שישה מתעניינים בבזק, אבל איפה הקונים?

הארץ



המועד האחרון להגשת התשובות למודעת ההפרטה של בזק פתח שלב נוסף במסע המיוסר ורווי העימותים של חברת התקשורת הישראלית. עשור של הכרזות ו"התקדמויות" לקראת הפיכת בזק לחברה פרטית ממשיך להותיר ספקות גדולים באשר ליכולתה של המדינה להשלים את התהליך.



המשקיעים שהביעו עניין בהפרטה עדיין אינם יודעים דבר על גורלן של קרקעות בשווי מאות מיליוני שקלים שהבעלות עליהן נתונה במחלוקת בין החברה והמדינה, ואינם יודעים מה תהיה מדיניות מחירי התקשורת שתקבע את רווחיות החברה בעתיד. אין עדיין נוסח מוסכם של רישיון התקשורת, ואין מדיניות ממשלתית מגובשת בעניין פתיחת השוק לתחרות ותנאי התחרות של בזק בשוק. גם נושאים שלגביהם קיבלה הממשלה לכאורה החלטה, פתוחים עדיין למשא ומתן ולשינויים של הרגע האחרון.



ובכל זאת הסכימו שישה גופים לשלם 50 אלף שקל תמורת הזכות להיות מעורבים במהלכים הבאים של ההפרטה. אך מכאן ועד להשלמת עסקה לרכישת מחצית ממניות בזק, בשווי 1.5 מיליארד דולר, ארוכה הדרך.



ארבע חברות ישראליות ניגשו למכרז: אפריקה ישראל בשיתוף עם פולאר השקעות , יורוקום, החברה לישראל , וקבוצה המיוצגת על ידי משרד עורכי הדין גרוס. שלוש הראשונות הן חברות השקעה גדולות ובינוניות. גרוס מייצג חברת מדף שספק אם תצליח לגייס את הכסף הנדרש כדי להתקדם לשלבים המתקדמים של המכרז. לאף אחת מהחברות אין יכולת פיננסית להיות גורם בעל משקל בעסקה.



המשקיעים הישראלים צריכים להיות 20% מהקבוצה המציעה, כלומר, לגייס כ-300 מיליון דולר. סכום זה, שאותו ניתן לגייס רק מבנקים זרים, עלול להיות מעבר ליכולתן של הקבוצות הישראליות, גם אם יתגבשו כולן לקבוצה אחת. לכן דורשות החברות הישראליות לפצל את חבילת המניות הנמכרת לשתיים: 35%-30% לרכישה מיידית, והיתר באופציה לשנה לפחות. בעבר דנה הממשלה בפיצול, שעליו המליצה בחום רשות החברות, אך פסלה אותה.



השמות המעניינים בקרב הישראלים הם פולאר השקעות ויורוקום. פולאר מחזיקה כ-2.5% ממניות פרטנר , המתחרה בחברה הבת של בזק, פלאפון. היא גם מחזיקה בכ-10% ממניות Yes, שבזק היא השותף המרכזי בה. יורוקום מחזיקה 30% ממניות חברת הלוויין וכ-9.8% ממניות פרטנר. ניגוד העניינים בין שותפות בבזק לבין אחזקה שולית במתחרה של חברה בת של בזק יכול להיפתר, אבל דווקא השותפות הכפולה בחברת הלוויין - פעם כבעלת מניות בזק ופעם ישירות - עלולה להיות בעייתית.



שליטה של יורוקום ופולאר בבזק עשויה להיות צעד מקדים לרכישת אחזקות של שתי החברות בחברת הלוויין על ידי בזק, במחיר נוח לכמה מהצדדים המעורבים. בשוק ההון עדיין זוכרים כיצד רכשה פולאר בעשרות מיליוני דולרים את הנדל"ן מקבוצת שרם-פודים-קלנר ושותפיהם זמן קצר לאחר שרכשה הקבוצה את השליטה בפולאר.




המתחרים הזרים זהירים



בקרב המציעים הזרים בולטת אייפקס, קרן השקעות בינלאומית שמרכזה בארה"ב, המחזיקה נציגות פעלתנית בישראל בראשות חנוך ברקת. היא מנהלת הון בהיקף של כ-12 מיליארד דולר, ומפורסמת בעיקר כאחד המשקיעים הראשונים בחברת המחשבים אפל ובחברת האינטרנט אמריקה אונליין. בישראל משקיעה אייפקס בעיקר בחברות טכנולוגיה, ואולם בחו"ל היא מעורבת במגוון תחומי עסקים ובהם השקעות ענק בתקשורת.



בין היתר היתה אייפקס מעורבת ברכישת חברת התקשורת אספרי ובחברת ניהול הקרנות האיטלקית אזימוט. העסקה הגדולה ביותר שלה בתחום התקשורת היתה רכישת חברת המודיעין הטלפוני הבריטית יל תמורת 3 מיליארד דולר. הסניף הישראלי של אייפקס כפוף לסניף הלונדוני, שעל פי אחת הרכילויות אינו מתלהב במיוחד מההשקעה. הנציגים הישראלים מכחישים זאת, אך מציינים כי הגשת הצעה מעשית לרכישת בזק על ידי אייפקס כפופה לבדיקות רבות ובעיקר מותנית בשינויים יסודיים בתנאי העסקה.



המשקיע הזר הנוסף הוא חברת התקשורת הסינית Pacific Century CiberWorks) PCCW) מהונג קונג. השתתפות PCCW במכרז מעוררת סקרנות רבה, בשל העובדה שזוהי חברת התקשורת היחידה שנענתה למודעה ובשל אישיותו הססגונית של העומד בראשה, ריצ'רד לי.



בישראל כמעט לא מכירים את החברה, שעיקר פעילותה בסין ובטייוואן. בענף התקשורת העלו סברה כי מעורבותה של PCCW אינה אלא תרגיל ביחסי ציבור וכי אין מאחוריה כוונה רצינית. ואולם בעלי קשרים עם החברה טוענים כי יש לה עניין אמיתי בהשקעות בישראל. לחברה יש נציגות קבועה בישראל, והיא ביצעה השקעות בהיקף של כ-160 מיליון דולר בחברות היי-טק ישראליות ובקרנות הון המשקיעות בישראל. גורמים אלה אף אמרו כי PCCW עמדה ב-96' על סף השקעה גדולה באחת מחברות הטלוויזיה בכבלים אך חזרה בה נוכח עלייה במתח הביטחוני באזור.



בתחילת נובמבר נפגש הקונסול הכללי בהונג קונג, אלי אבידר, עם בעל השליטה ב-PCCW, ריצ'רד לי, והציע לו להתעניין בהפרטת בזק. ואולם החברה לא יצרה מגע עם רשות החברות המנהלת את ההפרטה עד ינואר 2002, כאשר שר התקשורת, ראובן ריבלין, ביקר בסין. במהלך הביקור נפגש ריבלין עם ראשי האצ'יסון ו-PCCW. בין הנוכחים בפגישה היו שאמרו כי לי העלה את נושא הפרטת בזק מיד בפתיחת השיחה עם ריבלין.



בעיה של בעלות צולבת



PCCW היא חברה צומחת שמניותיה נסחרות בבורסה של הונג קונג לפי שווי של כ-5 מיליארד דולר. מייסדה, ריצ'רד לי (35) - בנו של לי קה-שינג, השולט בחברת פרטנר הישראלית באמצעות האצ'יסון - אפוף הילה של ילד פלא בעולם העסקי. ב-90', כאשר היה בן 24, יזם את הקמת חברת הטלוויזיה בלוויין סטאר טי.וי. ב-93' מכר אותה תמורת 525 מיליון דולר לאיל התקשורת רופרט מרדוק. ההון שהרוויח מהעסקה איפשר לו לייסד ב-94' את PCCW. אחד היתרונות שסייעו לו בסיבוב המוצלח היה עובדת היותו בן למשפחת העסקים החזקה ביותר בהונג קונג, השולטת על מאות חברות ופועלת במרבית תחומי הכלכלה המקומית והעולמית.



בתחילת דרכה עסקה PCCW באספקת שירותי תקשורת מתקדמים (תקשורת נתונים ואינטרנט רחבת פס) על תשתיות חכורות, אך צמחה במהירות באמצעות עסקות מיזוגים ורכישות. בשנה שעברה רכשה את קייבל אנד ויירלס הונג קונ