלי היסוד בשירות המדינה ובמגזר הציבורי לחיזוק יכולות התכנון והמדיניות, להגברת יכולות הביצוע והגמישות הניהולית של הממשלה, ולטיפוח של האתוס הציבורי ומערכת הערכים עליה נשענים משרתי הציבור.

      בתחום השקיפות מציין טרכטנברג כי על הממשלה לאמץ ערוצי הדברות עם הציבור הרחב במתכונת של "דמוקרטיה השתתפותית", בפרט בבואה לדון על שינויים וגיבוש מדיניות הנוגעים לציבור, וזאת כיוון שזה מאפשר זרימת רעיונות ושיקוף מצבו של האזרח אל מול הממשלה, מגביר את תחושת השייכות ומחזק את הדמוקרטיה.

      כמו כן, ההדברות דרושה גם כדי לאזן את האינטרסים של הציבור הרחב אל מול גורמים כלכליים עוצמתיים, אשר יש להם גישה והשפעה ישירה על מקבלי ההחלטות".