האם חקירת תנובה תסתיים בכופר של מאות מיליוני שקלים שתשלם איפקס לרשות ההגבלים העסקיים ובפיטורי האחראים להעלאות המחירים? במגזר העסקי העריכו אתמול כי "לאיפקס יהיה כדאי להציע לרשות ההגבלים העסקיים 300 מיליון שקל תמורת סגירת התיק אם יתברר כי הרשות מתכוונת להגיש כתבי אישום פליליים בפרשה נגד ראשי תנובה ואיפקס ישראל; לאיפקס אין בעיה להפחית מרווחיה הגבוהים בתנובה סכום של 300 מיליון שקל".
תשלום כופר הוא הליך מקובל מול רשות ההגבלים, כאשר במסגרת "צו מוסכם" מוחלף אישום פלילי בכופר, ותיק החקירה נסגר. בתשובה לשאלה אם איפקס אכן מתכוונת להציע לרשות כופר בסך 300 מיליון שקל נמסר מאיפקס כי לא היו דברים מעולם. בתנובה סירבו להגיב.
ההערכות במגזר העסקי מתבססות, בין השאר, על הכופר שהציעה איפקס לפרקליטות המדינה לפני כשנה לסגירת התיק של פסגות בסך 150 מיליון שקל. ההסדר כלל גם פיטורי המנהלים האחראים לתרמית לכאורה בניירות הערך שבוצעה בחברה. היקף הכופר המוערך מבוסס על דרישות רשות ההגבלים לתשלום כופר בצו מוסכם אחר, בפרשת העברת המידע בין הבנקים בנושא עמלות, בסך 210 מיליון שקל.
העלאת מחירים טורפנית?
החקירה של רשות ההגבלים נמצאת רק בתחילתה. באופן רשמי, החקירה מתמקדת באי העברת מסמכים לרשות, אך בפועל היא התרחבה, ככל הנראה, לבחינת השאלה אם תנובה ניצלה את מעמדה כמונופול לרעה והעלתה מחירים מתוך ידיעה כי רווחיותה תעלה גם אם הביקוש יירד. הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, שנכנס לתפקידו לפני כחמישה חודשים, אמר לפני מינויו לתפקיד כי הרשות צריכה להגביר את האכיפה על מונופולים. ככל הנראה תנובה היא המונופול הראשון שחווה את שינוי המדיניות שעורכת רשות ההגבלים העסקיים.
עד כה נחקרו ברשות ההגבלים יו"ר תנובה, זהבית כהן, מנכ"ל החברה אריק שור, שני יועצים משפטיים ושני כלכלנים. ייתכן כי ראשי תנובה יזומנו להמשך חקירה, לפי הממצאים שיתגלו במסמכים שנתפסו. החקירות התמקדו עד כה בשאלת הסתרת המסמכים.
חקירת בכירי תנובה נפתחה בפשיטה שערכה רשות ההגבלים על משרדי תנובה, שבמסגרתה תפסה מסמכים שנארזו ב-27 ארגזים. על פי מקורות, בדיקה ראשונה של התכתובות בין ראשי החברה העלתה כי בעלי תפקידים בתנובה לא נזהרו בניסוחיהם ודיברו בחופשיות על העלאת מחירים כדי לשפר את רווחיות החברה, תוך ניצול לכאורה של מעמדה כמונופול. ברשות ההגבלים סירבו לאשר או להכחיש את הדברים.
כדי להוכיח אחריות פלילית צריכה רשות ההגבלים לקבוע כי תנובה קבעה מחיר טורפני שפגע בתחרות או בצרכנים. קביעה של פגיעה בתחרות לא צפויה במקרה זה, והשאלות העולות הן איך ניתן להוכיח מהו מחיר טורפני שפוגע בצרכנים, ואם רשות ההגבלים תצליח להוכיח כי העלאת המחירים של תנובה הגיעה לשלב הטורפני. אם כן, יהיה מקום לכתב אישום פלילי או להמרתו בצו מוסכם.
פתח לתביעות ייצוגיות
תקדים לצו מוסכם היה בפרשת עלית קדבורי, שבה נקנסה עלית בסכום נמוך יחסית של 5 מיליון שקל - קנס שעורר ביקורת ציבורית על חוסר ההרתעה שבו. אם רשות ההגבלים לא תשיג ראיות ברורות לאישום פלילי היא תוכל להסתפק בפרסום קביעה, שלפיה תנובה ניצלה לכאורה את מעמדה כמונופול כדי להעלות מחירים. הקביעה תוכל לשמש בסיס לתביעות ייצוגיות נגד החברה. מהלך זה נחשב חלש יחסית מבחינת ההרתעה של רשות ההגבלים, והוא הופעל לאחר החקירה נגד הבנקים בעניין שיתוף פעולה בנושא עמלות, לאחר שלא נמצאו ראיות מובהקות לתיאום של קביעת מחירי עמלות בין הבנקים.
במקרה של הבנקים הציעה רשות ההגבלים לבנקים לשלם כופר בסך 210 מיליון שקל, כאשר כל בנק ישלם לפי חלקו בפרשה. בנק הפועלים ובנק דיסקונט קיבלו הצעה לשלם 80 מיליון שקל כל אחד, הבנק הבינלאומי הראשון 30 מיליון שקל ובנק המזרחי טפחות 10 מיליון שקל. הבנקים החליטו כי מדובר בסכומים גבוהים ודחו את ההצעה. לפיכך, פירסמה רשות ההגבלים קביעה בנושא, שבמסגרתה הובהר כי הבנקים עברו על החוק כשהעבירו ביניהם מידע על גובה עמלות למגזרים שונים במשק. כמה עורכי דין מיהרו להגיש תביעות ייצוגיות נגד הבנקים, ואילו הבנקים עירערו על הקביעה ובכך העבירו את הנושא לדיון משפטי מתמשך.
הרווחיות היתה מובטחת
העלאת המחירים של תנובה התבססה על המלצות שנכללו בדו"ח חברת הייעוץ מקינזי, שאחת החלופות שהציגה כללה מיפוי מוצרים שלגביהם ניתן להעלות מחירים. שיעור ההעלאה נקבע על בסיס סקר שנערך בקרב ציבור רחב במיוחד של ישראלים - כך על פי מקינזי.
על פי מידע שהגיע ל-TheMarker, אותה חלופה בדו"ח מקינזי קבעה כי גם אם תהיה ירידה בכמות הנמכרת של המוצר כתוצאה מעליית מחירו, רווחי תנובה ימשיכו לגדול. הדו"ח בחן את נקודת האיזון שבה לא תהיה עלייה ברווחיות כתוצאה מירידה בכמות, וציין כי הרווחיות תגדל גם אם תנובה תעלה את מחיר הגבינות הלבנות והקוטג' בכ-15% ואת מחיר גבינה צהובה עמק ב-18%. על פי הדו"ח, גם אם כתוצאה מכך תיפגע הכמות הנמכרת, עדיין תוכל תנובה לשפר רווחיותה בכ-20 מיליון שקל בשנה לפחות. על גבינות אחרות, כמו גבינה צהובה גוש חלב, המליצה מקינזי לא להעלות מחירים מכיוון שלא יהיה לה ביקוש במחיר הגבוה.
על פי הדו"ח, אם כתוצאה מהעלאת המחירים של תנובה גם חברות מתחרות יעלו מחירים - מהלך מקובל בתעשיית החלב הישראלית - רווחי תנובה יגדלו בשיעורים גבוהים בהרבה. ואולם המחאה החברתית טרפה את הניתוחים של מקינזי והראתה כי הציבור לא מוכן לספוג עליות מחירים גבוהות בתחומי הדיור, המזון והחינוך. עליות המחירים של תנובה ומתחרותיה לכאורה, שטראוס וטרה, הובילו לחרם על תנובה ולהקמת ועדת החלב, שהטילה על רשות ההגבלים לבדוק את מתח הרווחים בענף בין רפתנים, מחלבות ורשתות. בקשת המסמכים מתנובה, שהובילה לחקירה, היתה חלק מאיסוף נתונים כללי על משק החלב במסגרת החלטות ועדת החלב.
בינתיים, מי ששילם את המחיר האישי בפרשה היא כהן, שעזבה את תפקידה כיו"ר תנובה. ביום ראשון ייכנס לנעליה שלמה רודב, שעל פי ההערכות יתפקד כיו"ר פעיל ביותר, כלומר כמעט כיו"ר ומנכ"ל. בתנובה ירעדו כנראה כמה כסאות נוספים, במיוחד על רקע תקדים הכופר בפסגות, שם פרשו מתפקידיהם המעורבים בפרשה, שנחקרה במסגרת העסקה עם המדינה. עם פרסום עזיבתה של כהן ציינו מקורבים לרשות ההגבלים כי לא דרשו את עזיבתה כחלק מהחקירה.