אחרי שופרסל ותנובה: הסטודנטים בוחנים הבנקים

אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב החלה לבצע בדיקה השוואתית ראשונית בנוגע להיקף דמי הניהול וגובה העמלות של הבנקים ובתי ההשקעות בישראל. "בדיקה שגרתית אך מרחיבים את ההיקף"

ערן אזרן

לאחר שהביאו את שופרסל ואת תנובה להורדת מחירים של עשרות אחוזים, אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב החלה לבצע בדיקה השוואתית ראשונית בנוגע להיקף דמי הניהול וגובה העמלות של הבנקים ובתי ההשקעות בישראל. האגודה מסרה כי מדובר בבדיקה שגרתית שנערכת טרם פתיחת שנת הלימודים, אך השנה, בניגוד לפעמים קודמות, הוחלט להרחיב את היריעה ולבצע בדיקה מקיפה יותר מעבר לתחום המצומצם של הסטודנטים.

הבדיקה, שנערכת על ידי מחלקת המחקר של האגודה, צפויה לארוך מספר שבועות, ובסופה יצטרכו הסטודנטים לבחור אם לצאת למאבק כנגד הבנקים ובתי ההשקעות, בנוסח המאבקים שניהלו בחודשים האחרונים כנגד יצרנית מוצרי החלב תנובה ושופרסל.

בחודש שעבר יזמה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב חרם נגד כמה גופים שנראו בעיניה כאחראים ליוקר המחיה בישראל. הראשונה היתה חברת שופרסל, שנשלטה אז על ידי קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר. הסטודנטים טענו בדף הפייסבוק שהוקם כי "לשופרסל, בהיותה רשת הצרכנות הגדולה בישראל המחזיקה ב-37% מנתח השוק, יש חלק עצום ביוקר המחיה". בעקבות המחאה הודיעה שופרסל על הוזלת מחירים. בין השאר החליטה הרשת על הורדת מחירים של 30 מוצרי בסיס עד פסח בהנחה ממוצעת של 20%.

לאחר שופרסל, מי שעמדה במרכז המחאה הסטודנטיאלית היתה תנובה. באגודת הסטודנטים נטען אז כי "לחברת תנובה חלק משמעותי בבעיית יוקר המחייה מכיוון שהיא שולטת ב-52% משוק החלב, ומעלה את מחירי המוצרים לעתים קרובות וללא כל הצדקה". בעקבות המחאה, יזמה תנובה הורדת מחירים של עד 15% בחלק ממוצרי החלב שלה, ואחריה הודיעו גם חברות מזון נוספות על הורדות מחירים, ובהן יוניליוור, אסם ושטראוס-עלית.

לא מחאה ראשונה נגד הבנקים

חוסר התחרותיות בענף הבנקאות בישראל מכעיס לא מעט צרכנים שנאלצים לשלם עמלות גבוהות על ביצוע פעולות בנקאיות בסיסיות. במהלך 2010 רשמו חמשת הבנקים ההכנסות של כ-14 מיליארד שקל מגביית עמלות, כשמתוכן ההכנסות על ניהול חשבונות העו"ש עמדו על כ-3 מיליארד שקל. ההכנסות הגבוהות ביותר מעמלות נרשמו בתחום כרטיסי האשראי - כ-3.4 מיליארד שקל. בסך הכל, עמד הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים על 6.6 מיליארד שקל.

רוב הבנקים בישראל מוחזקים על ידי הטייקונים - הלווים הגדולים של המשק. כך למשל,מזרחי-טפחות מוחזק על ידי משפחת עופר ומוזי ורטהיים, שרק הבוקר הצהיר שהמחאה החברתית היא "התפרעות לא מחושבת - גל מכוער שיעבור". בנקים אחרים שמוחזקים על ידי הטייקונים הם בנק הפועלים , שמוחזק על ידי שרי אריסון; הבנק הבינלאומי , שמוחזק על ידי צדיק בינו, ובנק דיסקונט - על ידי המשפחות פישר וברונפמן. אל אלה מתווסף בנק לאומי , שנמצא תחת שליטת המדינה.

אם אכן יחליטו הסטודנטים לצאת למאבק, הרי שלא מדובר בהתארגנות ראשונה נגד הגופים הפיננסים בישראל במסגרת גל המחאה הנוכחי. לפני כחודשיים גובשה קבוצת מחאה שקראה לבצע משיכה המונית של כספים מחשבונות העו"ש ב-10 באוגוסט. יוזמי המחאה דאז קראו למשוך "סכום משמעותי" כלשהו מחשבנות העובר ושב, כשהמטרה המוצהרת היתה "הורדת הריביות וביטול העמלות הגבוהות והאינסופיות שהצרכן נאלץ לשלם לבנקים ולחברות האשראי מדי חודש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully