פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "משרד הביטחון הוציא 3 מיליארד יותר מהמתוכנן"

      מסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים מאי-אוגוסט שערך בנק ישראל עולה כי המשרד מתנהל בתוואי החורג מהתקציב המתוכנן לו. הכנסות הממשלה נכון לתקופה הנסקרת היו נמוכות ב-2% מהתכנון

      "תקציב הביטחון מתנהל מתחילת השנה בתוואי הגבוה בכ-3 מיליארד שקל מהרמה התואמת את התקציב המקורי", כך כותבים היום בבנק ישראל בסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים מאי-אוגוסט. למרות זאת, תת ביצוע של שאר משרדי הממשלה הביא לכך שהוצאות הממשלה נמוכות בכ-4% מהתוואי התואם ביצוע מלא של התקציב.

      הכנסות הממשלה נכון לתקופה הנסקרת היו נמוכות ב-2% מהתכנון המקורי. זאת, אומרים בבנק ישראל, בעיקר בשל "האטה של ממש" בגביית המסים העקיפים על הייצור המקומי ועל היבוא לאחר גידול מהיר במהלך השנה הקודמת. גביית מסים ישירים (מס הכנסה) המשיכה לגדול באופן מתון.

      עד על פי סקירת הבנק, במהלך התקופה הנסקרת, נמשכה התנופה בענף הבנייה. גידול מואץ של מספר התחלות הבנייה הביא לכך שהיקף הדירות בבנייה פעילה התרחב מאוד. גם היקף הקרקע ששווקה על ידי מינהל מקרקעי ישראל התרחב במהלך השנה ומספר ההיתרים לדירות בבנייה ביוזמה פרטית גדל מאוד. בצד הביקוש בשוק הנדל"ן, מציינים בבנק, ישנם סימנים לירידה בהתעניינות ברכישת דירות למגורים.

      "בחודשים יולי-אוגוסט נרשמה, לראשונה השנה, ירידה של ממש במחירי המזון בארץ. זו עשויה להיות קשורה לא רק לירידת מחיריהם של מוצרי המזון בעולם, אלא גם לצמצום מרווחי השיווק של הרשתות הקמעוניות כתוצאה מהמחאה החברתית", כתבו בבנק בהתייחס להתפתחויות במדד המחירים.

      עוד טוענים בבנק ישראל כי קצב ההתרחבות של הפעילות הכלכלית בישראל התמתן, וגברה אי-הוודאות. זאת על רקע משברי חוב באירופה וטלטלה בשווקים הפיננסיים, חשש להאטה ניכרת בקצב הצמיחה בעולם, המשך חוסר היציבות הגיאו-פוליטית באזורנו והשלכות המחאה החברתית בישראל. התוצר המקומי הגולמי גדל בתקופה הנסקרת בקצב שנתי של 3.5%, וזה של המגזר העסקי גדל ב-2.4% בלבד. המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל עלה בשיעור מדוד.

      עוד במהלך התקופה הנסקרת - פער התוצר, המבטא את ההפרש בין רמות הביקוש במשק לרמות ההיצע, הצטמצם. במקביל, נרשמה האטה קצב הצמיחה וירידה בשיעור האבטלה לשפל. אלה, אומרים בבנק, עשויים לרמוז כי המשק נמצא מעבר לשיא מחזור העסקים.

      אחת הסיבות המרכזיות להאטת קצב הצמיחה קשורה בענף היצוא הישראלי. יצוא הסחורות מישראל, בעיקר בענפי הטכנולוגיה העילית, הואט בתקופה הנסקרת בשל התמתנות הביקושים העולמיים. היצוא לארה"ב ירד ירידה של ממש, והיצוא לאירופה דישדש. קצב הגידול של יבוא הסחורות התמתן, וזאת בכל סוגיו – מוצרי צריכה, חומרי גלם ונכסי השקעה. הגירעון בחשבון השוטף התרחב ברביע השני של 2011.

      הצמיחה העולמית הואטה, במיוחד באירופה, וקצב ההתרחבות של הסחר העולמי פחת. החששות מהתפשטות משברי החוב באירופה למדינות מפתח ביבשת והורדת דירוג האשראי של ארה"ב - על רקע קשיים בצמצום הגירעון בתקציבה - הובילו לטלטלה בשווקים הפיננסיים ולהתגברות אי הוודאות. תחזיות הצמיחה בעולם עודכנו כלפי מטה.