פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ועדת המזון תבחן רווחיות רשתות השיווק

      ועדת טרכטנברגנזפה בוועדת המזון וקבעה כי עליה להגיש מסקנותיה בנוגע לרשתות השיווק בתוך מספר שבועות. כבר במהלך עבודת הוועדה היה ידוע כי הרשתות אחראיות חלקית למחירים

      ועדת המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, אמורה לחזור לעבודה אחרי החגים ולהשלים עבודה שהחסירה עם העברת המלצותיה לוועדת טרכטנברג. ועדת טרכטנברג שיגרה נזיפה קלה לוועדת המזון כשקבעה כי עליה להגיש בתוך כמה שבועות לאחר החגים מסקנות והמלצות לגבי רווחיות רשתות השיווק.

      ועדת המזון היתה אמורה לאתר את מקורות הרווחיות בתחום המזון, שיכולה להגיע ממקטעי הייצור, השיווק והיבוא. מהמלצות הוועדה עולה כי לא נבחנה הרווחיות של רשתות השיווק - אף שיצרנים ויבואנים טענו בפניה כי הרשתות אחראיות לנטל כבד על הצרכן, כשהן מוכרות מוצרים במחירים גבוהים בעשרות אחוזים ממחירי הרכישה, וגוזרות על כך קופון שמן.

      הוועדה ידעה במהלך עבודתה כי רשתות השיווק אחראיות גם בעקיפין לעליית מחירים, מאחר שהן דורשות שורת הטבות מיצרני מזון, כמו השתתפות בעלות פתיחת סניפים חדשים, הנחות לתקופה של כמה חודשים כשסניפים מוסבים מתת-רשת אחת לאחרת (אף שלעתים ההסבה מתבטאת בעיקר בהחלפת השלט), השתתפות ברווחיות שהצטמקה ובונוס שנתי. דרישות אלה מסתכמות במיליוני שקלים בשנה ומגולגלות לצרכן על ידי הספק במחיר המוצר. בעקבות זאת, מי שנהנה מהנחות היצרן הן הרשתות ולא הצרכן, שבמקום שיידרש לשלם מחיר הוגן לפי עלות הייצור, משלם מחיר גבוה שכולל את דרישות היתר של הרשתות מהספקים.

      שר התמ"ת, שלום שמחון, זיהה את הדרישות העקיפות של הרשתות וכינה אותן "חור שחור" שבולע הון. עם זאת, ועדת המזון בראשות מנכ"ל משרדו לא מיקדה תשומת לב ראויה ברשתות. הוועדה העדיפה להתקוטט עם ועדת הכספים בדרישה שנדחתה למימון יועץ חיצוני שישווה בין רווחיות רשתות בחו"ל ובישראל. בין שמדובר במאבק כוח ויוקרה ובין שבמאבק ענייני, התוצאה היתה חוסר טיפול הולם של הוועדה ברשתות. ועדת טרכטנברג דרשה ממנה לשוב ולהגיש לה את מסקנותיה כדי שניתן יהיה לבצע טיפול שורש מקיף לענף המזון, מבלי לאפשר לחולייה מרכזית בענף לחמוק מביקורת.