פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מדוע לא אסרה ועדת הריכוזיות אחזקות צולבות?"

      חברי כנסת בוועדת הכספים מתחו ביקורת על ועדת הריכוזיות ועל כך שלא אסרה כליל אחזקות צולבות של גופים ריאליים ופיננסיים. יו"ר הוועדה: "לא תמיד אחזקה צולבת היא בעייתית"

      דיון סוער בוועדת הכספים שדנה היום בדו"ח ועדת הריכוזיות. חברי הכנסת תקפו את ועדת הריכוזיות ובראשה את חיים שני וטענו כי היה עליה לאסור לחלוטין על אחזקות צולבות פיננסיות וריאליות.

      "יש סכנה גדולה שגופים ריאליים, פיננסים וכלי תקשורת שולטים במשק. קבוצות מצומצמות בעלות כוח רב, שחלקן קיבלו את הונם מהמדינה מאוצרות טבע, והן בעצם יכולות בסופו של דבר להעלות מחירים ואף אחד לא יכול לומר להן כלום. הן ישלטו גם בתקשורת ולכן בסופו של דבר גם התקשורת לא תמתח ביקורת. זוהי תחזית אפוקליפטית אבל היא יכולה לקרות" - כך אמר הבוקר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), בדיון בנושא דו"ח ועדת הריכוזיות.

      גפני הוסיף כי "ועדת הריכוזיות הוקמה לאחר דרישתה הנחרצת של ועדת הכספים. הממשלה עבדה בזריזות הקימה ועדת ריכוזיות, והגישה דו"ח ביניים. כשאנו התחלנו לדבר על הריכוזיות, הממשלה לא דיברה על הריכוזיות וגם הציבור לא ידע על מה מדובר".

      יו"ר ועדת הריכוזיות, חיים שני, העריך כי יחלפו חודשיים עד שתוגש הצעת חוק בעניין הריכוזיות. "לאחר השימועים, יכול להיות שנרצה לשנות את ההמלצות לשני הכיוונים. אם ההמלצות ייושמו מחר- אזי מחרתיים לא יקרה כלום". שני אמר כי השאיפה היא שהמלצות ועדת הריכוזיות יוגשו לממשלה עד סוף דצמבר 2011.

      לדבריו, "מיצינו את פוטנציאל הבעיות בריכוזיות. לא תמיד אחזקה צולבת בין ריאלי לפיננסי בעייתית. הוועדה הגיעה למסקנה שבמשק הישראלי הקטן רצויה הפרדה בין לווים למלווים גדולים. מי ששולט בעסק ריאלי או פיננסי משמעותי יצטרך לבחור בין השניים. נאפשר למשק להתארגן שההפרדה תהיה הוגנת וניתן 4 שנים לביצוע ההפרדה. עם זאת, אם אנו רוצים שמי שישלוט בגוף פיננסי יהיה לו הון משמעותי יש סבירות שההון יגיע מבעלות על עסק ריאלי".

      לדברי שני, "המלצנו שאם יש חברי דירקטורים משותפים הדבר יכול להביא לפוטנציאל ניגוד עניינים דומה ולכן יש לאסור על כהונה של דירקטורים לכהן הן בעסק הריאלי או בעסק הפיננסי".

      שני הוסיף כי "בקבוצה פירמידלית בעל השליטה יכול לנצל את ההשפעה שלו על חברה נכדה ולהעביר ממנה כספים אליו. בעיה נוספת היא לקיחת סיכונים גדולים כי ככל שהחברה בתחתית הפרמידה רחוקה מבעל השליטה, כך רחוקה הפגיעה בהון שלו. לכן הנכונות לקחת סיכונים בחברות מתחת לפרמידה הן גדולות".

      הוא הדגיש כי "גם ברמת המשק יש פוטנציאל לפגיעה אם הוא בנוי על מספר יחסית גדול של חברות פירמידליות. זאת ועוד, במשק עם הרבה קבוצות פירמידליות יש פוטנציאל לפגיעה ביציבות אם קבוצה עסקית גדולה נכנסת לקשיים. זה יכול להשפיע לא רק עליה אלא גם על קבוצות עסקיות נוספות. מבנים מורכבים ייצרו הרתעה ממשקיעים זרים להיכנס לישראל".

      "אמרתם הכל חוץ מלפרק את הפרמידות"

      ח"כים בוועדת הכספים תבעו תשובות משני ושאלו מדוע הוועדה לא הציעה איסור טוטלי על אחזקות צולבות פיננסיות וריאליות. ח"כ רוחמה אברהם (קדימה) ביקשה לדעת משני מדוע הוועדה לא המליצה על הפרדה מוחלטת של הפרמידות, ועל הפרדה בין אחזקות ריאליות לאחזקות פיננסיות: "מדוע לא היתה הפרדה מוחלטת של הפרמידות?". גפני העיר לשני: "אמרתם הכל חוץ מלפרק את הפרמידות, אז תפרקו את הפרמידות".

      ח"כ זהבה גלאון (מרצ) הדגישה: "בשנים האחרונות היה פחד מהטייקונים והיה משטר טרור של הטייקונים. בחלק מהנושאים ההמלצות של הוועדה הן מאופקות מדי . הוועדה בחרה בגירסה מעוקרת בכל הקשור לאחזקות ריאליות ופיננסיות.משפחת אריסון ועופר ההמצות לא יחולו עליהם. גם אלה שהיו אמורים להפגע כמו משפחת דנקנר ותשובה לא יפגעו. יש להם חברים וחבר ידאג לחבר. אני שואלת מדוע בעצם לא המליצו על הפרדה מלאה בין אחזקות ריאליות ופיננסיות".

      גלאון הוסיפה: "הוועדה מקדמת פתרונות לחיזוק הגופים המוסדיים אבל בעצם נותנים לחתול לשמור על השמנת. הדירקטורים עושים יד אחת עם בעלי השליטה בחברות".

      יו"ר ועדת המשנה לשוק ההון והביטוח, ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) התרעמה: "אני לא רואה בדו"ח את הפירוק של הפרמידות". היא אמרה לשני: "לא טיפלתם בכך. האם שרי אריסון היא גוף קטן שמקבל רף גבוה שפטור מאיסור על אחזקות צולבות? לבסוף נמצא חברה אחת או שתיים שההמלצות יחולו עליהן. קיים חשש שלבסוף יפעלו גוף אחד פיננסי ושניים ריאלים והם יעשו דילים בהלוואות משותפות. קיים חשש שהמסקנות הללו יהיו בעוכרינו. כמו כן, היתה התייחסות מועטה לנושא שליטה בחברות תקשורת ויש לטפל בכך".

      קירשנבאום הוסיפה: "יש הזדמנות לחזק את הרגולציה על הגופים המוסדיים. מי חושב שהגופים המוסדיים הם חסידי אומות העולם והכל מפוקח ומתפקד כמו שצריך - טועה. אני לא מסכימה עם זה. יש מחסור ברגולציה על הגופים המוסדיים".

      ח"כ גפני העיר: "המסקנות צריכות להיות קשות יותר. למה לא לבטל את הפרמידות. צריך להיות יותר קשים במסקנות. ועדת הריכוזיות לא טיפלה בריכוזיות הגורמת לעליות מחירים במשק ולא טיפלה בנושא אחזקות צולבות ריאליות, פיננסיות ותקשורת". יו"ר ועדת הכספים התייחס לנושא התקשורתי ואמר לשני: "אם אתם לא תתנו את הדעת לכך אנו נתייחס לכך". שני השיב: "אנו לא נכנס להסברים לגבי עוצמת המינון של ההצעות הללו. אני משוכנע שתשמעו מהמגזר העסקי את דעתו ותקבלו פרספקטיבה טובה לכך".

      ח"כ פאינה קירשנבאום הוסיפה בהמשך כי "הריכוזיות פוגעת בציבור הישראלי גם כציבור צרכני וגם כציבור החוסך לבנקים פנסיה ולכן אני מקווה שהטיפול בריכוזיות יגבירק את התחרות בענפים ויתרום. כשאני קוראת את המסקנות, הן מצויינות אבל הייתי מעמיקה אותן יותר. חבל שהוקמה ועדה ואחר כך מסקנות ביניים. התהליך יכול היה להיות הרבה יותר קצר".

      פרופ' יוג'ין קנדל השיב לטענות הח"כים ואמר כי "לא קיבלנו החלטה על הפרדה מוחלטת כי אין שום בעיה בכך שלבעלים של הבנק תהיה חנות מכולת או שלבעלים של חברה גדולה תהיה חברה פיננסית שמנהלת כסף קטן. אין לנו רקע אקדמי או עקרוני שיש בנושאים הללו בעיות. אנו מונחים על ידי ספרות ועל ידי התובענות המקצועיות שלנו. אנו הראשונים בעולם שהולכים בתוואי הזה.

      "מה שנעשה בעולם לפנינו נעשה בתנאי משבר חריפים ביותר. אנו פועלים בתנאים של כלכלה יציבה ומעבר לרצון לטפל בנושא אנו צריכים לא להרוג את הברווז שמטיל את הביצים. אנו מדברים על שינויים מרחיקי לכת במערכת שמייצרת את הערך הכלכלי של מדינת ישראל. מה שהינחה את הוועדה זה לא טייקון שיאבד את נכסיו אלא יש להעביר את הקו בעולם שבו גם מי שלא נמצא מתחת יש למפקחים פיננסים לא להיות הזכות של גוף זה או אחר עם יש סיבות של ריכוזיות".

      קנדל הוסיף כי "אנו נמצאים בעולם חיצוני מאוד תחרותי ומאוד מסוכן ועלינו להבטיח שהכלכלה הישראלית לא תיפגע. אנו הולכים מאוד רחוק אבל הליכה יותר לצעדים יותר דרסטים היא בעייתית ביותר".

      הוא הסביר כי "הלכנו על פשטות. אם היינו מגדילים את הרף (האוסר על אחזקות ריאליות ופיננסיות צולבות) ב-20%-30% או מורידים את המספר מבחינת הבנקים, אף אחד לא היה נכנס. אולי קבוצה פיננסית אחת היתה נכנסת והיתה נאלצת להיפרד מאחזקות ריאליות או פיננסיות ברמות כאלה לא חושבים שיש פוטנציאל לפגיעה בתחרות.

      "אנו הולכים לשנות את חוק חברות וחוקים נוספים ולהיות מאוד זהירים כי תהיה לכך השפעה מאוד גדולה על המשק הישראלי. הטעות לעשות יותר מדי או פחות מדי היא לא סימטרית. לדעתנו, הלכנו מאוד רחוק וקשה מאוד למצוא דוגמאות דומות בעולם במיוחד לפירוק מדוייק בארה"ב לקח 20 שנה התהליך לפירוק הפרמידות".

      ח"כ ד"ר עינת וילף, יוזמת הצעת החוק להגברת התחרותיות במשק, אמרה: "הדו"ח מציג תמונה קשה המזים את הטענה כאילו בעיית הריכוזיות אינה קיימת. עם זאת, חלק מהצעדים בהמלצות אינם מספקים כדי להתמודד עם הבעיה ומותירים מרווח גדול מדי לשחקנים מרכזיים כאריסון ועופר לשמר את המצב הקיים. מה שכן, הדו"ח מותיר מקום רחב לציבור ולחברי הכנסת לומר את דברם כדי לקדם צעדים משמעותיים יותר ולטעמי אף מרמז שהדבר רצוי וכך בכוונתי לנהוג.

      "במושב החורף הקרוב אקדם את הצעת החוק שהנחתי על שולחן הכנסת לפני שנה, אשר היוותה זרז חשוב להקמת הוועדה. החוק כולל שני מרכיבים קריטיים למאבק בריכוזיות: (1) הפרדה מלאה בין נכסים ריאליים לפיננסיים ללא הנחות ו-(2) יישום העיקרון של מניה אחת, הצבעה אחת לאורך כל שרשרת הפירמידה באופן שישקף את חלקו האמיתי של הציבור בהון. יישום מלא של עיקרון זה יביא לפירוק הפירמידות".

      ח"כ וילף הנמצאת בפגישות עבודה בהודו הביעה את צערה על אי יכולתה להשתתף בדיון היום. היא ביקשה להשתתף בוועדה באמצעות סקייפ, לאחר שנודע לה לפני מספר ימים על קיום הדיון, אולם בקשתה נדחתה. ח"כ וילף שעקבה אחר הדיון בשידור חי ברשת הוסיפה כי "בכוונתי ללמוד את הדו"ח לעומק ועם תחילת מושב החורף לפעול לקידום החוק המקורי. לשמחתי, סיעת העצמאות קיבלה החלטה בישיבתה האחרונה לפעול כאיש אחד בממשלה ובכנסת לקידום הצעדים בחוק להפרדת הנכסים הריאליים מהפיננסים ולפירוק מלא של הפירמידות".