נפצעת ממוצר? מה שצריך לדעת כדי לתבוע

החוק מאפשר למי שנפגע כתוצאה משימוש במוצר פגום או במוצר שדורש שימוש מיוחד וההוראות לכך לא סופקו לתבוע פיצויים ללא צורך הוכחת אשמה. מה צריך לדעת בשביל להצליח?

  • פיצויים
עדיה פיטרמן

לפני כמה שנים נשכב ג' במיטה עם בקבוק חם להקלת כאב גב. ברגע שנשכב על הבקבוק הוא התפוצץ, והמים הרותחים גרמו לו נזק פיסי. לפני כשנתיים נגסה י' בממתק שומשום וחשה כאב חד. התברר שנגסה בחתיכת זכוכית שגרמה לה לשבר בשן ולחתך בלסת. מקרים אלה ורבים אחרים אינם עניין של מזל רע - במסגרת חוק האחריות למוצרים פגומים יכולים צרכנים שנפגעו באופן דומה לתבוע את היבואנים והיצרנים של המוצרים שגרמו להם נזק, ולזכות בפיצוי כספי.

"לחוק שתי מטרות עיקריות", מסביר עו"ד עמיקם חרל"פ ממשרד עמיקם חרל"פ ושו"ת. "האחת היא לאזן את יחסי הכוחות בין צרכן שנפגע ליצרן שייצר את המוצר. השנייה היא לגרום ליצרנים של מוצרים להנהיג שיטות ייצור ובקרת איכות שיובילו למוצרים בטוחים יותר לצרכן".

עוד בוואלה! NEWS

5 טיפים שיעזרו לעובדים שלכם לחזור לשגרה

בשיתוף נספרסו
לכתבה המלאה
(אינפוגרפיקה: The Marker)

עו"ד הדס דגן, מנהלת מוקד התלונות בארגון אמון הציבור, מוסיפה כי "זהו חוק מאוד פרו-צרכני, שאומר שאם מישהו נפגע פגיעת גוף ממוצר פגום הוא זכאי לפיצוי מהיצרן או מהיבואן ולא צריך להוכיח שהם אשמים - העניין הקשה בתביעות נזיקין. פה נטל ההוכחה הוא פשוט".

חרל"פ מסביר כי "בנוסף לכך שהחוק קובע כי יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, ואין זה משנה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן, הוא גם קובע ש'מוצר פגום' הוא כזה שמחמת פגם בו הוא עלול לגרום נזק, או אף מוצר שאין בו פגם אך השימוש בו מצריך הוראות מיוחדות שהיצרן לא נתן ולכן נגרם הנזק".

לדברי דגן, רוב התביעות מסוג זה קשורות למזון, מכיוון שנזקי שיניים לדוגמה מצריכים טיפולים יקרים. חרל"פ מוסיף כי לא מדובר רק במוצרים שיוצרו במפעלים. "בתי המשפט נתנו פרשנות מרחיבה למונח מוצר, וכבר היו מקרים שבהם לקוחות תבעו את בית הקפה שבו אכלו מזון שפגע בהם". חרל"פ גם מציין כי אם אין לצרכן את הפרטים המלאים של היצרן, החוק קובע כי אפשר לתבוע את היבואן של המוצר.

"בתי משפט לא אוהבים תביעות מופרזות"

אמנם מדובר בחוק שמיועד לסייע לצרכנים, אבל כדי שאלה לא ינצלו אותו לרעה חשוב לדאוג להוכחת סיפור המקרה. "זה לא ברור מאליו שמצליחים בתביעה כזו, וחשוב לשמור הוכחה כלשהי - בין אם ממש את העצם הזר שנמצא, למשל במזון, או דברים פשוטים כמו הוכחת קניית המוצר", מסבירה דגן.

חרל"פ מוסיף כי "גם ליצרן קיימת הגנה בחוק, למשל במקרים שבהם המוצר יצא מכלל שליטתו והוא עשה בדיקות בטיחות סבירות לפני כן, כשהמוצר יצא מתחת ידו של היצרן והיה גורם מתערב שהיה יכול לגרום לפגם, או כשהצרכן השתמש במוצר שלא לייעוד שלו או בניגוד להוראות שסיפק היצרן לשימוש".

"את טענת הרשלנות מצד הצרכנים מעלים יצרנים רבים, כך שבית המשפט לא בהכרח מתרשם ממנה", אומרת דגן, "אך במקרה של שימוש לא נכון של צרכן בצורה של התרשלות חמורה, יש סיכוי שגם אם התביעה תתקבל, הצרכן לא יקבל את כל הפיצוי".

דגן מביאה כדוגמה מקרה שבו צרכן חימם משחת נעליים שהתקשתה ובעקבות כך נפצע מכוויות. אף שבית המשפט קיבל את הטענה כי על המוצר לא צוין שהוא דליק, אף שלא סביר לחממו - הוא פסק שהחימום על להבה הוא התרשלות חמורה ולא פסק את סכום הפיצויים המלא שביקש הנתבע.

"יש לשים לב כי תקופת ההתיישנות על פי חוק זה היא שלוש שנים בלבד בדומה לתביעות ביטוח, לעומת תקופת התיישנות של שבע שנים בתביעות כספיות אחרות", מדגיש חרל"פ. "בנוגע לסכומי הפיצוי הכספי קיימות בחוק שתי מגבלות: האחת היא שהפיצוי בגין נזק שגרם לאובדן שכר עבודה מוגבל לסכום נטו של כ-20 אלף שקל, שהם 75% מתוך סכום שלוש פעמים השכר הממוצע במשק. הסכום בגין כאב, סבל ועוגמת נפש מוגבל למקסימום של 127 אלף שקל".

דגן מסכמת: "כדאי להשתמש בחוק זה ולהגיש תביעות, אך צריך לעשות בו שימוש חכם - לחשוב כיצד ניתן להוכיח את התביעה ולהיות ריאליים לגבי הסכומים. בתי המשפט לא אוהבים תביעות מופרזות - מעבר לסכומים ששולמו עבור טיפולים רפואיים ועוגמת נפש מסוימת - וחשוב לשמור על פרופורציה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully