ועדת טרכטנברג - נועזת אך זהירה

אחרי חודשיים הגישה ועדת טרכטנברג את המלצותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו. מה התוצאות: מההמלצה הפופולרית ביותר ועד הנפגעים

מירב ארלוזרוב

1. ההמלצה הפופולרית ביותר

העם דורש צדק חברתי, והעם קיבל צדק כזה. ועדת טרכטנברג מעלה מסים, אבל כמעט רק לעשירים ולמבוססים. העלאות המס מתמקדות במס חברות (יועלה ל-25%-26%), מס רווחי הון ומס דיווידנד (25% לכלל הציבור, 30% לבעלי שליטה), ביטוח לאומי על מעסיקים, וכן במדרגה העליונה בלבד של מס הכנסה (מ-45% ל-48%).

חלק מהמסים האלה אמנם יחולו גם על מעמד הביניים - מס רווחי הון יחול על חסכונות הציבור, מס החברות יחול גם על בעלי עסקים קטנים ובינוניים - אבל ככלל מדובר במסים שנגבים בעיקר מבעלי ההכנסות הגבוהות וההון. בכך הוועדה ללא ספק מגדילה את השוויוניות של מערכת המס בישראל, תוך שהיא שומרת על מידתיות בשינויי המס ובשיעורו.

נוסף על כך, הוועדה שומרת צימוק לעשירים במיוחד. מי שסך הכנסותיו השנתיות, מהון או מעבודה, יעלה על מיליון שקל - סכום השקול לשכר של כ-83 אלף שקל בחודש - ישלם מס נוסף בשיעור של 2%. משמע, אדם כזה ישלם מס הכנסה מירבי של 50%, ומס רווח הון ודיווידנד של 32%. שיעור כזה, 2%, אינו מעלה או מוריד הרבה - להערכת הוועדה, מס זה יכניס לקופת המדינה כ-400 מיליון שקל בשנה בלבד - ובכל זאת מדובר בצעד הצהרתי כי העשירים ביותר צריכים לתת יותר. וזאת, כאמור, מבלי לחרוג עדיין מהגבול של מיסוי מירבי בשיעור של 50% מהכנסתו של אדם, לפי הכלל שקבע שר האוצר לשעבר משה נסים, "מרבית הכנסתו של אדם בידו".

2. ההמלצה הבלתי פופולרית ביותר

אין הפחתת מע"מ, ובצדק. כל הפחתה של אחוז במע"מ משמעה אובדן של 4 מיליארד שקל הכנסות למדינה, והוועדה חישבה ומצאה כי 70% מסכום זה יזרום לכיסם של שלושת העשירונים העליונים. מדובר בצעד שמבזבז משאבים יקרים, ולכן הוועדה - למרות דרישות המחאה - הצביעה נגדו.

במקום הפחתת המע"מ, הוועדה העדיפה להפחית מסים עקיפים המשפיעים ישירות על מחירי המוצרים (בלו על הדלק ומכס), לבטל את העיוות בגובה דמי הביטוח הלאומי לבעלי שכר של 45-75 אלף שקל בחודש, ובעיקר להעניק נקודות זיכוי לאבות לילדים צעירים. זוהי חלופה מעט מורכבת, ולא בטוח שהציבור יקבל אותה בהבנה.

3. ההמלצה הבעייתית ביותר

מאחר שוועדת טרכטנברג ביקשה לשמור על אחריות תקציבית, ולא להגדיל את הגירעון, הרי שהיא צריכה היתה להביא מקורות למימון הרפורמה הגדולה בחינוך לגיל הרך. המקור העיקרי הוא תקציב משרד הביטחון, שאמור להיות מקוצץ באופן קבוע בכ-2.5 מיליארד שקל.

ראש הממשלה, שמאוים עתה על ידי המחאה, יכול לספק את הסחורה ולקצץ את תקציב הביטחון ל-2012. אבל מה עם 2013 ואילך? האם הקיצוץ בתקציב הביטחון, כמו גם העמדת תקרה לשיעור הגידול השנתית בתקציב הזה, יחזיק מים? קשה להאמין בכך, ולפיכך קשה לראות כיצד ימומנו ההמלצות השונות של הוועדה בשנים הבאות.

4. ההמלצה החשובה ביותר

עריכת רפורמה בממשלה, כתנאי לה דק חברתי. "לכשלי הממשלה השלכות מהותיות על רמת החיים, השוויון ויכולת השגשוג של החברה הישראלית", כותבת הוועדה. "בהעדר יכולת תכנון, מוקצים המשאבים לכיווני פעולה שגויים ואף סותרים. במציאות זו אין מקום לדון בשאלת גודלו של הסקטור הציבורי, מבלי להידרש ליכולת הממשלה לעמוד באחריות המוטלת על כתפיה. הוועדה סבורה שנושא זה צריך להיות במרכז סדר העדיפות הממשלתי, וקוראת לממשלה לפעול באופן נמרץ למימושו". האם הממשלה תפעל בנחישות לערוך רפורמה בעצמה? ספק רב.

5. ההמלצה הנועזת ביותר

לחייב את החרדים בלימודי ליבה בבית הספר היסודי. אם בפרק המסים נזהרה ועדת טרכטנברג שלא להעלות הצעות שאין להן היתכנות פוליטית, הרי שבפרק על החרדים היא העזה לחרוג מכלל זה ולהעלות הצעה שנחשבת בלתי מתקבלת על הדעת במבנה הפוליטי הישראלי.

הוועדה, יש להדגיש, מיקדה את דרישת לימודי הליבה רק בבתי הספר היסודיים - היא כבר אינה מעזה להעלות דרישה דומה לגבי הישיבות הקטנות (המקבילה של הבנים החרדים ללימודים בתיכון). מה הטעם בחיוב ילדים חרדים בלימודי ליבה, ואז ויתור על לימודים כאלה כאשר הם מגיעים לגיל תיכון? גם לתעוזה של ועדת טרכטנברג יש כנראה גבולות.

הוועדה קינחה באמירה ערכית שלפיה ראוי שהחברה החרדית תנהג כחברה החילונית - משמע, שרק אחוז קטן, והמבריק ביותר, הופך את העיסוק האקדמאי לקריירה לכל החיים - וכך ראוי כי יהיה גם עם האברכים. הוועדה גם אמרה כי מן הראוי כי התמיכה בישיבות תהיה כזאת שתתמרץ אותן להשאיר רק את אותם מתי מעט מוכשרים כתלמידים לכל החיים - רק שהאמירה הזו לא גובתה בהמלצה ישירה.

6. הנפגעות

הגננות. אין ספק כי ההמלצה הדרמטית ביותר היא זו של הרחבה ניכרת של שירותי החינוך לבני 0-9, באמצעות הרחבת היצע מעונות היום לבני 0-3, החלת חינוך חינם חובה החל בגיל 3, וכן הכנסת צהרוניות על חשבון המדינה לכל הגנים והכיתות עד לגיל 9 (כיתה ג'). מדובר במהלך דרמטי, גם כלכלית, גם חינוכית וגם חברתית.

בשולי ההצעה, עם זאת, עולות שאלות לגבי מעמדן של הגננות הפרטיות. אלפי גננות פרטיות, המפעילות כיום גנים פרטיים לילדים בגילאי 0-4, עלולות למצוא את עצמן עם סימן שאלה לגבי עתידן המקצועי. המשמעות המיידית של ההצעה היא חיסול למעשה של כל הגנים הפרטיים לילדים הבוגרים יותר, בני 3-4, מאחר שאלה יקבלו מעתה מענה במערכת החינוך הממלכתית.

גני הטרום חובה והטרום-טרום חובה יהפכו לגני חובה, לכל הילדים, וייתרו את הצורך בגנים פרטיים לשכבת גיל זו. לגנים הפרטיים, לפיכך, יישאר מרחב מחיה רק בגילאים הצעירים יותר (0-3) וגם זאת בצמצום, מאחר שהמדינה מתכוונת להרחיב את היצע מעונות היום בגילאים אלה.

7. לא שכחו את הקשישים

המחאה החברתית היתה מחאת הצעירים, המתקשים לממן לעצמם דיור ואת הוצאות המחיה והחינוך של ילדיהם. למענם הרחיבה הוועדה את שירותי החינוך לגיל הרך, העניקה נקודות זיכוי לאבות לילדים צעירים, וטיפלה בתחום הדיור. עם זאת, הוועדה לא נסחפה אחר הקול הצעיר של המחאה, ולא שכחה לייחד פרק גם לקשישים. הוועדה אימצה את התוכנית של הביטוח הלאומי להרחיב את שעות הטיפול הסיעודיות בקשישים. זוהי המלצה חשובה ביותר לקידום הצדק החברתי.

8. האם זה ישים?

מבין שלוש הההמלצות החשובות ביותר, שתיים - לימודי ליבה לחרדים ורפורמה בעבודת הממשלה - ספק רב אם ייושמו. ההמלצה על החרדים מאיימת על שלמות הקואליציה, וההמלצה לעריכת רפורמה בממשלה תיתקל ביותר מדי התנגדויות של מוקדי כוח בתוך הממשלה. ההמלצה החשובה השלישית, על הרחבת חינוך החינם לגיל הרך, קרוב לוודאי שתיושם, בין השאר משום שנהפכה לדגל המחאה החברתית.

במרבית ההמלצות האחרות הקפידה ועדת טרכטנברג לפזול לכיוון קובעי המדיניות - היא שמרה על מידתיות, לא זיעזעה את אמות הספים של האחריות התקציבית, ולא התעקשה על מה שנחשב לדגל אדום בעיני ראש הממשלה או הכנסת (תוכנית ויסקונסין, למשל, לא נכללה בהמלצות הפרק על התעסוקה). בכך הפגינה הוועדה תבונה, והגדילה מאוד את סיכויי הישום של המלצותיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully