האם נראה שינוי מגמה בבורסות העולם?

משקיעים לא מעטים אוהבים לשחות נגד הזרם. לפני כשנה בזמן השגשוג היחסי של הבורסה, בעת שרוב האנליסטים המליצו על הבורסה בידענות כביכול וראו רק שמיים כחולים, מספר כלכלנים התריעו על הבעיות המתקרבות מגוש האירו והצביעו על האיתות הפסימי ששודר ממבנה עקום התשואות בשוק האג"ח אמריקאי. לפני כשנה, הריבית של 10 שנים באג"ח של ממשלת ארה"ב עמדה על 3% אבל מאז הריבית ירדה ל 1.7% וזו כנראה הרמה הנמוכה בהיסטוריה המודרנית של שוק ההון.

הציפיות לגבי הכלכלה הגלובלית עדיין לא חיוביות. עם זאת נראה שהמשקיעים בבורסה נהיו פסימיים יותר מכפי שצריך והירידות במחירי המניות מוגזמות. הייתי בסרט הזה מספר פעמים בשלשת העשורים האחרונים. השיעור שלמדתי הוא שאנחנו המשקיעים בדרך כלל איננו מאוזנים, בלשון המעטה. בשוק שוורים אנו אחוזים אופוריה ובשוק הדובים אנו רואים את סוף העולם. זה כנראה טבוע ב-DNA של הפרט. כלכלן המאה ג'ון קיינס הצביע על זה בכתביו מ 1930 .

מתחילת 2011, מדד ת"א 25 ירד ב 18% - מ-1350 ל- 1143 . בשיא השפל בתחילת 2009 האינדקס היה ברמה של כ 600. בפרספקטיבה של שלוש שנים המדד עלה יפה. אבל אם נלך אחורה בראיה של 5 שנים המדד למעשה דשדש במקום וכמעט ולא הניב תשואה.

מניית בנק לאומי, כדוגמא, ירדה מתחילת השנה ב 33% . מחיר המניה בשיא השפל של 2009 עמד על 6 שקל , עלה לשיא של כ-18 שקל בתחילת 2011. מאז מחיר המניה ירד ל 12.69 שקל . למעשה כל סקטור הבנקים הראה מגמות זהות. חשוב להזכיר שהתנודתיות בסקטור במהלך המסחר היומי גבוהה לעיתים קרובות.

ההרגשה היא שסקטור הבנקים בארץ ובעולם נמצא במצב של מכירת יתר למרות כל הבעיות הידועות של יוון וגוש האירו והחולשה הכלכלית בארה"ב ויפן. גם הדרישה של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל להגדיל את ההון הבנקאי העצמי, מהלך שיפגע כנראה בחלוקת דיבידנדים אינה סיבה לנפילה חדה במניות הבנקים.

באווירה השלילית ששררה עד לאחרונה בשוק המניות מתחילים להסתמן כמה איתותים חיוביים.

1. מחיר הזהב בשבועות האחרונים צנח מרמת שיא של כ- 1950דולר ל-1636 דולר, אחת הירידות החדות של הזהב. המשך ירידת מחיר המתכת הצהובה מאותת על שינויי חיובי ומשמעותי של ציפיות המשקיעים לגבי אינפלציה ולגבי הכלכלה הגלובלית בעתיד. הזהב הוא המפלט האחרון לסוף העולם ואם זה מתחיל להיות פחות אטרקטיבי סימן שהעולם ימשיך כמנהגו.

2. מחירי הנפט, מחצבים וסחורות גם כן יורדים מהרמות הגבוהות. במידה והמגמה תימשך זה יהיה חיובי לעידוד הצמיחה הכלכלית בעתיד. האינדיקציה למגמה הזאת היא היחלשותן של המטבעות של ארצות עתירי מחצבים וסחורות כמו קנדה, אוסטרליה ודרום אפריקה - מטבעותיהן עלו חזק בשנים האחרונות ונראה שכיום מקבלים תיקון מול הדולר האמריקאי .

3. ערך האג"ח של ממשלת ארה"ב עלה בצורה ניכרת עקב ירידת הריבית, וזה כמובן מקזז במידה רבה את ההפסדים שנגרמו בערך המניות בתוך תיקי השקעות מאוזנים של קרנות גדולות. זו לא נחמה למשקיעים פרטיים 'שמשחקים' במניה זו או אחרת אבל בתיק השקעות מבוזר ומאוזן בין אג"ח למניות נמצא שההפסדים הם לא נוראים כל כך.

4. מכפילי המחיר/רווח , PE , ירדו משמעותית, דבר מניות להיראות יותר אטרקטיביות. למשל אם ניקח את ה MSCI-All Country World Index נמצא שה PE ירד בכ 20% מאז יולי 2011 והוא ברמה של 11.4, שזה 46% מתחת הממוצע של 16 השנים האחרונות. המשמעות, מי שקונה מניות עכשיו לוקח סיכון יחסית נמוך- כמו לקפוץ ממעקה של חלון קומת המרתף. הפגיעה לא תהיה קשה, אם תהיה.

5. המשבר באירופה עשוי להסתדר בימים אלה ממש ובוול סטריט המגמה חיובית והמאזנים שמתפרסמים טובים יחסית לציפיות האנליסטים.

ספק אם ששוק הדובים הגיע לסופו אבל הוא כבר בן כ 5 שנים ומתחיל קצת 'להזדקן'. יכול להיות שהמגמה למטה תימשך ויתכן שעדיין ניתפס 'במלכודת דובים'. אבל נראה שמחירי המניות עשו כבר הרבה מה necessary discounting (תיקון מחוייב המציאות) של כל הבעיות. אולי זה זמן סביר להתחיל לקנות מניות סולידיות לטווח הארוך כמו מניות הבנקים למשל.

ד"ר ארי אוליאל, מרצה לכלכלה ומימון במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.